משרד האוצר: "לא יודעים להסביר את התחזקות השקל"

עם פרוץ המלחמה השקל נחלש בחדות מול המטבעות העיקריים כמו הדולר והיורו בשיעורים של כ-5%. ירידה זו היא דבר לגיטימי מאחר ומלחמה מעלה את פרמיית הסיכון של ישראל, מה שמביא להוצאה של כספים זרים מהמדינה. בנק ישראל התערב ויצא בתכנית ענק לבלימת הפיחות בשקל עם תכנית למכירה של 45 מיליארד דולר - תכנית חסרת תקדים, והיא גם הצליחה - שער הדולר שכבר הגיע קרוב ל-4.1 שקל נבלם והתחיל לרדת עד לשער של 3.8 שקל.

השקל כבר מחק את הפיחות של שנת 2023

אך במשרד האוצר מציינים כי החל מחודש נובמבר החלה מגמת ייסוף בשקל, זאת למרות שלא הייתה התפתחות משמעותית במלחמה ופרמיית הסיכון של ישראל נותרה גבוהה. משרד האוצר מציין שהשקל התחזק מאז ב-6%, ובעקבות כך אפילו חלפה מגמת הפיחות העודף ששררה בשער השקל במשך שלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023.

באוצר מציינים כי "התיאוריה המקובלת גורסת כי שע"ח הנומינלי נקבע בטווח הארוך על ידי ערכו ארוך הטווח של שע"ח הריאלי ואילו זה תלוי בגורמי יסוד שונים, ובהן רמת הפיתוח של המשק וכן הביקוש המקומי להשקעות ולתצרוכת. גורמים הנוטים להשתנות באופן איטי על פני זמן. לעומת זאת, בטווח הקצר והבינוני מושפע השער הנומינלי מגורמים המשתנים בתדירות גבוהה יותר. כך למשל מקובל לשער כי בטווח הבינוני מושפע השער מהגרעון או מהעודף בחשבון השוטף וכן מהפער בשיעורי האינפלציה בין המשק המקומי לשותפות הסחר". 

באוצר אמדו את השינויים בשע"ח כתלות בשער המניות בארה"ב ובפרמיית הביטוח לאג"ח וכללו במשוואת האמידה גם את השער הנומינלי אפקטיבי של הדולר המבטא שינויים של הדולר למול שותפות  הסחר של ארה"ב. לפי האומדן של האוצר, שער הדולר שעומד נכון להיום על 3.66 שקל, גבוה מהשער הצפוי על בסיס הגורמים הגלובליים (3.42 שקל), אך נמוך מהשער הצפוי המביא בחשבון את פרמיית הסיכון של המשק - 3.88 שקל.

משרד האוצר מציין שהייסוף בשקל היה כל כך חד עד שלא ניתן להצביע על התערבות בנק ישראל בשוק המט"ח כגורם העיקרי שהביאו לייסוף זה. "ניתן לסכם כי בחודש האחרון יוסף השקל מעבר לגורמי היסוד המסבירים את התפתחות שע"ח בטווח הקצר וכי ייסוף זה מקזז את הפיחות העודף שנאמד בשער השקל במהלך השנה החולפת", כותבים באוצר.

העליות בוול סטריט מחזקות את השקל

סיבה אחת שמשרד האוצר לא מציין כגורם המחזק את השקל היא העליות בוול סטריט.  חלק גדול מאוד מהדולרים של הישראלים מנוהל על ידי הגופים המוסדיים, ואלה משקיעים את רוב הכספים הללו בחו"ל, עם גידור של חצי מההשקעה הדולרית. מה שזה אומר זה שכל שינוי בשווקים יוצר צורך להתאים את הגידור.

• הרפורמה בפקדונות: חברות האשראי יצליחו להעמיד תחרות אמיתית לבנקים?
• ההטבות של מזרחי טפחות - הקלות סמליות במסווה של מהלך צרכני

כאשר השווקים עולים, כך גם עולה החשיפה לדולר, וכך עולה הצורך לגדר אותה, משמע - למכור דולרים. מתחילת השנה מדד ה-S&P 500 למשל עלה כבר ב-4%, כאשר חלק מהחברות הגדולות, כמו מיקרוסופט  MICROSOFT וגוגל  GOOGLE למשל, כבר עלו במעל ל-10%. הגופים המוסדיים נאלצים למכור דולרים בשביל לשמור על יחס הגידור והדבר הזה מפעיל לחץ על שער הדולר כלפי מטה.