מה זה דירוג אשראי של מדינה, מתי הוא חשוב, ואיך קובעים אותו?

רובנו מכירים את דירוג האשראי הפרטי ויודעים מה משפיע עליו - ניצול מסגרת האשראי, שינויים בהוצאות האשראי, פיגורים ועוד מספר גורמים יכולים להשפיע לרעה או לטובה על דירוג האשראי שלנו, שמתורגם לריבית שנשלם על ההלוואות שלנו. דירוג האשראי הוא בעם כלי שנותן למלווה אינדיקציה מסוימת על רמת הסיכון של הלווה, ומן הסתם ככל שהסיכון עולה, הפרמיה (הריבית) תעלה גם כן.

לא רק פרטיים לווים כספים, אלא גם מדינות. גם חברות במדינות מלוות כסף מגופים במדינות אחרות, ולכן לכאן נכנס דירוג האשראי של המדינה. במקרה של ישראל, מצאנו כי ההשפעה היא מינורית. נראה שאין עוד מדינה בעולם שכה עסוקה בדירוג האשראי של עצמה כמונו. הנה הסבר על איך מחשבים אותו ומתי הוא באמת משמעותי.

אילו דירוגים יש?

כאשר אנו מדברים על דירוגי אשראי ברמה הבינלאומית, אנו מדברים לרוב על הדירוגים של 3 הסוכנויות הגדולות: פיץ', S&P ומודי'ס. הציונים של הסוכנויות קצת שונים קוסמטית אבל המבנה שלהן בנוי על אותו עיקרון: A שווה דירוג גבוה ו-C או D שווה דירוג נמוך. הנה הדירוגים של סוכנות מודי'ס:

הדירוגים של מודי'ס; קרדיט: אתר החברה

בעיקרון מה שאנחנו רואים בטבלת הדירוגים של מודי'ס, היא שדירוגים הנמצאים בחצי העליון מסווגים כ"ראויים להשקעה" ואלה שבחצי התחתון כ"לא ראויים להשקעה". מודי'ס הורידה את הדירוג של ישראל מ-A1 ל-A2 עם אופק שלילי, משמע ייתכנו הורדות נוספות בעתיד. לשם השוואה, דירוג האשראי של ארה"ב ושל גרמניה למשל על ידי מודי'ס הוא הגבוה ביותר, Aaa, של סין הוא A1, ושל בריטניה הוא Aa3.

למה דירוג אשראי של מדינה הוא חשוב?

כאמור, כמו צרכנים פרטיים, גם מדינות לוות כספים, כאשר צורה אחת היא למשל אג"ח ממשלתי. כשהדירוג של מדינה מסוימת יורד אז מן הסתם פרמיית הסיכון שלה עולה ולכן הריביות שהיא תשלם על האג"ח שלה יהיו גבוהות יותר. קחו למשל כדוגמא את ניגריה שנמצאת במשבר כלכלי - דירוג האשראי של ניגריה על ידי מודי'ס כיום הוא Ba3, דירוג שלפי מודי'ס הופך אותה ל"לא רואיה להשקעה", והריביות על האג"ח הממשלתיות שלה בהתאם - הריבית על אג"ח ממשלת ניגריה ל-10 שנים יש היום תשואה של 15.1%, בהחלט תשואה יפה, אבל קיים סיכוי לא קטן שלא תקבלו את הכסף שלכם חזרה. לשם השוואה, על אג"ח ממשלת גרמניה ל-10 שנים תקבלו תשואה של 2.4%, כאשר כאמור דירוג מודי'ס לגרמניה הוא הגבוה ביותר, Aaa.

הדירוג לא משפיע רק על הממשלה עצמה, גם חברות במדינה שלוות כספים מגופים מעבר לים יצטרכו לשלם יותר על ההלוואה שלהם, וכמובן שהעליות האלה מגולגלות לצרכן הסופי ולמשקי הבית.

ועדיין - חשוב להסתכל על התמונה הגדולה

בסופו של דבר, דירוג אשראי שואף לשקלל את כל הגורמים הכלכליים במדינה ולצייר אותם כאות או מספר קצר וקל לעיכול, אבל ברור שכמה אותיות ומספרים לא יכולים להציג את התמונה כולה. כל דירוג מלווה בסקירה מפורטת שמסבירה לכאורה מה הביא להחלטת הסוכנות. סקירת מודי'ס על ישראל מתייחסת בעיקר למלחמה כגורם העיקרי להורדת הדירוג ומתייחסת גם להרבה נושאים פוליטיים, כאשר לצד זאת הנתונים הכלכליים בישראל דווקא מעודדים בתקופה האחרונה - ההוצאות בכרטיסי אשראי בשבועות האחרונים חזרו לרמות נורמליות ואפילו נמצאות מעל לממוצעים של 2023.

בנוסף, בעוד מודי'ס עצמה ציינה בסקירה כי היא צופה שיחס החוב-תוצר של ישראל יעלה ל-67 אחוזים, במקום לרדת ל-55 אחוזים כפי שהיה קורה, להערכתם, אם המלחמה לא הייתה פורצת, הנתון הזה עוד חיובי ביחס למדינות ה-OECD שם יחס זה עומד על כ-83%. בגוש האירו למשל יחס החוב הציבורי לתוצר עמד על 83.5% בסוף שנת 2022. אז למרות הדרמה, ההשפעה של הורדת הדירוג אולי לא תהיה גרועה כמו שחושבים, לפחות לטווח הארוך.

חשש נוסף הוא מירידות שערים בבורסה, אבל לא נראית תגובה משמעותית בשוק כרגע כאשר המדדים המובילים יורדים ב-1%, והסיבה היא שהורדת הדירוג כבר הייתה מגולמת במחירים ברובה. המשקיעים לא היו צריכים את דוח מודי'ס בשביל להבין שהמצב בישראל לא טוב כמו שהוא היה. המלחמה מתנהלת כבר 4 חודשים ומודי'ס לא באמת חידשה משהו בעיני המשקיעים. עם זאת, אופק הדירוג השלילי שהיא סיפקה אולי משפיע לרעה יותר מהדירוג עצמו, ועדיין, כל התפתחות חיובית במלחמה כנראה תביא לשיפר התדמית של הכלכלה הישראלית בעולם, ובהמשך אולי אפילו להעלאת דירוג.