הדירוג של הבנקים בדרך לרדת - איך זה ישפיע על המניות והאג"ח של הבנקים
לאחר שביום שישי האחרון הודיעה סוכנות הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג האשראי לישראל לראשונה בהיסטוריה, צפוי מגזר הבנקאות המקומי לקבל הורדת דירוג. הורדת הדירוג של מודי'ס עברה יחסית בשקט - השווקים לא התרגשו מהורדת הדירוג לישראל (כפי שהערכנו עוד לפני תחילת המסחר), וסביר שגם הפחתה עתידית בדירוג הבנקים מגולמת במחירים.
מודי'ס הורידה דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. ההורדה נבעה מהמלחמה שמשפיעה על התקציב, יוצרת גירעון גדול, משנה את סדרי העדיפויות של המדינה וגורמת לעסקים רבים להפסדים וחולשה. כל זה שעוד לפני כן סבלה ישראל מחולשה כלכלית מסוימת. סוכנות הדירוג סיפקה גם תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג כשהמשמעות היא שהיא מעריכה כי הדירוג נמצא במגמת ירידה ועשוי לרדת בהמשך. הורדת הדירוג היא לא הפתעה, אבל, אופק שלילי הפתיע. עם זאת, כשקוראים את הדוח מבינים שהוא רך יותר מהדירוג עצמו והוא מתייחס בתחזית-אופק למלחמה בצפון. כלומר, הצפי לאופק שלילי שמבטא הערכה שהכיוון של הדירוג בהמשך הוא לירידה נוספת, נובעת מהתפתחות שלילית אפשרית בצפון. אם זה לא יקרה, לא יהיה אופק שלילי.
הורדת הדירוג של מודי'ס היא הראשונה מבין חברות הדירוג, בקרוב תראו גם את S&P ופיץ' מורידות דירוג. מה שיהיה חשוב יותר מההורדה זה הטון של הדוח. מודי'ס בהגדרה היתה בשנים האחרונות האסטרטיבית ביותר.
בעקבות הורדת הדירוג של המדינה, סביר מאוד שגם הבנקים יקבלו כאמור הורדת דירוג מהחברות האמורות. זה תופס אותם בשיא. רווחיות הבנקים בישראל נמצאת ברמה גבוהה היסטורית. מודי'ס אגב התייחסה למערכת הבנקאות והדגישה כי היא חזקה, יציבה וסוג של נקודת אור בישראל. זה רמז כנראה לדוח רך בטון שלו, אבל הכללכנים והאנליסטים שדיברנו איתם, מערייכם שלא יהיה ניתן להתחמק מהורדה. אחרי הכל - בנקים הם תמונת ראי של המשק.
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענף הבנקאות הוא מגזר שנתפס כמקבל סיוע כלכלי מהמדינה במידה והוא נתקל בקשיים, היות והבנקים הם למעשה הבסיס של המערכת הפיננסית בישראל. אם אחד מהבנקים יפול המדינה תיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע תרחישי קיצון. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים דואגים מאוד ושומרים על יציבות הבנקים ועל הדרך מייצרים לבנקים רווחים גבוהים. תרחיש של סיכון מערכתי וסיכון ספציפי לבנק מסויים לא נראה באופק, אבל גם אם יהיה יש הנחת בסיס - המדינה מגבה, ונדגיש שזה לא כתוב בשום חוק, זו הנחה.
במודי'ס מדרגים כיום את חמשת הבנקים הגדולים במדינה ב-A2, דירוג המקביל לדירוג A בסוכניות הדירוג פיץ' ו-S&P.
כבר בחודש אוקטובר האחרון הודיעה סוכנות הדירוג כי תכניס את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים במשק לבחינה עם השלכות "שליליות". המשמעות הייתה שמוד'יס עלולה להוריד את דירוג הפיקדונות בבנקים לרמה נמוכה יותר תוך מספר חודשים. סוכנות הדירוג ציינה אז כי תבחן האם המלחמה תוביל "להחלשת סביבת הפעילות של הבנקים באופן בר קיימא". כעת לאחר שהורידה את הדירוג למדינה, הדרך להורדת הדירוג לבנקים התקצרה משמעותית ויש לזה משמעות על הלקוחות - אם דירוג החוב של בנק יורד הוא יכול לקבל אשראי בריבית גבוה יותר. הריבית הזו מתגלגלת ללקוחות. הריבית על הלוואות תעלה.
אבל, זה כבר גלום באופן חלקי במחירים. אגרות החוב של הבנקים בחודש האחרון תיקנו בדומה לאגרות החוב הממשלתיות וירדו במקביל לעליית התשואה. הן נסחרות מעט מתחת לדירוג שלהן, גם בארץ וגם בחו"ל, כך שהורדת דירוג תשפיע מעט. אולי סדר גודל של 0.2%-0.3% של תשואה שנתית.
מחמאות לבנקים הישראלים
- חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
במוד'יס ציינו בדוח הקודם את עוצמת הנתונים הפיננסיים של הבנקים ויכולתם לעמוד בפני זעזועים כתוצאה מהמלחמה. איכות הנכסים לדברי מודי'ס היא חזקה, והיא משתקפת בשיעור נמוך של חובות בעייתיים. איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן בשל המלחמה, ועדיין ההפרשות להפסדי אשראי לא בסדרי גודל שיעבירו את הבנקיםמ להפסדים.
הורדת דירוג תפגוש את הבנקים במקום אחר - היא תאלץ את הבנקים לרתק יותר הון מול הנכסים (אגרות חוב ממשלתיות). גם כאן, המצב הנוכחי הוא עודף של הון, כך שלא צפויה על פניו בעיה גדולה.
בשורה התחתונה - אגרות החוב של הבנקים אולי ירדו, אבל באופן מתון. המניות של הבנקים כבר מגלמות את הורדת הדירוג, המשקיעים מבטאים זאת במחירי המניות שירדו מתחילת השנה. במכלול ההשפעות נראה שהאפקט יהיה יותר תדמיתי, כשהחשש לא יהיה מההורה עצמה, אלא משינוי הטון בדוחות ומאופק שלילי.
- 8.עמלות ניהול הפצה ומס רווחי הון שוד לאור היום . (ל"ת)מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51הגב לתגובה זו
- 7.מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51הגב לתגובה זומן השמיים פיקוח על הבנקים מקריס כמגדלי קלפים.
- 6.אין השפעה 12/02/2024 09:37הגב לתגובה זובימי אינטרנט אלו כשכל כל הרבה פרמטרים במשוואה הידועים להמונים ומנוטרלים אחד כנגד השני
- 5.ילדי ישראל 12/02/2024 09:36הגב לתגובה זועליית אינפלציה תעלה ריבית . גם הרווח של הבנקים יעלה . פרמיית הסיכון לכולם תעלה .
- 4.אלוןבלון 12/02/2024 08:52הגב לתגובה זוג.נ., מחזיק במניית לאומי ולכן כותב מפוזיציה, מחזיק ולא ממליץ. הבנקים בישראל, בוודאי שני הגדולים, הגיעו למשבר מוכנים מאד. לאומי נסחר ב 30% פחות מהמחיר בו היה בשיא, במונחים ריאלים מדובר על ירידה של 35%. הלימות ההון של לאומי, כפי שהודיע אתמול, היא לפי דרוג מודי'ס ולא s&p כך שלא צפוי שינוי בהלימות הההון של לאומי. בנוסף לאומי ביצע הפרשה גדולה בשל מניות ואלי בנק כך שהירידה הנוכחית לא משנה. אני רואה במניית לאומי הזדמנות לטווח בינוני/ארוך ובהתאם מחזיק במניות בנק לאומי. כמובן שאיני ממליץ לרכוש מניות לאומי או מניה כלשהי.
- אכן 12/02/2024 09:38הגב לתגובה זוהמיליארדר בחר להשקיע דווקא בלאומי זה מכבר
- 3.הכל פוליטי ולחץ של השמאל הבזוי (ל"ת)משה ראשל"צ 12/02/2024 07:20הגב לתגובה זו
- 2.איך אמר ד"ר אדם רוייטר, "השפעה מינורית"... (ל"ת)שירי 12/02/2024 06:58הגב לתגובה זו
- 1.. 11/02/2024 21:47הגב לתגובה זובריצפה וגרינברג ומנהלי ביז שהודיעו שהכל טו כולל רוח עובדיה שהוא איש טוב אבל כמו כולם התבלבל ואנונימי שהתמלא במניות בנקים...
- לא להתרגש 12/02/2024 09:39הגב לתגובה זודהיום אינן מניות הבנקים של 1983
חשבון חשמל (X)חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
איך אפשר לחסוך 300-400 שקלים בשנה, מה קורה בשוק החשמל, ואיך לקבל הנחות גדולות יותר?
חשבון החשמל שלכם יעלה בינואר. התעריף יעלה ב-1.5% ומדובר בכ-6 שקלים לחודש לצרכן ממוצע. מדובר על עלייה שנתית של כ-70 שקל בשנה. אולי לא סכם גדול, אבל כשעולים המחירים והתעריפים מכל הכיוונים זה מצטבר. אבל יש דרכים להוזיל את עלויות החשמל. חשבון ממוצע עשוי לרדת ב-300 שקלים בערך, אם תעברו לספקים החדשים.
כ-350 אלף משקי בית ועסקים עברו לספקים החדשים ים, מדובר על פחות מ-10% ממשקי הבית והעסקים. הרוב ממשיך לשלם את התעריף של חברת החשמל, למרות שהוא יקר יותר. האפשרות לעבור לספקים החדשים קיימת כבר שנה וחצי, אבל אי אפשר להכתיר אותה כהצלחה. אין גם פרסום משמעותי, ומעבר להכל - אין תמריץ מספיק גדול (כ-25 שקל בחודש) ויש חשש לעבור מחברת החשמל. אנשים שרגילים לחברת החשמל ומרגישים בטוחים איתה, יסכימו וירצו לעבור, אבל התמריץ צריך להיות גדול יותר וצריך להסביר להם שאין שום שינוי בתשתיות.
הספקים ממשיכים עם אותה אספקה ותשתית, שנותרת בבעלות חברת החשמל. ולמרות זאת המעבר איטי, אם כי בקצב הזה, נגיע למעל 500-520 אלף משפחות עוד שנה. מהפכות לא נעשות תוך יום, אולי זה הקצב שהשינויים האלו מחלחלים לציבור. בכל מקרה, המעבר פשוט: הזנת פרטי חשבון באתר הספק, אישור תוך יום-יומיים, ללא ניתוק או שינוי טכני.
הנחות של עד 400 שקלים בשנה
ההנחה נעה בין 5% ל-7% על רכיב האנרגיה. לצרכן ממוצע שמשלם 400 שקלים חודשיים (4,800 שקלים שנתיים), החיסכון השנתי עומד על 240-336 שקלים. במשקי בית עם צריכה גבוהה יותר החיסכון מגיע בקלות ל-400 שקל בשנה.
מעבר לכך, המסלולים המבוססים על שעות שיא (12:00-17:00) ושפל (23:00-7:00), מציעים פוטנציאל גבוה יותר: הנחות של 15% בשעות היום ו-20% בלילה, שיכולות להגיע ל-15-20% חיסכון כולל. ד
