הדירוג של הבנקים בדרך לרדת - איך זה ישפיע על המניות והאג"ח של הבנקים
לאחר שביום שישי האחרון הודיעה סוכנות הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג האשראי לישראל לראשונה בהיסטוריה, צפוי מגזר הבנקאות המקומי לקבל הורדת דירוג. הורדת הדירוג של מודי'ס עברה יחסית בשקט - השווקים לא התרגשו מהורדת הדירוג לישראל (כפי שהערכנו עוד לפני תחילת המסחר), וסביר שגם הפחתה עתידית בדירוג הבנקים מגולמת במחירים.
מודי'ס הורידה דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. ההורדה נבעה מהמלחמה שמשפיעה על התקציב, יוצרת גירעון גדול, משנה את סדרי העדיפויות של המדינה וגורמת לעסקים רבים להפסדים וחולשה. כל זה שעוד לפני כן סבלה ישראל מחולשה כלכלית מסוימת. סוכנות הדירוג סיפקה גם תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג כשהמשמעות היא שהיא מעריכה כי הדירוג נמצא במגמת ירידה ועשוי לרדת בהמשך. הורדת הדירוג היא לא הפתעה, אבל, אופק שלילי הפתיע. עם זאת, כשקוראים את הדוח מבינים שהוא רך יותר מהדירוג עצמו והוא מתייחס בתחזית-אופק למלחמה בצפון. כלומר, הצפי לאופק שלילי שמבטא הערכה שהכיוון של הדירוג בהמשך הוא לירידה נוספת, נובעת מהתפתחות שלילית אפשרית בצפון. אם זה לא יקרה, לא יהיה אופק שלילי.
הורדת הדירוג של מודי'ס היא הראשונה מבין חברות הדירוג, בקרוב תראו גם את S&P ופיץ' מורידות דירוג. מה שיהיה חשוב יותר מההורדה זה הטון של הדוח. מודי'ס בהגדרה היתה בשנים האחרונות האסטרטיבית ביותר.
בעקבות הורדת הדירוג של המדינה, סביר מאוד שגם הבנקים יקבלו כאמור הורדת דירוג מהחברות האמורות. זה תופס אותם בשיא. רווחיות הבנקים בישראל נמצאת ברמה גבוהה היסטורית. מודי'ס אגב התייחסה למערכת הבנקאות והדגישה כי היא חזקה, יציבה וסוג של נקודת אור בישראל. זה רמז כנראה לדוח רך בטון שלו, אבל הכללכנים והאנליסטים שדיברנו איתם, מערייכם שלא יהיה ניתן להתחמק מהורדה. אחרי הכל - בנקים הם תמונת ראי של המשק.
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- עמלות, כרטיס אשראי והטבות נוספות: מה הבנקים השונים מציעים לצעירים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענף הבנקאות הוא מגזר שנתפס כמקבל סיוע כלכלי מהמדינה במידה והוא נתקל בקשיים, היות והבנקים הם למעשה הבסיס של המערכת הפיננסית בישראל. אם אחד מהבנקים יפול המדינה תיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע תרחישי קיצון. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים דואגים מאוד ושומרים על יציבות הבנקים ועל הדרך מייצרים לבנקים רווחים גבוהים. תרחיש של סיכון מערכתי וסיכון ספציפי לבנק מסויים לא נראה באופק, אבל גם אם יהיה יש הנחת בסיס - המדינה מגבה, ונדגיש שזה לא כתוב בשום חוק, זו הנחה.
במודי'ס מדרגים כיום את חמשת הבנקים הגדולים במדינה ב-A2, דירוג המקביל לדירוג A בסוכניות הדירוג פיץ' ו-S&P.
כבר בחודש אוקטובר האחרון הודיעה סוכנות הדירוג כי תכניס את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים במשק לבחינה עם השלכות "שליליות". המשמעות הייתה שמוד'יס עלולה להוריד את דירוג הפיקדונות בבנקים לרמה נמוכה יותר תוך מספר חודשים. סוכנות הדירוג ציינה אז כי תבחן האם המלחמה תוביל "להחלשת סביבת הפעילות של הבנקים באופן בר קיימא". כעת לאחר שהורידה את הדירוג למדינה, הדרך להורדת הדירוג לבנקים התקצרה משמעותית ויש לזה משמעות על הלקוחות - אם דירוג החוב של בנק יורד הוא יכול לקבל אשראי בריבית גבוה יותר. הריבית הזו מתגלגלת ללקוחות. הריבית על הלוואות תעלה.
אבל, זה כבר גלום באופן חלקי במחירים. אגרות החוב של הבנקים בחודש האחרון תיקנו בדומה לאגרות החוב הממשלתיות וירדו במקביל לעליית התשואה. הן נסחרות מעט מתחת לדירוג שלהן, גם בארץ וגם בחו"ל, כך שהורדת דירוג תשפיע מעט. אולי סדר גודל של 0.2%-0.3% של תשואה שנתית.
מחמאות לבנקים הישראלים
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
במוד'יס ציינו בדוח הקודם את עוצמת הנתונים הפיננסיים של הבנקים ויכולתם לעמוד בפני זעזועים כתוצאה מהמלחמה. איכות הנכסים לדברי מודי'ס היא חזקה, והיא משתקפת בשיעור נמוך של חובות בעייתיים. איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן בשל המלחמה, ועדיין ההפרשות להפסדי אשראי לא בסדרי גודל שיעבירו את הבנקיםמ להפסדים.
הורדת דירוג תפגוש את הבנקים במקום אחר - היא תאלץ את הבנקים לרתק יותר הון מול הנכסים (אגרות חוב ממשלתיות). גם כאן, המצב הנוכחי הוא עודף של הון, כך שלא צפויה על פניו בעיה גדולה.
בשורה התחתונה - אגרות החוב של הבנקים אולי ירדו, אבל באופן מתון. המניות של הבנקים כבר מגלמות את הורדת הדירוג, המשקיעים מבטאים זאת במחירי המניות שירדו מתחילת השנה. במכלול ההשפעות נראה שהאפקט יהיה יותר תדמיתי, כשהחשש לא יהיה מההורה עצמה, אלא משינוי הטון בדוחות ומאופק שלילי.
- 8.עמלות ניהול הפצה ומס רווחי הון שוד לאור היום . (ל"ת)מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51הגב לתגובה זו
- 7.מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51הגב לתגובה זומן השמיים פיקוח על הבנקים מקריס כמגדלי קלפים.
- 6.אין השפעה 12/02/2024 09:37הגב לתגובה זובימי אינטרנט אלו כשכל כל הרבה פרמטרים במשוואה הידועים להמונים ומנוטרלים אחד כנגד השני
- 5.ילדי ישראל 12/02/2024 09:36הגב לתגובה זועליית אינפלציה תעלה ריבית . גם הרווח של הבנקים יעלה . פרמיית הסיכון לכולם תעלה .
- 4.אלוןבלון 12/02/2024 08:52הגב לתגובה זוג.נ., מחזיק במניית לאומי ולכן כותב מפוזיציה, מחזיק ולא ממליץ. הבנקים בישראל, בוודאי שני הגדולים, הגיעו למשבר מוכנים מאד. לאומי נסחר ב 30% פחות מהמחיר בו היה בשיא, במונחים ריאלים מדובר על ירידה של 35%. הלימות ההון של לאומי, כפי שהודיע אתמול, היא לפי דרוג מודי'ס ולא s&p כך שלא צפוי שינוי בהלימות הההון של לאומי. בנוסף לאומי ביצע הפרשה גדולה בשל מניות ואלי בנק כך שהירידה הנוכחית לא משנה. אני רואה במניית לאומי הזדמנות לטווח בינוני/ארוך ובהתאם מחזיק במניות בנק לאומי. כמובן שאיני ממליץ לרכוש מניות לאומי או מניה כלשהי.
- אכן 12/02/2024 09:38הגב לתגובה זוהמיליארדר בחר להשקיע דווקא בלאומי זה מכבר
- 3.הכל פוליטי ולחץ של השמאל הבזוי (ל"ת)משה ראשל"צ 12/02/2024 07:20הגב לתגובה זו
- 2.איך אמר ד"ר אדם רוייטר, "השפעה מינורית"... (ל"ת)שירי 12/02/2024 06:58הגב לתגובה זו
- 1.. 11/02/2024 21:47הגב לתגובה זובריצפה וגרינברג ומנהלי ביז שהודיעו שהכל טו כולל רוח עובדיה שהוא איש טוב אבל כמו כולם התבלבל ואנונימי שהתמלא במניות בנקים...
- לא להתרגש 12/02/2024 09:39הגב לתגובה זודהיום אינן מניות הבנקים של 1983
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
