אנשי הצבא מחלקים לעצמם תקציבים ולא משאירים לחינוך, רווחה, תחבורה - למה שלא יפחיתו את הפנסיה התקציבית?

אני לא מומחה צבאי, ולא יודע מה נכון לעשות מבחינה צבאית. אבל אני כן יודע כמה דברים על כלכלה. ראשית, להגדלת הוצאות הבטחון יהיו עלויות כלכליות משמעויות. הצבא דורש כמה מאות מיליארדי שקלים נוספים לצורכי התעצמות לאורך השנים הקרובות. מדובר בכמה עשרות מיליארדים בשנה. הסטה של סכומים כאלו לטובת הבטחון תחייב את הממשלה לבחור בין קיצוצים עמוקים בתקציבים אחרים, לבין הגדלת מיסים. כרגע, נראה שהיא עושה גם וגם, ובינתיים, זה עדיין לא מספיק כדי לספק את הדרישות של הצבא.

צריך יהיה או עוד קיצוצים, או עוד עלייה במיסים. מה שהממשלה לא תבחר, המשמעות היא פחות השקעות בתחבורה, פחות השקעות בחינוך, ופחות השקעה ברווחה. סיכוי סביר שהמשמעות תהיה גם עלייה מסוימת בריבית, וזה יפגע ברצון להשקיע בארץ, וברצון לקנות דירות.

שנית, צה"ל הוא צבא ייחודי, ביותר ממובן אחד. קודם כל, כבר היום צה"ל הוא צבא ענק ענק ביחס לגודל האוכלוסייה, והוא מקבל תקציבי עתק ביחס לתוצר של המדינה. כמות החיילים בשירות סדיר וחובה היא כמעט 2% מהאוכלוסייה, וההוצאות של ישראל על הוצאות בטחון הן כ- 4.5% מהתוצר. המדינות היחידות בעולם שיש להן צבא גדול יותר ביחס לגודל האוכלוסייה הן צפון קוריאה ואריתריאה. המדינות היחידות שמוציאות יותר על בטחון כאחוז מהתוצר הן אוקראינה שנמצאת במלחמה פעילה, סעודיה, קטאר, עומאן, אלג'יריה וכווית.

 

שירות החובה ותפקידים מומצאים

בנוסף, צה"ל הוא ייחודי גם בגלל שירות החובה. יש עוד מעט מדינות מפותחות שיש בהן שירות חובה, אבל באף מדינה מפותחת הוא לא מקיף גם גברים וגם נשים, ולא נמשך מספר שנים. נכון שצה"ל משחרר בשנים האחרונות מועמדים לשירות בקלות רבה יותר מאשר בעבר. עדיין, בגלל העובדה שכמויות המתגייסים תלויות בגודל המחזורים ולא בצרכי הצבא, נוצר מצב שבו לצד כמות גדולה של חיילים וחיילות שמגויסים לתפקידים שיש בהם צורך אמיתי, הצבא צריך לייצר גם פתרונות לחיילים שגויסו רק בגלל שהם הגיעו לגיל 18. כך נוצרים תפקידים כמו מש"קית נייר וגריסה או מש"ק ממטרות. כך נוצרים גם כיסים עמוקים של חוסר יעילות, שמביאים לבזבוז זמן של המשרתים וכסף של משלמי המיסים.

שלישית, צה"ל, כמו כל גוף בירוקרטי אחר, צריך להמציא תפקידים כדי לאפשר לעובדים שלו קידום. ב- 1948, למשל, היו שלוש דרגות לנגדים. היום, יש שש. האם נגדים היום עושים יותר מאשר ב- 1948? כנראה שלא. אבל מכיוון שהם נשארים בצבא, צריך למצוא סיבות לתת תוספת למשכורת. גם דרגות של קצינים נוספו, ומאותה סיבה. בנוסף, מכיוון שיש בצה"ל הרבה יותר חיילים כיום, צריך למצוא להם מפקדים, ומפקדים למפקדים שלהם, וכו', וגם זאת סיבה לגידול במספר הדרגות והתפקידים.

 

אנשי הצבא מחלקים לעצמם תקציבים

רביעית, לצה"ל יש מאפיין ייחודי נוסף. חלק גדול מבעלי התפקידים הבכירים במערכת הפוליטית, היו בעברם בכירים בצבא. זאת לא תופעה חדשה; היא החלה ממש עם קום המדינה (שאז אפילו היו ח"כים שכיהנו במקביל כבכירים בצבא). זה יוצר מצב שבו מי שקובע את התקציבים ואת השכר בצבא, הוא גם מי שיש לו מה להרוויח משינויים בתנאים של המשרתים.

זה לא מפתיע שבכל פעם שמדברים על השכר ועל הפנסיות של אנשי הקבע, התוצאה היא שהן גדלות עוד. לא חשוב שלפי פסיקה של בית המשפט, התוספת לפנסיה שמקבלים אנשי קבע ("תוספות הרמטכ"ל") הן לא חוקיות. שרי הבטחון ושאר חברי הממשלה לא יסכימו לקצץ אותן, מכיוון ששר הבטחון בעצמו בדרך כלל נהנה מהתוספות הללו.

אז כן, ברור שתקציב הבטחון יצטרך לגדול אחרי המלחמה. בין היתר, בגלל שזה מה שהציבור (כרגע) רוצה. אבל כדאי שבאותה הזדמנות, מישהו יעצור וישאל איזה תקציבים צריך להגדיל, ואיזה צריך לקצץ. מישהו יכול למשל לשאול, לאיזה תרחישי ייחוס צריך להיערך.

למשל, ה-7 באוקטובר לימד שבתרחיש של עימות מול חמאס או חיזבאללה, יש צורך בטייסות מסוקים. אז למה העדיפות הראשונה של חיל האוויר היא לרכוש 3 טייסות של מטוסי קרב עם 25 מטוסים כל אחת, ורק טייסת אחת של 12 מסוקים? לאיזה תרחיש הצבא נערך? בלי תרחיש ייחוס, צריך לקנות הכל, כולל הרבה דברים שלא צריך, אבל שיספקו תעסוקה להרבה מאוד אנשים. כי אם ישאירו לאנשי הבטחון לקבוע את התקציבים, בעוד כמה שנים יתברר שתקציב הבטחון גדל, אבל שוב פעם אין אפודים קרמיים, חסרים טנקים שמישים, ושהשכר של קצינים זוטרים הוא לא אטרקטיבי. העיקר שהפנסיות גדלו.

ד"ר אביחי שניר
המחלקה לכלכלה, אוניברסיטת בר-אילן