הממשלה אישרה את התקציב המעודכן לשנת 2024; 6 שרים התנגדו: יעמוד על 582 מיליארד שקל

השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר מיהר להוציא הודעה לתקשורת בו חגג את ניצחונו על האוצר. בן גביר ציין כי קיבל תוספת של 2 מיליארד שקלים למשרד לביטחון לאומי; תקציב המשטרה בניגוד לכל המשרדים האחרים לא יקוצץ. לדבריו, הסיכום עם שר האוצר הושג בהתערבותו של ראש הממשלה.  

בן גביר ציין כי הסיכום כולל את ביטול הקיצוץ המתוכנן במשרד ובמשטרה, בסך 469 מיליון שקל. בנוסף ציין כי  יישמר הסיכום הקודם בין הצדדים, על סך 9 מיליארד שקל תוספת. וכן, תינתן תוספת תקציבית נוספת של 2,275 מיליארד שקל בתקציב המשטרה לביטחון לאומי והגופים השונים תחתיו, על מנת להתמודד עם אתגרי ביטחון הפנים של אזרחי ישראל.

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר אמר "כפי שדרשתי לאורך כל המו"מ, תוספת תקציב משמעותית למערכי הלחימה של המשטרה, אשר הוכיחה ב-7 באוקטובר כמה חשוב שתהיה לנו משטרה חזקה שיש לה את כל האמצעים להגן על מדינת ישראל. כמו גם למערך כבאות והצלה ושירות בתי סוהר שיהיו יעילים ואפקטיביים. אני מודה לראש הממשלה ולשר האוצר - ישראל חייבת משטרה חזקה שתדאג לביטחון של כולנו".
 

המחנה הממלכתי נגד התקציב

5 שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד התקציב. מהמחנה הממלכתי נמסר כי "שרי המחנה הממלכתי הצביעו נגד תקציב המדינה לשנת 2024 בישיבת הממשלה שהסתיימה כעת. ראוי היה אם בפתח הישיבה, היו מכריזים כל השרים על מהלכים שיציגו דוגמה אישית לציבור, לפני שאנו דנים בצעדים שיכבידו עליו. דרשנו, ואנו עדיין דורשים הקטנה משמעותית של משרדי הממשלה, הקפאת החוק הנורבגי ושכר חברי הכנסת וקיצוץ משמעותי יותר בכספים הקואליציוניים". 

במחנה הממלכתי ציינו כי "התוכנית שהוצגה אינה משקיעה מספיק במנועי צמיחה, אינה כוללת הקמת "מנהלת תקומה" עבור תושבי הצפון, כפי שראוי היה לעשות מזמן, וחמור מכך - היא אינה משקפת שינוי סדר עדיפויות יסודי נדרש ומתעלמת מההשלכות הכבדות של המלחמה. עוד לא מאוחר לגלות אחריות לאומית בעת הזו ולעשות את התיקונים הנדרשים, לפני ההצבעה על התקציב במליאת הכנסת".

השר גדעון סער הודיע כבר אתמול כי יצביע היום נגד הצעת התקציב. "ניהול סיכונים כלכלי במצב בו מצויה ישראל חייב להיות זהיר ושמרני. צריך לצמצם גובה הגרעון הצפוי בתקציב מעבר למה שמוצע פה". 

סער ציין כי "ישראל נכנסה למשבר ביטחוני ארוך שהוא גם משבר כלכלי המחייב נקיטת צעדים כלכליים משמעותיים. החלטות קשות פוליטיות והחלטות שמהוות דוגמא אישית כגון: קיצוץ בשנת  2024 בשכר הבכירים בשירות הציבורי - נבחרי ציבור ועובדי ציבור בכירים שיקלו על גיוס הציבור להתמודדות מול המציאות הכלכלית הקשה, אך כאלה חסרות בהצעת התקציב שהובאה לממשלה"
 

תקציב מלחמה

ראש הממשלה נתניהו אמר אתמול לפני התחלת ישיבת הממשלה כי "אנחנו מביאים היום תקציב מלחמה. התקציב הזה הוא אמנם תקציב שנתי, אבל הוא תקציב של שנה שבה יש לנו מלחמה. הדבר הזה מחייב אותנו להוציא הוצאות לביטחון הרבה יותר גדולות ממה שתכננו. אנחנו גם מבינים שאנחנו נצטרך להשקיע בתכנית רב-שנתית לשחרר את מדינת ישראל מהתלות ברכש חיצוני בהרבה דברים; בהצטיידות מקומית, ביכולת ייצור מקומית, כל זה יגיע לשולחן הממשלה. 

"אבל ברגע זה מה שמגיע זה קודם כל לכסות את הוצאות המלחמה, ולאפשר לנו לנהל את המלחמה בשנה הקרובה ולהשלים אותה, כולל חיסול החמאס, כולל החזרת חטופינו, כולל החזרת הביטחון ותחושת הביטחון, הן לצפון והן לדרום על מנת להחזיר את התושבים לשם. אנחנו גם מביאים כאן תגמולים ומענקים למילואימניקים, למשפחות של המילואימניקים, לעצמאים. שורה שלמה של הטבות, מגיע להם. אנחנו מביאים גם תקציב מוגבר לשיקום היישובים והקיבוצים, וכמובן השבת המפונים.

"אנחנו עוסקים כאן קודם כל בצעד של השגת הביטחון המיידי, אבל אנחנו גם מניחים את היסודות לביטחון לדורות. כאן אני אומר - כולנו חייבים להיכנס מתחת לאלונקה. כשאני אומר "כולנו" אני מדבר על כל משרדי הממשלה. כך עושה גם משרדי; לפי בדיקה ראשונית שעשה הפרופ' שמחון, הוא אמר לי שהקיצוץ היחסי ממשרד רה"מ הוא הגדול ביותר בין כל המשרדים. אינני יודע אם הוא הגדול ביותר, אבל אני כן דורש מכולם להיכנס מתחת לאלונקה ולתת את הסיוע המתבקש. 

"יש דברים שאני אומר לכם שאני לא התפשרתי עליהם: למשל, נקודות הזיכוי במס להורים של ילדים מ-0 עד 3, משום שהדבר הזה משרת את האנשים הללו. זה בד"כ אנשים בני 30-40, הם משרתים עכשיו, זה סיוע למשרתים. גם אמרתי, שלא יהיה מע"מ בשנה הזאת. בדרך כלל אנחנו לא מעלים מיסים. נדמה לי שהמיסים היחידים שאנחנו מביאים בתקציב הזה ובשנה הזו הוא על רווחי הבנקים. יש גם מס על הסיגריות. אני יודע שיש בשורות טובות על ההשקעות שאנחנו נותנים למפעל 'אינטל' ולתעשיות ההייטק, אבל בראש ובראשונה יש פה השקעה עצומה בביטחון.

זה מחייב את מה שהם קוראים לו "התאמות" - זו מילה מכובסת לקיצוצים. זאת האמת, וככה זה נדרש. עם זאת תהיה כאן הגדלת גירעון, כי המימון לגידול כזה גדול בתקציב הביטחון יבוא גם כתוצאה מזה שאנחנו מגדילים את הגירעון באופן זמני לשנה הזו, משום שיש לנו כלכלה מאוד חזקה, שבנינו כאן יחד ב-20 השנים האחרונות, אחת מהכלכלות המפוארות בעולם".
 

בנק ישראל: צמיחה של 2% בלבד

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון אמר בישיבת הממשלה אתמול כי "מלחמת 'חרבות ברזל' בעיצומה וימים מורכבים עוברים על מדינת ישראל. תקציב המדינה המעודכן לשנת 2024 מאתגר במיוחד. ההשלכות הכלכליות של המלחמה רחבות ומשמעותיות. בנק ישראל מעריך כי השפעת המלחמה על הפעילות הכלכלית תימשך גם במהלך השנה הנוכחית, כך שהתוצר ייצמח רק ב-2%, בדומה לשנת 2023, שבה התוצר ירד בחדות ברבעון האחרון בשל השפעת המלחמה. מאזן הסיכונים לתחזית הצמיחה נוטה כלפי מטה, במיוחד לאור הסיכוי שתחמיר המערכה בצפון המדינה".

הנגיד ציין כי "לצד הפגיעה בתוצר, המלחמה מחייבת עליה גדולה מאוד בהוצאות התקציביות. עלייה זו נובעת הן מהוצאות הנובעות באופן ישיר מהמאמץ המלחמתי, כגון הצורך לממן את ימי המילואים ולרכוש תחמושת, והן מהוצאות אזרחיות הכרוכות במצב הלחימה, כגון עלויות השיכון של תושבים שפונו מאזורי העימות והתמיכה בהם. על פי אומדנים עדכניים שנערכו בבנק ישראל, תחת הנחות שונות לגבי עצימות הלחימה, הסך הכולל של הוצאות המלחמה בשנים 2023 ועד 2025 צפוי לעמוד על כ-220 מיליארדי שקל". הנגיד ציין כי "לאומדן זה יש להוסיף את אובדן ההכנסות בגין השפעות המלחמה".

בנוסף לגידול בהוצאות המלחמה אמר הנגיד פרופ' ירון כי "על רקע הצורך בהתעצמות מערכת הביטחון ובהיערכות מחודשת שלה אל מול האיומים השונים, צפוי גם גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון בטווח הנראה לעין. לכך יש משמעות רבה. גידול חד פעמי בגירעון וביחס שבין החוב לתוצר בשל הוצאות המלחמה אינו פוגע באופן מהותי בהקצאת המשאבים במשק על פני זמן, וניתן להתמודד איתו תוך ריכוז מאמץ תקציבי על פני תקופה מוגבלת. לעומת זאת, גידול מתמיד ומשמעותי בתקציב הביטחון מכאן ואילך - ללא ביצוע התאמות נדרשות בתקציב כנגדו - עלול לפגוע בצמיחת המשק ולהוביל להתבדרות של יחס החוב לתוצר על פני שנים קדימה, שתשפיע לרעה על האופן שבו נתפסת האיתנות של המשק הישראלי".

בנוסף ציין כי "הגידול בגירעון המצטבר לצד האפשרות להתממשות של משברים נוספים במעלה הדרך מחייב שהממשלה תבצע את ההתאמות התקציביות הנדרשות כך שתישמר האמינות של המדיניות הפיסקאלית בעיני השווקים והציבור. יש להחליט כבר בתקציב הנוכחי באופן מחייב ושקוף ציבורית על התאמות תקציביות מקיפות שכוללות צעדים של ממש להקטנת הוצאות והגדלת הכנסות בתקציב 2024 ובתקציב 2025 וליישם חלק מהותי מהן באופן מיידי. יתירה מזאת, לאור העובדה שהגידול בתקציב הביטחון צפוי להיות מתמיד על פני השנים הבאות, נכון שההתאמות הללו יבוצעו בבסיס התקציב ויהיו גם הן בעלות אופי מתמיד. כמו-כן, רצוי למקד את ההתאמות בסעיפים בעלי השפעה מועטה על הצמיחה במשק. ההיקף הכספי של ההתאמות התקציביות צריך להיקבע כך שיוביל לתוואי בו יחס החוב לתוצר יורד לאחר המלחמה ומתכנס בפרק זמן סביר לסביבה בה שהה טרום המלחמה. ההיקף הנדרש תלוי, בראש ובראשונה, בגידול השנתי בהוצאות מערכת הביטחון, לגביו יש אומדנים שונים, אך ברור שהוא יהיה משמעותי".
 

להקים ועדה

הנגיד דורש מהממשלה להקים ועדה בנושא תקציב משרד הביטחון. "על מנת לקבוע באופן מושכל יותר את גובה התוספת הנדרשת לתקציב הביטחון כמו גם את אופייה (תוספת שקלית או באחוזי תוצר), נדרש להניע במהלך התקופה הקרובה ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תכנית תקציבית רב-שנתית הולמת. אני מקווה שמינוי ועדה כזו יושלם בהקדם.

עד לגיבוש המתווה הרב שנתי כאמור, יש להגדיר כבר בטווח הזמן המיידי את שיעור הגידול המינימלי בהוצאות מערכת הביטחון– כזה שסביר שיידרש תחת כל תרחיש, ובהוצאות האזרחיות בעלות האופי המתמיד (הוצאות מנהלת "תקומה" והגידול בתשלומי הריבית), ולבחון את ההתאמות בתקציב בראי המענה שהן נותנות לגידול הזה. ההערכה בהצעת המחליטים כי גידול זה יעמוד על 20 מיליארדי שקל נראית סבירה בשלב זה. ככל שנדרש, האומדן של הוצאות הביטחון וההתאמות התקציביות הנגזרות ממנו, יעודכן בהמשך על פי התוואי של התקציב הרב שנתי שיגובש במסגרת הוועדה".

הנגיד סיכם לשרי הממשלה את עמדתו ואמר כי "הכלכלה הישראלית איתנה ביסודה ויש לה את המאפיינים הנדרשים לשגשג גם בשוך המלחמה. אך הדבר לא יקרה מאליו. חשוב לזכור שצמיחה כלכלית נשענת קודם כל על משק יציב וביטחון המשקיעים. למדיניות הממשלה בהתמודדות עם שלל הקשיים תוך שמירה על אחריות פיסקלית יש משמעות מכרעת ליכולתו של המשק להתאושש מהשפעות המלחמה ולשוב לצמוח במהרה".