החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

כשיחקרו את אירועי ה-7 באוקטובר יצטרכו גם לחקור את הפנסיות התקציביות שהשחיתו את צה"ל. במקום לשים שומרים על הגדרות, מספקים כסף גדול לאלפים ואולי רבבות אנשים שלא מגיע להם. הסכומים שאנשי קבע בצה"ל יצאו איתם בגילאי 45 מהצבא הם הפקרות, וההפקרות הזו נמשכת עם פנסיות גישור, הטבות ועוד. הצבא שלנו שמן, מנופח ולא יעיל בעיקר, אבל לא רק, בגלל חמדנות - עוד ביס ועוד ביס מהעוגה הציבורית על פני עשרות שנים, גרם לכך שאנשים באמצע החיים הפכו למבוססים ואפילו אמידים. הבכירים הפכו לאמידים מאוד, ואגב - אם הם המשיכו לעבוד אחרי הפרישה מצה"ל הם עדיין המשיכו לקבל את הפנסיה בלי מס עלייה.

פורש מצה"ל בגיל 45-50 מקבל פי 4-6 מפורש מקביל אליו באזרחות. היקף תשלומי הפנסיה התקציבית בצה"ל הוא מעל 10 מיליארד שקל בשנה וההתחייבות לפנסיה היא באזור של 400-500 מיליארד שקל. אלו הערכות כי צה"ל שומר על הנתונים האלה כמידע מודיעיני סודי ביותר ולא מוסר פרטים מלאים לציבור. 

כשדבר כזה קיים, זה משליך על הכל - אין כסף לדברים אחרים. כשדבר כזה קיים עם ביקורת מצד האזרחים, זה מעלה על המוקד את הדבר שהוא הכי בקונסנזוס שלנו - הצבא, והביטחון והאמון בגוף הזה יורדים. אנשים מוכנים לשלם עוד מיסים, להיפגע בשכר שלהם בשביל חיילים ומילואימניקים בחזית, אבל לא בשביל פקידים בקריה שמרוויחים יותר מהם, ויוצאים לפנסיה 20 שנה לפניהם. 

מעבר לקרע הזה בין הציבור לצבא, יש קרע בתוך הצבא - למי נותנים וכמה נותנים, ותתפלאו - בסוף מי שקובע למי ואיך נותנים, הם אלו שיושבים במטה בקריה. הצבא אצלנו נמצא בכל מקום, בכל בית. הוא דומיננטי, הוא מעל הכל ועוטף את הכל, הוא בפוליטיקה, חזק בפוליטיקה, והוא מוגן. אסור לדבר על הפנסיה התקציבית, איך עיתונאים מעזים למתוח ביקורת על חיילי צה"ל שמסכנים את נפשם? אבל האמת היא כמובן אחרת - על כל אחד שמסכן את חייו, יש שלושה-ארבעה שרוכבים עליו.

 

להפחית ולמסות את הפנסיה התקציבית - עכשיו

בשעה כל כך קשה, בעיקר ביטחונית אבל גם כלכלית, חובה להפחית ולמסות את הפנסיה התקציבית, שאותם אנשים יתרמו את חלקם. זה צריך להיעשות בזהירות וברגישות, אבל זו חובה - אם זה לא ייעשה עכשיו, זה לא ייעשה בהזדמנות אחרת, וזה יוביל אותנו להעלאת תקציב הביטחון כי אף אחד לא אומר לא בשעת מלחמה; זה יבוא על חשבון תקציב רווחה, חינוך, בריאות ועוד, וזה יוביל לתחושה הולכת וגוברת של האזרחים לכך שלא כולם נושאים בנטל, שדווקא במגזר הציבורי ובצבא לא נכנסים מתחת לאלונקה.

הטריק הזה של הצבא להתייחס לכל חייליו כמקשה אחת, לא יעזור לו הפעם. הביקורת הצודקת תהיה שהצבא, על המשכורות והפנסיות השמנות ועל התקציב הענק, פישל ואכזב ב-7 באוקטובר מול צבא החמאס שתקציבו הוא אולי אלפית מתקציבו של צה"ל. אז מה עוזרים לנו, האזרחים, השכר והפנסיה הגבוהה של החיילים והקצינים? מה עוזר לנו שיש פנסיית גישור, מה עזר לנו תקציב של 70 מיליארד שקל בשנה? לא עזר. ולכן גם תקציב של 100 ו-150 מיליארד שקל לצבא לא יעזור. ההיפך - נהיה שמנים יותר ופחות יעילים. כנראה שיהיו לנו יותר טילים ותחמושת, נהרוג עוד 10,000 מחבלים, אבל כולם יודעים שאחרי זמן קצר יצטרפו עוד 10,000 מחבלים לשירות החמאס. 

רובנו ישתוק כשיגדילו את תקציב הביטחון. סביר להניח שאפילו נשמח ובאמת נרגיש בטוחים ומאוחדים סביב הצבא. אבל זו אשליה. זה בדיוק כמו המיליארדים שנשפכו על המכשול המשוכלל בעוטף עזה, שביום הדין כשל. 

הבעיה היא שאין כוח בממשלה ובכנסת שמסוגל להגיד לא לביטחון. הבעיה היא שהם מפחדים להגיד לצבא שהוא לא צריך עוד כסף, אלא להתייעל. הצבא צריך למצוא ממקורותיו עוד כסף לשומרים על הגדר. לכולם כנראה ברור שמה שצריך זה סדר עדיפויות חדש בתוך הצבא, תקציבים שינותבו ויתחלקו אחרת. תמרוץ גדול ללוחמים, קיצוץ ליתר. אבל אף אחד לא יכול לקחת אחריות ולנסות להוביל את זה.

 

החיילים הוותיקים פוגעים בחיילים הצעירים

ובתוך כל המכלול הזה, נוצרה  בצבא תופעה שדומה למה שקורה בחברות הממשלתיות - יש דורות שונים של עובדים וחיילים. הפנסיה התקציבית הופסקה במגזר הציבורי ובצבא לפני כ-20 שנה, אבל אז נכנסו הטריקים, הארכות, פנסיות גישור ועוד. ועדיין - יש דור א' ודור ב'. 

דור א' נהנה מכל ההטבות, דור ב' נהנה מפחות הטבות. דור א' בעצם לוקח את הכסף לדור ב'. דור ב' כבר לא בטוח שהוא רוצה להיות בצבא (או בחברה הממשלתית) כי א' מרוויח פי 2-3 ממנו ולא עובד והכל נופל עליו. ואז דור ב' לא איכותי כמו שצריך להיות. 

כלומר, למרות שהשכר והפנסיה באופן מצטבר וכללי גבוהים בממוצע, זה לא אטרקטיבי לצעירים! כי דור א' לוקח את השמנת. זה יישמע אולי קיצוני - אבל זו חצי התאבדות, המבוגרים שמים פס גדול על הצעירים ועל העתיד של הצבא, של החברות הממשלתיות, על המדינה. מה שחשוב זה הכסף והפנסיה שלהם ושכולם יילכו לעזאזל. החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית והפער בין הדורות, עלולים לעשות לו את העבודה.

ואז נוצרת בעיה נוספת - חייל בקבע בשלישות הוא לא כמו חייל בצנחנים, וגם לא כמו חייל מתכנת ביחידת מחשוב. הצבא לא יכול להתנתק מהאזרחות. אם הוא רוצה להשאיר את הטובים, הוא לא יכול להשאיר שכר דומה-קרוב לכל החילות בצבא. מתכנתים עולים יותר מפקידים ואנשי אחזקה. חברים, תתעוררו. המלחמה חייבת להעיר אתכם. אגב, הידעתם שחלק גדול מחיילי סייבר משוחררים ממילואים? הם מרוויחים כל כך הרבה באזרחות, אז הצבא מעדיף שלא יחזרו למילואים (במילואים משלמים את השכר באזרחות עד תקרה חודשית של 45 אלף שקל בערך). בחודשים האחרונים יש מאות אנשי מודיעין וסייבר ששוחררו ממילואים והתנדבו לחזור לצבא. 

במילים פשוטות וידועות - צריך שינוי במודל השכר, להוריד את הפנסיות התקציביות, לתמרץ חיילים קרביים, ולהיות קשובים לשוק העבודה כדי להצליח להשאיר חומר אנושי טוב. אחרת, הצעירים המוכשרים ישרתו את ה-3 שנים, יגידו יאללה ביי, והצבא יישאר עם אסופה של אנשים ערכיים שרוצים לשרת כי זו אמונתם ועם אנשים בינוניים, או אחרים, שאוהבים מסגרות מהסוג הזה. זו כמובן הכללה, אבל כדי שיהיה צבא חזק וטוב לעוד 10 ו-20 שנים, אנחנו חייבים להוריד את השכר והפנסיה למבוגרים ולתת כסף לצעירים. אחרת, הפתעות כמו ה-7 באוקטובר יהיו לא כל 50 שנה, אלא כל 5 שנים.