מנכ"ל עוגן: "המשפחות החלשות ייפגעו יותר מעליית המע"מ"
שגיא בלשה מנכ"ל עוגן סבור שהממשלה העבירה תקציב שפוגע בעיקר בחלשים, חושש מהתמרדות חברתית ומספר על ביבי שהוא זוכר, "ברגע שחלק גדול מהאוכלוסייה יבין שאין לו איך לחיות, יתרחש פיצוץ חברתי"
מנכ"ל עוגן, שגיא בלשה, זוכר היטב את ה-25 במרץ 2003. באותה התקופה הוא עבד כרפרנט של מערכת הבריאות באגף התקציבים של משרד האוצר. באותו היום נכנס לאגף שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. "זה היה בדיוק בתקופת המשבר הכלכלי של האינתיפאדה השנייה", הוא נזכר. "ביבי נכנס לחדר וביקש מאתנו להציג תקציב חדש ומקורי. הוא אמר לנו 'אל תפחדו, תכתבו את הרפורמה הכי מהפכנית שאתם יכולים לכתוב. כל מה שתרצו לשנות תגישו לי ונשנה'".
מדוע לדעתך זה לא קורה כיום, בתקופה שבה ישראל חווה את אחד המשברים הכי גדולים שידעה בתולדותיה?
"לממשלה אז היה מספיק אומץ לעשות את הדבר הנכון - לקחת את המשבר שבו היתה שרויה מדינת ישראל, ולבנות חברה טובה יותר".
בישראל קיים הפער הגדול ביותר בין חלשים לחזקים מבין מדינות ה-OECD
בלשה מדבר יום אחד בלבד לאחר שעבר תקציב המדינה ל-2024 - תקציב שבו מסתמנות העלאות מסים רוחביות שיעלו את יוקר המחיה בישראל ויפגעו בעיקר בשכבות החלשות. עד כמה חמור המצב? בלשה מזכיר כי "בישראל יש את הפער הכי גדול בין החזקים לחלשים מבין מדינות OECD. התקציב החדש ישפיע מאוד לרעה על האוכלוסיות המוחלשות. במקום להעביר את התקציב הנוכחי, הממשלה היתה צריכה לעשות את מה שביבי עשה ב-2003, ובפרט שיש לה גיבוי מהציבור לבנות סט רפורמות מהפכניות שישנו את התמונה בישראל מקצה לקצה".
היכן הממשלה טועה?
"היא היתה צריכה להסתכל היכן ניתן לקצץ בהוצאות מבלי לפגוע באוכלוסיות החלשות. במקום לעשות זאת, הם מובילים לפיצוץ חברתי. יש פה סכנה קיומית לישראל, לא פחות מהסכנה מצד חמאס וחיזבאללה".
מדוע?
"ברגע שחלק גדול מהאוכלוסייה יבין שאין לו איך לחיות, צפוי להתרחש פיצוץ חברתי. לכן גם הנתונים שאני רואה מפחידים אותי מאוד. כולם מדברים בשנים האחרונות על אומת הסטארט-אפ, אבל שוכחים שרק 10% מכוח העבודה בישראל שייך להייטק. היתר הם עובדי לואו-טק, שפערי השכר ביניהם לבין עובדי ההייטק עצומים. החשיבה של הממשלה היתה צריכה להיות גם על היום של אחרי - איך מצמצמים את הפערים. להגדיל את המע"מ ולקצץ תקציב רווחה חברתיים זה לקרב את הפיצוץ החברתי".
במה היית ממליץ שהממשלה תקצץ?
"במקום שהממשלה תתעסק בקיצוצים לאוכלוסיות חסרות אונים, צריך להתמקד ברפורמות שיוצרות תמריצים ליציאה לעבודה ומאפשרות להרוויח יותר כסף ולהתמקצע יותר. בדרך זו נגביר את הצמיחה במשק, ונוביל לעלייה בגביית המסים. לכן הייתי מקצץ במשרדים מיותרים, בכספים לישיבות. הייתי מעודד התייעלות בכלל משרדי הממשלה ומייצר קיצוצי כוח אדם במטה וקיצוצי שכר בקרב עובדי המדינה. צריך ללכת אחורה ולהסתכל בחזרה על התוכנית הכלכלית של 2003. זו תוכנית שבאמצע האינתיפאדה ייצרה שגשוג ל-20 שנה הבאות. הקיצוץ אז בקצבאות הילדים הוציא אוכלוסיות שלמות לשוק העבודה. הקיצוץ בדמי האבטלה גרם לאנשים לעזוב את הבית ולצאת לעבוד. היה צריך לייצר תוכנית תמריצים ליציאת גברים חרדים לעבודה. התוכנית ב-2003 הובילה לכך ששיעור ההשתתפות של הגברים החרדים במשק עלה מ-31% אז ל-53% כיום. אם שיעור ההשתתפות של גברים חרדים בשוק העבודה יעלה ל-70% ישראל תיהנה מיותר מיסוי, ואז גם נוכל לחשוב היכן ניתן להקטין את שיעורי המס כדי לעודד צמיחה".
איך אתה מעריך שעליית המע"מ ל-18% תשפיע על השכבות החלשות?
"ככל שמשק בית צורך אחוז יותר גדול מההכנסות, הוא נפגע יותר במע"מ. משפחה חזקה תקנה בסופר פי שניים יותר ממשפחה חלשה, והיתר יילך לחיסכון. לכן משפחה עשירה מרגישה פחות את העלייה במע"מ, בעוד שמשפחה חלשה תשתמש בכל ההכנסה לקניית מזון ובגדים, ולכן באופן רוחבי תיפגע יותר מעליית המע"מ".
מה היית ממליץ לממשלה לעשות עקב המלחמה?
"אני חושב שישראל צריכה לקבל ציון לשבח על ההתנהלות הכלכלית ב-20 השנה האחרונות. הביקורת שלי היא בשאלה איפה עושים כיום את הקיצוצים. לשיטתי היו צריכים לגעת בעיוותים בפטור ממע"מ. איזה סיבה יש לתת פטור ממע"מ לעסקים באילת, או פטור ממע"מ על פירות וירקות?".
אילת כיום נמצאת במשבר חריף.
"מה שונה מצבה של אילת מבארי או קריית שמונה? מדוע לא לתת את הפטור ליישובי קו העימות? אין סיבה שהמלונות באילת ייהנו מפטור ממע"מ. את ההטבות לעסקים ולאנשים צריך לתת דרך מס הכנסה באופן פרטני".
מה היית עושה אחרת?
"הייתי בונה את התקציב כך שייצר צמיחה. מוציא יותר אחוזים מהאוכלוסייה לעבודה, מייצר תמריצים להגדלת הפריון במשק ומגדיל את ההשקעה בתשתיות, כמו גם מייצר תהליכי התייעלות בסקטור הציבורי. הייתי מקצץ באופן סיסטמתי בשכר, משנה את שיטות העבודה ומקטין את הביורוקרטיה. בנושא המיסוי הייתי בודק היכן ניתן להקטין מסים כדי לאפשר למשק לצמוח".
<
ההסתדרות הגיע להסכמה עם הממשלה שכל עובד יוותר על 400 שקל דמי הבראה כתרומה למאמץ המלחמתי. מה דעתך על זה? לעובד שמרוויח כ-10,000 שקל בחודש, 400 שקל זה הרבה כסף, בעוד מי שמרוויח כ-30 אלף שקל לא ממש ייפגע מהמהלך.
"זו בדיוק דוגמא לאיך שגזירות כאלה נוגעות בכיסים של מעמד הביניים ומטה. מדוע לא קיצצו בקצבאות הילדים? הוכח שזה גורם ליותר אנשים לצאת לעבוד ולהרוויח".
אז אתה מסכים שההסתדרות דאגה כאן למעמד השכירים העשיר?
"זו אי דאגה לשכירים העניים".
איך התקציב החדש שאושר ישפיע על משקי הבית שפונים אליכם לעזרה?
"אני מאמין שעוגן תקבל הרבה יותר פניות. ההשפעה הכי ישירה תהיה על כמות משקי הבית שייקלעו לחובות והוצאות לפועל בגלל צ'קים חוזרים. זה ייקח זמן עד שנראה את הקריסה בפועל, שכן לוקח לאנשים זמן להידרדר להליכי הוצאה לפועל".
עוגן העניק הלוואות בהיקף של כ-2 מיליארד שקל
עוגן הוא ארגון פיננסי חברתי ללא מטרות רווח שהוקם לפני כ-33 שנה. מאז הקמתו העניק הארגון אשראי בהיקף של כ-2 מיליארד שקל ל-80 אלף משקי בית, עסקים קטנים ועמותות בישראל. בלשה מכהן כמנכ"ל עוגן מ-2016. תיק האשראי של עוגן מסתכם כיום ביותר מ-500 מיליון שקל, כשההלוואות שלו ניתנות ללא ריבית או בריבית מסובסדת. במסגרת תוכנית החירום שהושקה על ידי הארגון בתחילת המלחמה, "עוגן לכל ישראלי", מעניקה עוגן הלוואות של עד 60 אלף שקל ללא ריבית, ומעמידה לכל לווה ייעוץ כלכלי בחינם.
- כל הכותרות
איך השפיעה המלחמה על לקוחות עוגן?
"משקי הבית והעסקים הקטנים בישראל הם הנפגעים העיקריים מהמלחמה וממצב החירום - במיוחד ביישובים הסמוכים לרצועת עזה. העלייה החדה ביותר בביקוש להלוואות נרשמה באופקים – שם צמחו הבקשות להלוואות חירום פי 100 - מחמש בקשות בשלושת החודשים שקדמו למלחמה ל-500 בקשות בשלושת החודשים מאז שפרצה. זינוק נרשם גם בנתיבות ובאשקלון. בנתיבות נרשמה עלייה של 154% בביקוש להלוואות, מ-37 ל-94 פניות. באשקלון היה זינוק של 151%, מ-37 ל-93 פניות בתקופת המלחמה. בשדרות העלייה במספר הבקשות היתה סולידית יותר - כ-75%, מ-16 ל-28 פניות. אנו מניחים שהסיבה היא הפינוי היזום של תושבי העיר, שבעקבות המלחמה קיבלו מהמדינה מענקי אכלוס. תושבי אופקים, נתיבות ואשקלון לא זכאים למענקים אלה. עלייה של פי שניים נרשמה גם בבקשות להלוואה בבאר שבע, שבה הוגשו מפרוץ המלחמה 125 בקשות, לעומת 63 בשלושת החודשים שקדמו למלחמה.
מאיפה הכסף להעניק אשראי?
"אנו מערבבים כספים פילנתרופיים עם הלוואות אג"ח מהמוסדיים וקווי אשראי מבנקים. המודל שבנינו מאפשר לנו לקחת יותר סיכונים ממודלים אחרים הפועלים בשוק - מודלים של חברות אשראי חוץ-בנקאי, שראינו שבתקופה האחרונה מתקשים מאוד לשרוד".
למה שהמוסדיים והבנקים ייתנו לכם הלוואות ואשראי?
"אנו משכיבים עבורם שכבת הגנה פילנתרופית, כך שאם יש מקרי דיפולט - מי שסופג אותם הוא הכסף הפילנתרופי. המודל המיוחד שבנינו מאפשר לנו לערבב בין כספיים מסחריים משוק הון לכספי תרומות, ולהעניק אותם כהלוואות מסחריות. אין לזה אח ורע בישראל".
כמה כסף גייסתם מאז פרוץ המלחמה?
"גייסנו כ-200 מיליון שקל מפילנתרופים. על בסיס זה אנו מנפיקים אג"ח בשוק ומקבלים קווי אשראי מבנקים מסחריים. אני מאמין שנוכל לתת השנה אשראי בהיקף של כ-370 מיליון שקל, ואולי אף נגיע לחצי מיליארד שקל. כך נוכל לעזור ליותר מלכ"רים, עסקים קטנים ומשקי בית במעמד הבינוני-נמוך, שמתקשים לסגור את החודש ולא מקבלים הלוואות בשום מקום אחר".
<
האם המשבר הכלכלי הנוכחי, כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל, דומה למשבר שראיתם בקורונה?
"התופעה דומה, אך הביקושים כפולים מאלה של תקופת הקורונה. הנפגעים הראשונים הם תמיד העסקים הקטנים והמשפחות החלשות. מ-7 באוקטובר ראינו זינוק חד במספר הבקשות להלוואות חירום וליווי פיננסי. קיבלנו כ-12 אלף פניות, מתוכם כ-3,500 ממשקי בית והיתר מעסקים ועמותות. לכן השקנו את תוכנית "עוגן לכל ישראלי", ומאז הגיעו אלינו בקשות להלוואות בהיקף של כ-342 מיליון שקל. בקשות לכ-285 מיליון שקל מתוכם הגיעו מעסקים קטנים, 44 מיליון שקל ממשקי בית ו-13 מיליון שקל מעמותות".
מה שיעור הבקשות שאישרתם?
"כ-50% מהפניות אושרו או יאושרו בתקופה הקרובה".
"כ-50% מהפניות אושרו או יאושרו בתקופה הקרובה".
איך זה בהשוואה לרבעון שקדם למלחמה ?
"מדובר בזינוק של מאות אחוזים".
מי הלקוחות שמקבלים את ההלוואות?
"יש לנו שלושה קהלי יעד. משקי בית בעשירון חמש ומטה עם הכנסה מקסימלית של עד 18 אלף שקל. מגיעות לתוכנית משפחות עם הכנסה נמוכה בהרבה, של כ-5,000 שקל בחודש".
הכספים בתוכנית מספיקים להם?
"הם יכולים לפנות לתוכניות אחרות שהשקנו, למשפחות שהתרסקו כלכלית ונקלעו למעורבות של הוצאה לפועל. אנו מפעילים את הפרויקט היחיד בישראל שמטפל ועוזר להם להשתקם. פרויקט אחר מיועד לאנשים עם דירוג האשראי הכי נמוך בישראל. אנחנו הארגון היחיד בישראל שמוכן להעניק להם הלוואה".
כמה כסף הקצתם לשני הפרויקטים?
"כ-140 מיליון שקל לשניהם יחד".
"כ-140 מיליון שקל לשניהם יחד".
איזה עוד קהלים מגיעים אליכם לקבל הלוואות?
"עסקים קטנים וזעירים עם מחזור של עד 2 מיליון שקל. המקסימום שאנו מוכנים לקבל בסגמנט זה הם עסקים עם מחזור של עד 12 מיליון שקל, מעבר לכך לא נסייע. קהל יעד נוסף הוא העמותות. מדובר על מלכ"רים שלא יכול לקבל אשראי במערכת הבנקאית ואנו מקור האשראי היחידי שלהם".
מה הם סוגי העסקים שהגיעו לקבל הלוואות כעת?
"בעלי עסקי מזון, קמעונאות, שיפוצים ובנייה, סיטונאים קטנים, קמעונאים ותיירות".
איזה סוגי מלכ"רים?
"עמותות של חינוך, תרבות, ספורט, עמותות לבוגרים של יחידות צבאיות, ארגוני חוסן שעוסקים בתמיכה פסיכולוגית לציבור".
איך המלחמה השפיע עליהם?
"בשל המלחמה, לעמותות יש הרבה יותר פעילות, ולכן ההוצאות גדלו. הן חייבות לקבל הלוואות כדי לגשר על הזמן. לכל אחד משלושת המגזרים אנו מעניקים לצד ההלוואה גם ליווי פיננסי צמוד. אנחנו לא דוחפים סתם הלוואות. מטרתנו לעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי".
"בשל המלחמה, לעמותות יש הרבה יותר פעילות, ולכן ההוצאות גדלו. הן חייבות לקבל הלוואות כדי לגשר על הזמן. לכל אחד משלושת המגזרים אנו מעניקים לצד ההלוואה גם ליווי פיננסי צמוד. אנחנו לא דוחפים סתם הלוואות. מטרתנו לעזור להם לשפר את מצבם הכלכלי".
מה גובה ההלוואה שאתם מעניקים במסגרת תוכנית החירום?
"עד 60 אלף שקל לבית שיש לו פגיעה פיזית ברכוש. עד 40 אלף שקל לבית עם פגיעה בפרנסה, ו-40 אלף שקל למשק בית מעוטף עזה, מהמפונים".
מה שיעורי הדיפולט שאתם רואים?
"הדיפולט ההיסטורי שלנו הוא כ-0.7%. זה קורה בין היתר מפני שאנו נותנים גרייס של חצי שנה בהחזר, ההלוואות ליחידים ניתנות ללא ריבית, וסכומי ההחזר הם מחצית מהסכומים שהלווה היה צריך להחזיר לבנק אם היה לוקח הלוואה ממנו. גם הפריסה נוחה, את ההלוואות הם נדרשים להחזיר לאורך חמש שנים".
יש להניח שהמלחמה תעלה את שיעורי הדיפולט.
"אני מעריך שנראה דיפולט גבוה יותר, של כ-5%, בין היתר מפני שאנו לא מבקשים ביטחונות או ערבים. אבל את המספר המדויק נדע רק בעוד חמש שנים".
<
מה קורה עם מי שלא מחזיר את ההלוואה? האם ננקטים נגדו צעדים?
"אם לא נגבה את הכסף חזרה נתקשה לגייס כספים מהעולם העסקי והפילנתרופי. לכן אנו נוקטים צעדי גבייה, אך בצורה רכה יותר. אנחנו יכולים לפרוס את ההלוואה ליותר שנים, ורק כשכלו כל הקצים - האדם נעלם או מסרב להחזיר, ננקוט צעדי גבייה. בהתחלה נתקשר, נשלח התראות ורק לאחר מכן ננקוט בצעדים משפטיים".
מישהו נכנס למאסר בגלל שלא החזיר לכם כסף?
"מעולם לא. היו מקרים של פנייה להוצאה לפועל, אבל מדובר על אחוזים נמוכים מאוד, של כ-1% מכלל הלווים".
מדוע בעצם הלווים מגיעים אליכם ולא לבנקים?
"יש הדרת אשראי במדינת ישראל למשקי בית מוחלשים, שיקבלו הלוואות בריבית גבוהה מאוד. אם שרית הספרית משדרות צריכה מכונות חדשות למספרה, הבנק לא יתעסק איתה. עסקי מסעדות בכלל לא יכולים לקבל הלוואות מגופי הבנקאות. פיתחנו כלים שמאפשרים לנו לטפל באוכלוסיות המוחלשות".
