בנקים
צילום: אילוסטרציה

הדירוג של הבנקים בדרך לרדת - איך זה ישפיע על המניות והאג"ח של הבנקים

השלכות הורדת הדירוג של מודי'ס - הבנקים שהם תמונת הראי למצב המשק לקראת הורדת דירוג; האם השוק מגלם את ההורדה הצפויה?
אדיר בן עמי | (10)

לאחר שביום שישי האחרון הודיעה סוכנות הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג האשראי לישראל לראשונה בהיסטוריה, צפוי מגזר הבנקאות המקומי לקבל הורדת דירוג. הורדת הדירוג של מודי'ס עברה יחסית בשקט - השווקים לא התרגשו מהורדת הדירוג לישראל (כפי שהערכנו עוד לפני תחילת המסחר), וסביר שגם הפחתה עתידית בדירוג הבנקים מגולמת במחירים.

מודי'ס הורידה דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. ההורדה נבעה מהמלחמה שמשפיעה על התקציב, יוצרת גירעון גדול, משנה את סדרי העדיפויות של המדינה וגורמת לעסקים רבים להפסדים וחולשה. כל זה שעוד לפני כן סבלה ישראל מחולשה כלכלית מסוימת. סוכנות הדירוג סיפקה גם תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג כשהמשמעות היא שהיא מעריכה כי הדירוג נמצא במגמת ירידה ועשוי לרדת בהמשך. הורדת הדירוג היא לא הפתעה, אבל, אופק שלילי הפתיע. עם זאת, כשקוראים את הדוח מבינים שהוא רך יותר מהדירוג עצמו והוא מתייחס בתחזית-אופק למלחמה בצפון. כלומר, הצפי לאופק שלילי שמבטא הערכה שהכיוון של הדירוג בהמשך הוא לירידה נוספת, נובעת מהתפתחות שלילית אפשרית בצפון. אם זה לא יקרה, לא יהיה אופק שלילי. 

הורדת הדירוג של מודי'ס היא הראשונה מבין חברות הדירוג, בקרוב תראו גם את S&P ופיץ' מורידות דירוג. מה שיהיה חשוב יותר מההורדה זה הטון של הדוח. מודי'ס בהגדרה היתה בשנים האחרונות האסטרטיבית ביותר.

בעקבות הורדת הדירוג של המדינה, סביר מאוד שגם הבנקים יקבלו כאמור הורדת דירוג מהחברות האמורות. זה תופס אותם בשיא. רווחיות הבנקים בישראל נמצאת ברמה גבוהה היסטורית. מודי'ס אגב התייחסה למערכת הבנקאות והדגישה כי היא חזקה, יציבה וסוג של נקודת אור בישראל. זה רמז כנראה לדוח רך בטון שלו, אבל הכללכנים והאנליסטים שדיברנו איתם, מערייכם שלא יהיה ניתן להתחמק מהורדה. אחרי הכל - בנקים הם תמונת ראי של המשק.

ענף הבנקאות הוא מגזר שנתפס כמקבל סיוע כלכלי מהמדינה במידה והוא נתקל בקשיים, היות והבנקים הם למעשה הבסיס של המערכת הפיננסית בישראל. אם אחד מהבנקים יפול המדינה תיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע תרחישי קיצון. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים דואגים מאוד ושומרים על יציבות הבנקים ועל הדרך מייצרים לבנקים רווחים גבוהים. תרחיש של סיכון מערכתי וסיכון ספציפי לבנק מסויים לא נראה באופק, אבל גם אם יהיה יש הנחת בסיס - המדינה מגבה, ונדגיש שזה לא כתוב בשום חוק, זו הנחה.

במודי'ס מדרגים כיום את חמשת הבנקים הגדולים במדינה ב-A2, דירוג המקביל לדירוג A בסוכניות הדירוג פיץ' ו-S&P.

כבר בחודש אוקטובר האחרון הודיעה סוכנות הדירוג כי תכניס את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים במשק לבחינה עם השלכות "שליליות". המשמעות הייתה שמוד'יס עלולה להוריד את דירוג הפיקדונות בבנקים לרמה נמוכה יותר תוך מספר חודשים. סוכנות הדירוג ציינה אז כי תבחן האם המלחמה תוביל "להחלשת סביבת הפעילות של הבנקים באופן בר קיימא". כעת לאחר שהורידה את הדירוג למדינה, הדרך להורדת הדירוג לבנקים התקצרה משמעותית ויש לזה משמעות על הלקוחות - אם דירוג החוב של בנק יורד הוא יכול לקבל אשראי בריבית גבוה יותר. הריבית הזו מתגלגלת ללקוחות. הריבית על הלוואות תעלה.

אבל, זה כבר גלום באופן חלקי במחירים. אגרות החוב של הבנקים בחודש האחרון תיקנו בדומה לאגרות החוב הממשלתיות וירדו במקביל לעליית התשואה. הן נסחרות מעט מתחת לדירוג שלהן, גם בארץ וגם בחו"ל, כך שהורדת דירוג תשפיע מעט. אולי סדר גודל של 0.2%-0.3% של תשואה שנתית.

מחמאות לבנקים הישראלים  

קיראו עוד ב"בארץ"

במוד'יס ציינו בדוח הקודם את עוצמת הנתונים הפיננסיים של הבנקים ויכולתם לעמוד בפני זעזועים כתוצאה מהמלחמה. איכות הנכסים לדברי מודי'ס היא חזקה, והיא משתקפת בשיעור נמוך של חובות בעייתיים. איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן בשל המלחמה, ועדיין ההפרשות להפסדי אשראי לא בסדרי גודל שיעבירו את הבנקיםמ להפסדים.

הורדת דירוג תפגוש את הבנקים במקום אחר - היא תאלץ את הבנקים לרתק יותר הון מול הנכסים (אגרות חוב ממשלתיות). גם כאן, המצב הנוכחי הוא עודף של הון, כך שלא צפויה על פניו בעיה גדולה.

בשורה התחתונה - אגרות החוב של הבנקים אולי ירדו, אבל באופן מתון. המניות של הבנקים כבר מגלמות את הורדת הדירוג, המשקיעים מבטאים זאת במחירי המניות שירדו מתחילת השנה. במכלול ההשפעות נראה שהאפקט יהיה יותר תדמיתי, כשהחשש לא יהיה מההורה עצמה, אלא משינוי הטון בדוחות ומאופק שלילי.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    עמלות ניהול הפצה ומס רווחי הון שוד לאור היום . (ל"ת)
    מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51
    הגב לתגובה זו
    מן השמיים פיקוח על הבנקים מקריס כמגדלי קלפים.
  • 6.
    אין השפעה 12/02/2024 09:37
    הגב לתגובה זו
    בימי אינטרנט אלו כשכל כל הרבה פרמטרים במשוואה הידועים להמונים ומנוטרלים אחד כנגד השני
  • 5.
    ילדי ישראל 12/02/2024 09:36
    הגב לתגובה זו
    עליית אינפלציה תעלה ריבית . גם הרווח של הבנקים יעלה . פרמיית הסיכון לכולם תעלה .
  • 4.
    אלוןבלון 12/02/2024 08:52
    הגב לתגובה זו
    ג.נ., מחזיק במניית לאומי ולכן כותב מפוזיציה, מחזיק ולא ממליץ. הבנקים בישראל, בוודאי שני הגדולים, הגיעו למשבר מוכנים מאד. לאומי נסחר ב 30% פחות מהמחיר בו היה בשיא, במונחים ריאלים מדובר על ירידה של 35%. הלימות ההון של לאומי, כפי שהודיע אתמול, היא לפי דרוג מודי'ס ולא s&p כך שלא צפוי שינוי בהלימות הההון של לאומי. בנוסף לאומי ביצע הפרשה גדולה בשל מניות ואלי בנק כך שהירידה הנוכחית לא משנה. אני רואה במניית לאומי הזדמנות לטווח בינוני/ארוך ובהתאם מחזיק במניות בנק לאומי. כמובן שאיני ממליץ לרכוש מניות לאומי או מניה כלשהי.
  • אכן 12/02/2024 09:38
    הגב לתגובה זו
    המיליארדר בחר להשקיע דווקא בלאומי זה מכבר
  • 3.
    הכל פוליטי ולחץ של השמאל הבזוי (ל"ת)
    משה ראשל"צ 12/02/2024 07:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    איך אמר ד"ר אדם רוייטר, "השפעה מינורית"... (ל"ת)
    שירי 12/02/2024 06:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    . 11/02/2024 21:47
    הגב לתגובה זו
    בריצפה וגרינברג ומנהלי ביז שהודיעו שהכל טו כולל רוח עובדיה שהוא איש טוב אבל כמו כולם התבלבל ואנונימי שהתמלא במניות בנקים...
  • לא להתרגש 12/02/2024 09:39
    הגב לתגובה זו
    דהיום אינן מניות הבנקים של 1983
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.