הדירוג של הבנקים בדרך לרדת - איך זה ישפיע על המניות והאג"ח של הבנקים
לאחר שביום שישי האחרון הודיעה סוכנות הדירוג מודי'ס על הורדת דירוג האשראי לישראל לראשונה בהיסטוריה, צפוי מגזר הבנקאות המקומי לקבל הורדת דירוג. הורדת הדירוג של מודי'ס עברה יחסית בשקט - השווקים לא התרגשו מהורדת הדירוג לישראל (כפי שהערכנו עוד לפני תחילת המסחר), וסביר שגם הפחתה עתידית בדירוג הבנקים מגולמת במחירים.
מודי'ס הורידה דירוג לישראל מדירוג של A1 ל-A2. ההורדה נבעה מהמלחמה שמשפיעה על התקציב, יוצרת גירעון גדול, משנה את סדרי העדיפויות של המדינה וגורמת לעסקים רבים להפסדים וחולשה. כל זה שעוד לפני כן סבלה ישראל מחולשה כלכלית מסוימת. סוכנות הדירוג סיפקה גם תחזית שלילית (אופק שלילי) לדירוג כשהמשמעות היא שהיא מעריכה כי הדירוג נמצא במגמת ירידה ועשוי לרדת בהמשך. הורדת הדירוג היא לא הפתעה, אבל, אופק שלילי הפתיע. עם זאת, כשקוראים את הדוח מבינים שהוא רך יותר מהדירוג עצמו והוא מתייחס בתחזית-אופק למלחמה בצפון. כלומר, הצפי לאופק שלילי שמבטא הערכה שהכיוון של הדירוג בהמשך הוא לירידה נוספת, נובעת מהתפתחות שלילית אפשרית בצפון. אם זה לא יקרה, לא יהיה אופק שלילי.
הורדת הדירוג של מודי'ס היא הראשונה מבין חברות הדירוג, בקרוב תראו גם את S&P ופיץ' מורידות דירוג. מה שיהיה חשוב יותר מההורדה זה הטון של הדוח. מודי'ס בהגדרה היתה בשנים האחרונות האסטרטיבית ביותר.
בעקבות הורדת הדירוג של המדינה, סביר מאוד שגם הבנקים יקבלו כאמור הורדת דירוג מהחברות האמורות. זה תופס אותם בשיא. רווחיות הבנקים בישראל נמצאת ברמה גבוהה היסטורית. מודי'ס אגב התייחסה למערכת הבנקאות והדגישה כי היא חזקה, יציבה וסוג של נקודת אור בישראל. זה רמז כנראה לדוח רך בטון שלו, אבל הכללכנים והאנליסטים שדיברנו איתם, מערייכם שלא יהיה ניתן להתחמק מהורדה. אחרי הכל - בנקים הם תמונת ראי של המשק.
- 10,000 עובדים עשויים לאבד את עבודתם ב-UBS עד 2027
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ענף הבנקאות הוא מגזר שנתפס כמקבל סיוע כלכלי מהמדינה במידה והוא נתקל בקשיים, היות והבנקים הם למעשה הבסיס של המערכת הפיננסית בישראל. אם אחד מהבנקים יפול המדינה תיכנס מתחת לאלונקה כדי למנוע תרחישי קיצון. בנק ישראל והפיקוח על הבנקים דואגים מאוד ושומרים על יציבות הבנקים ועל הדרך מייצרים לבנקים רווחים גבוהים. תרחיש של סיכון מערכתי וסיכון ספציפי לבנק מסויים לא נראה באופק, אבל גם אם יהיה יש הנחת בסיס - המדינה מגבה, ונדגיש שזה לא כתוב בשום חוק, זו הנחה.
במודי'ס מדרגים כיום את חמשת הבנקים הגדולים במדינה ב-A2, דירוג המקביל לדירוג A בסוכניות הדירוג פיץ' ו-S&P.
כבר בחודש אוקטובר האחרון הודיעה סוכנות הדירוג כי תכניס את הדירוג של חמשת הבנקים הגדולים במשק לבחינה עם השלכות "שליליות". המשמעות הייתה שמוד'יס עלולה להוריד את דירוג הפיקדונות בבנקים לרמה נמוכה יותר תוך מספר חודשים. סוכנות הדירוג ציינה אז כי תבחן האם המלחמה תוביל "להחלשת סביבת הפעילות של הבנקים באופן בר קיימא". כעת לאחר שהורידה את הדירוג למדינה, הדרך להורדת הדירוג לבנקים התקצרה משמעותית ויש לזה משמעות על הלקוחות - אם דירוג החוב של בנק יורד הוא יכול לקבל אשראי בריבית גבוה יותר. הריבית הזו מתגלגלת ללקוחות. הריבית על הלוואות תעלה.
אבל, זה כבר גלום באופן חלקי במחירים. אגרות החוב של הבנקים בחודש האחרון תיקנו בדומה לאגרות החוב הממשלתיות וירדו במקביל לעליית התשואה. הן נסחרות מעט מתחת לדירוג שלהן, גם בארץ וגם בחו"ל, כך שהורדת דירוג תשפיע מעט. אולי סדר גודל של 0.2%-0.3% של תשואה שנתית.
מחמאות לבנקים הישראלים
- "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
- בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
במוד'יס ציינו בדוח הקודם את עוצמת הנתונים הפיננסיים של הבנקים ויכולתם לעמוד בפני זעזועים כתוצאה מהמלחמה. איכות הנכסים לדברי מודי'ס היא חזקה, והיא משתקפת בשיעור נמוך של חובות בעייתיים. איכות הנכסים של הבנקים תדרדר עם הזמן בשל המלחמה, ועדיין ההפרשות להפסדי אשראי לא בסדרי גודל שיעבירו את הבנקיםמ להפסדים.
הורדת דירוג תפגוש את הבנקים במקום אחר - היא תאלץ את הבנקים לרתק יותר הון מול הנכסים (אגרות חוב ממשלתיות). גם כאן, המצב הנוכחי הוא עודף של הון, כך שלא צפויה על פניו בעיה גדולה.
בשורה התחתונה - אגרות החוב של הבנקים אולי ירדו, אבל באופן מתון. המניות של הבנקים כבר מגלמות את הורדת הדירוג, המשקיעים מבטאים זאת במחירי המניות שירדו מתחילת השנה. במכלול ההשפעות נראה שהאפקט יהיה יותר תדמיתי, כשהחשש לא יהיה מההורה עצמה, אלא משינוי הטון בדוחות ומאופק שלילי.
- 8.עמלות ניהול הפצה ומס רווחי הון שוד לאור היום . (ל"ת)מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51הגב לתגובה זו
- 7.מלחמת טוהר המידות 12/02/2024 09:51הגב לתגובה זומן השמיים פיקוח על הבנקים מקריס כמגדלי קלפים.
- 6.אין השפעה 12/02/2024 09:37הגב לתגובה זובימי אינטרנט אלו כשכל כל הרבה פרמטרים במשוואה הידועים להמונים ומנוטרלים אחד כנגד השני
- 5.ילדי ישראל 12/02/2024 09:36הגב לתגובה זועליית אינפלציה תעלה ריבית . גם הרווח של הבנקים יעלה . פרמיית הסיכון לכולם תעלה .
- 4.אלוןבלון 12/02/2024 08:52הגב לתגובה זוג.נ., מחזיק במניית לאומי ולכן כותב מפוזיציה, מחזיק ולא ממליץ. הבנקים בישראל, בוודאי שני הגדולים, הגיעו למשבר מוכנים מאד. לאומי נסחר ב 30% פחות מהמחיר בו היה בשיא, במונחים ריאלים מדובר על ירידה של 35%. הלימות ההון של לאומי, כפי שהודיע אתמול, היא לפי דרוג מודי'ס ולא s&p כך שלא צפוי שינוי בהלימות הההון של לאומי. בנוסף לאומי ביצע הפרשה גדולה בשל מניות ואלי בנק כך שהירידה הנוכחית לא משנה. אני רואה במניית לאומי הזדמנות לטווח בינוני/ארוך ובהתאם מחזיק במניות בנק לאומי. כמובן שאיני ממליץ לרכוש מניות לאומי או מניה כלשהי.
- אכן 12/02/2024 09:38הגב לתגובה זוהמיליארדר בחר להשקיע דווקא בלאומי זה מכבר
- 3.הכל פוליטי ולחץ של השמאל הבזוי (ל"ת)משה ראשל"צ 12/02/2024 07:20הגב לתגובה זו
- 2.איך אמר ד"ר אדם רוייטר, "השפעה מינורית"... (ל"ת)שירי 12/02/2024 06:58הגב לתגובה זו
- 1.. 11/02/2024 21:47הגב לתגובה זובריצפה וגרינברג ומנהלי ביז שהודיעו שהכל טו כולל רוח עובדיה שהוא איש טוב אבל כמו כולם התבלבל ואנונימי שהתמלא במניות בנקים...
- לא להתרגש 12/02/2024 09:39הגב לתגובה זודהיום אינן מניות הבנקים של 1983
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- "אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
