בין 3-4 מיליארד שקל בשנה - הממשלה לא מבינה את גודל אירוע נכי צה"ל

מלחמת חרבות ברזל גובה מחירים כבדים, גם בפן הכלכלי - תקציב 2024 כבר כולל תוספת של 55 מיליארד שקל לביטחון ומדברים על הגדלת התקציב ב-200 מיליארד שקל, כשבנק ישראל אפילו העריך את עלות המלחמה ב-255 מיליארד שקל.  

הסכומים האלו כוללים גם צעדים כמו המשך טיפול במפונים, הגדלת קרן מס רכוש ב-3 מיליארד שקל, תגבור תקציב רשויות מקומיות קולטות מפונים, תוכניות האצה לנדל"ן והייטק ועוד, אבל יש אירוע אחד שהולך ללוות אותנו שנים קדימה שנראה שהממשלה או לא הבינה את היקפו, או מתעלמת ממנו - נכי צה"ל החדשים.

12 אלף נכי צה"ל כתוצאה מהמלחמה

המספרים הרשמיים מדברים על פחות, אבל לפי גורמים בשטח, כמו עובדי בתי החולים וקציני רפואה, המצב חמור הרבה יותר - ההערכות השמרניות מדברות על 12 אלף חיילים חדשים שייקלטו באגף השיקום בשנת 2024, כאשר כיום מטופלים בו כ-60 אלף. 

המספרים האלה מצמררים. דרגת הפציעות משתנה, אבל הטיפול בחיילים הפצועים לרבות הקצבאות שיש לשלם לנכי צה"ל, יכולים להגיע לסכום של מעל 300 מיליון שקל בחודש בקלות - אחרי התוספת האחרונה, נכה צה"ל נשוי עם 50% נכות למשל יקבל סדר גודל של כמעט 12 אלף שקל לחודש. רק זה אומר שעם נכי צה"ל החדשים שהולכים להיכנס למעגל, אנחנו מדברים על תוספת של לפחות 120-150 מיליון שקל, וזה רק הקצבאות.

רק פרוטזות למשל לחיילים פגועי גפיים כרוכות בעלות של עשרות אלפי שקלים לחייל. טיפולים שוטפים וצמודים, קצבה שוטפת, ניתוחים, טיפולים ראשוניים, עלויות אשפוז, וכמובן ליווי נפשי, מעלים את העלות לעשרות אלפים לכל נכה. כאן אין ויתורים - אנחנו חייבים להם את זה, אנחנו חייבים לתת להם את הטיפול הכי טוב שיש. 

איפה הכסף?

העלות הכוללת היא באזור 3-4 מיליארד שקל לשנה, כל שנה. זה סכום קבוע- פרמננטי. ואל תטעו, כל שקל שהממשלה תוציא על הטיפול בנכי צה"ל הוא ראוי וקדוש. אסור לחסוך אפילו באגורה אחת על אלו שסיכנו את חייהם בשבילנו וגם שילמו על כך בגופם, אבל מאיפה יגיע הכסף?

סמוטריץ שולף. הוא מקצה 9 מיליארד שקל למילואימניקים, לא בטוח שכל הסכום מופנה למטרות נכונות. לתת סיוע לנשות מילואימניקים שנמצאים בחזית זה נכון ומבורך, אבל סיוע למילואימניק שנמצא בעורף ולמשפחות - זה לא בהכרח נכון, לפחות לא כשיש בעיה תקציבית. משרד הביטחון כן הגדיל את התגמולים, אבל זה לא מספיק. משרד הביטחון העלה את הקצבאות לנכי צה"ל בממוצע בין 400-500 שקל לחודש, זה כסף, אבל זה מספיק.

לזרוק כספים על הוצאות ביטחוניות כי אי אפשר להגיד לא, זה לא רציני. המלחמה לא נפתחה בגלל שאין לנו תקציב צבאי, אלא בגלל שלא השכלנו לעשות פה ניקוי אורוות, לא העפנו אלפי אוכלי חינם ולא דאגנו לשמור על הגבולות. 

התקציב הגדול שהיה רק מחזק את הטענה  שלא בעיה תקציבית גרמה להפתעה לבושה ולמחדש הגדול. החמאס עם פחות מאלפית התקציב שלנו הפתיע אותנו. ההפתעה צריכה להביא לשינוי סדרי עדיפויות בצבא. ובמקום זה, יש לצבא ולמשרד הביטחון צ'ק פתוח, עד כדי כך שהחשב של משרד האוצר היה צריך להזכיר להם שהם חייבים לעבוד תחת התקציב וכל עוד הוא לא עלה, לא לרכוש ציוד.

אלא שלסמוטריץ' אג'נדה אחרת לגמרי - קודם כל ביטחון, התיישבות ורק אחר כך כלכלה. תקציב זה עניין לחלשים. מה אתם דואגים? כסף זה לא העניין עכשיו, זאת מלחמה על הבית. הוא באמת חושב ככה, אבל ההפסדים הכספיים של המדינה והציבור הם בפני עצמם סוג של ניצחון לחמאס.

המלחמה על התקציב, המלחמה המבישה על התקציב היא כבר ניצחון של החמאס. כשראש ההסתדרות, ארנון בר דוד, קופץ על פקידי האוצר שמציעים לבטל את הפטור על המס בקרנות השתלמות שממנו נהנים העשירונים העליונים בלי שום סיבה, ומיד העניין מורד מסדר היום זה ההפסד של כולנו. מדובר על 10 מיליארד שקל שהם מתנה לאלו שיש להם. אבל עכשיו אלו שיש להם צריכים לוותר גם לטובת הנכים. אגב, בר דוד לא באמת דואג לעובדים. רוב העובדים לא מקבלים קרן השתלמות, הוא דואג לעובדים בדרגות הגבוהות שמקבלים קרנות השתלמות והוא דואג למגזר הציבורי החזק. הכל פוליטיקה.   

סמוטריץ נכנע לארנון בר דוד, ונכנע לדרישות של רבים, ויוביל אותנו לגירעון גדול מהצפוי. אנחנו לא יודעים איך המלחמה תסתיים, אנחנו אפילו לא יודעים איך היא תתפתח, מה יהיה בצפון, כמה חללים, הרוגים ופצועים יהיו לנו בסיומה. אנחנו רק יודעים שאנחנו נצטרך לשקם את הפצועים והנכים וזו מטרה קדושה שגם עולה הרבה כסף. כסף שהולך ונעלם - כי מבזבזים אותו וכי לא יודעים לקבל החלטות וחשובות כמו ביטול פטורים שונים ממס.