בשל התנגדות השרים ישיבת הממשלה על התקציב פוזרה ללא הסכמות

ישיבת הממשלה על תוכנית הקיצוץ הגדולה של האוצר בהוצאות והגדלת הכנסות הממשלה פוזרה ללא הסכמות. הוצאות המלחמה הכבדות שמגיעות כבר ל-25 מיליארד שקל, העלו את הגירעון כבר ל-4.2% מהתוצר, ושר האוצר וראש המשלה הודיעו כי בכוונתם לקצץ בתקציבי המשרדים השונים על מנת לממן את ההוצאות הכבדות.

בין הצעדים עליהם המליץ האוצר - העלאת תקרת הגירעון ל-6.5% מהתוצר, לעומת 2.25% הקבועים כעת בחוק. קיצוצים של 3% בתקציבי הממשלה. ואחד הצעדים המשמעותיים ביותר עליהם המליץ האוצר הוא העלאת המע"מ בשנת 2025 ב-1% לשיעור של 18%. העלאת המע"מ אמורה להוסיף כ-7.2 מיליארד שקל להכנסות המדינה, אך אם לקראת סוף 2024 ייראה כי יחס החוב-תוצר צפוי לרדת, המהלך כנראה לא ייכנס לתוקף.

השרים זעמו

בין השרים אשר התנגדו לקיצוצים היה גם שר התפוצות והמאבק באנטישמיות עמיחי שיקלי שאמר כי "המלחמה הוכרזה לא רק כנגד מדינת ישראל, אלא כנגד העם היהודי כולו. מלחמת חרבות ברזל הובילה לזינוק חד של מאות אחוזים בשיח האנטישמי ובתקריות אנטישמיות בכל רחבי העולם. יתרה מכך, בתחום המאבק בדה-לגיטימציה, האויב נלחם בנו בקמפוסים ובטריבונאלים בינלאומיים עם צבא של ארגונים בהשקעות של מיליארדים".

שקלי ציין כי "התקציב הנוכחי  מתעלם לחלוטין מקהילות ישראל בתפוצות, מהעלייה החדה באנטישמיות, מהמערכה נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל ומההזדמנות שהמשבר הנוכחי מייצר למול יהודי העולם, ולכן לא אוכל לתמוך בו. על מדינת ישראל להתעלות לייעודה כמדינת העם היהודי - זו לא רק זכותנו, זו חובתנו".

בחינוך מתנגדים

שר החינוך יואב קיש יצא במהלך ישיבת הממשלה בכעס, כאשר שר התרבות והספורט מיקי זוהר יצא בעקבותיו. 

גם השר גדעון סער הודיע כי יצביע נגד הצעת התקציב. "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה". 

סער ציין כי "ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים. החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמא אישית כגון: קיצוץ בשנת  2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים שיקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה"

 קיצוצים

צעד נוסף עליו המליצו באוצר מתיחס לבנקים. באוצר רוצים לאשר את  מיסוי רווחי בנקים, כך שבשנים 2024-2025 ישלמו הבנקים מס שכר בגובה 17% ומס רווח בשיעור 26%, כאשר צעד זה אמור להכניס למדינה 1.4 מיליארד שקל בשנה. בטיוטת האוצר כלולים גם הגדלת המיסוי על טבק, מיסוי על תחליפי דלק, וגם מס נסועה.

"העדכונים לתקציב 2024 שאנחנו נאלצים לבצע לא קלים לאף אחד מאיתנו", כתב שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אתמול במכתב לקראת ישיבת הממשלה. "אנחנו נאלצים לוותר על לא מעט חלומות ולשחרר תקציבים למאמץ המלחמתי, בחזית ובעורף. זו המשמעות של אחריות לאומית. אני מאמין שהתכנית שגיבשנו בהתייעצות רחבה היא נכונה, טובה ומאוזנת. היא ערה לצרכים ולמשימות, וכך גם למגבלות ולאילוצים של כולנו. היא מקטינה את ההוצאה ומגדילה את ההכנסה, אבל עושה זאת באוסף של צעדים מדודים. האלטרנטיבה הייתה העלאת מיסים משמעותית, וזה חייב להיות המוצא האחרון שלנו. אלטרנטיבה נוספת היא לא להעביר תקציב מתוקן, אבל אז בהתאם להוראות חוק יסוד משק המדינה ב 19 לפברואר יחול קיצוץ אוטומטי בתקציב המדינה של כארבעים ושמונה מיליארד שקל, שהמשמעות שלו היא  השבתה מוחלטת של כלל משרדי הממשלה".

עוד מהמלצותיו של משרד האוצר - מס הרכישה על רכבים חשמליים יעמוד בשנת 2025 על 50%, כאשר ב-2026 הוא יעלה ל-57% וב-2027 על 2027, וזאת בנוסף על מס הנסועה שכאמור צפוי להיות מוחל החל משנת 2026. 

באוצר גם הציעו להגדיל את ההפרשה לקרן הפיצויים - היקף ההוצאות מהקרן בעקבות המלחמה שמוערכות בכ-17.8 מיליארד שקל צפיות לחרוג מהיקף היתרות שבקרן. על כן, במשרד האוצר ממליצים שבשנים 2024-2025 יעמוד שיעור ההפרשה לקרן הפיצויים מתוך גביית מס הרכישה על 100% במקום על 25%.

בנוסף, באוצר מעוניינים להנחות את רשות החברות הממשלתיות לקדם צעדים לחלוקת הרווחים של החברות הממשלתיות כדיבידנד, כאשר הדיבידנדים ישולמו בגין רווחי החברות בשנים 2021-2022 ויעמדו על לפחות 1.5 מיליארד שקל. באוצר גם המליצו על איסור מתן הלוואות במזומן על ידי גופים פיננסיים מפוקחים בהיקף של מעל ל-6 אלף שקל, כאשר המהלך הזה צפוי להכניס לממשלה כ-120 מיליון שקל בשנה.