"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם - אלא פועלות לצדם"

"הבנקים חייבים להבין שחברות האשראי החוץ-בנקאי לא מתחרות בהם, אלא פועלות לצדם". כך אמר היום רו”ח דורון ספיר, יו”ר דירקטוריון פעיל מיכמן מימון. הוא דיבר בוועידת ההשקעות של ביזפורטל, על אשראי חוץ בנקאי, אתגרים והזדמנויות.
 ספיר בוועידה (שלומי יוסף)

לדבריו, "דמיינו לעצמכם עולם – כמו ששר שלמה ארצי, שבו יש מערכת בנקאות בישראל שמותאמת רק לעסקים. כמה כאב ראש אפשר היה למנוע מבעלי עסקים אם היתה מערכת כזו, שממוקדת, תגובתית, זריזה ואישית. שהנגישות אליה תהיה הרבה יותר קלה.

"אני מאמין שכמו בעולם, גם אצלנו הפתרון קורם עור וגידים. אני מאמין שתעשיית האשראי החוץ-בנקאי כבר החלה ותוכל בעתיד לספק פתרונות ללקוחות עסקיים, על בסיס הבנה מהירה של צרכים, תגובה וגמישות. המערכת הבנקאית בארץ טובה מאוד. מצד שני, היא ריכוזית, ואולי אף ריכוזית מידי. קצת כמו נושאת מטוסים גדולה - זריזה פחות וגמישה פחות, והנגישות אליה מאתגרת.

ספיר טוען כי שוק האשראי בישראל כיום הוא בהיקף של 1.6 טריליון שקל: "80% ממנו מכוסה על ידי הבנקים, ו-16% מוסדיים. האחרונים נותנים אשראי, אבל לעסקים גדולים ובמחמים ארוכים, הם פחות מתמקדים בעסקים בינונים וקטנים. שוק האשראי החוץ-בנקאי מכסה פחות מ-2% מסך שוק האשראי בארץ.

"יש פוטנציאל גדול של התעשייה בישראל. 36% מהאשראי בבריטניה לחברות קטנות ובינוניות מגיע מספקים חוץ-בנקאיים. בארה"ב 45% מהעסקים פונים לאפיק הזה. הדומיננטיות של השחקנים האלה מאפשרת להציע מגוון פתרונות לטובת העסקים.

"איך נראה שוק האשראי החוץ-בנקאי בישראל? אתייחס לחברות הציבורית השקופות. השוק עשה קפיצת מדרגה, אולי בזכות הרגולציה. הקמה של רשות הון כגוף עצמי והכפפת נותני שירותים לפיקוחה עודדו תחרות, שירות וחדשנות טכנולוגית. החברות הציבוריות האלה עובדות עם הבורסה וכפופות לרגולציה של רשות שוק ההון, אז הן רגולטוריות מאוד. יש לחברות האלה תשואות יותר מ-20%, אבל בגלל סנטינמנט שלילי של התעשייה באמצע 2022 - החברות נסחרות במכפיל 5 בממוצע. 

"כיום אני יו"ר מיכמן. הצטרפתי אליה ב-2020 אחרי שחברתי למנכ"ל והבעלים, יניב ביטון. הנפקנו ב-2021 כדי להיות חברה ציבורית. מיכמן עוסקת באשראי ישיר לעסקים. לא עוסקים במגורים ולא קונים נכס לטווח ארוך, אלא נותנים אשראי ליזמים שנותנים לנו בטוחות קשיחות. נותנים אשראי להון חוזר במח"מים קצרים, בהתאמה לצורכי לקוחות. אנו מנסים לשמור על נזילות גבוה. והמח"מים קצרים כדי להגיב במהירות לשוק.

"גם גופים עסקים צריכים יכולת להיו מפוזרים מבחינת מקורות המימון. יש לנו שתי סדרות אג"ח שהנפקנו, וגם הון עצמי. יש גוף מוסדי משמעותי שהעמיד לנו חוב בכיר, ותאגידים פיננסיים נוספים שאנו נעזרים בהם ליצירת מקורות.

"מבחינת התנאים להצלחה, הבנו שאנו רוצים לנהל מיליארדי שקלים ולהיות מובילים בשוק האשראי. לשם כך צריך לבנות בסיס של ממשל תאגידי יציב; מערך פנימי של ייעוץ משפטי, ציות וניהול סיכונים; מערך כספי שמבוקר על ידי פירמות רואי חשבון מובילות; להשקיע בבניית תהליכים דיגיטליים ותהליכי חיתום; ולשמור על קשר רציף עם משקיעים וגורמים חיצוניים.

"התעשיה הפיננסית היא חלק מהכלכלה. אנחנו בתקופה של חוסר ודאות, והכלכלה לא אוהבת את זה. זה מחייב רמת נגישות גבוהה. יש סנטימנט שלילי לא מוצדק. חלק מהתעשיות לא עומד ברגולציה, אבל זה מטייב ומשאיר את הגופים הטובים יותר.

"לגבי יכולת ההתמודדות עם המערכת הבנקאית, שהיא גדולה מאוד, חזקה ודומיננטית – צריך לחזק את ההבנה שאנחנו לא באים להתחרות בה, אלא לפעול לצדה. שהמשק צריך גוף כמונט גם כשיש מערכת בנקאית חזקה".

בהמשך הוסיף ספיר כי יש מקום לגידול משמעותי של נתח האשראי החוץ-בנקאי, מה שלטענתו יגביר תחרות. "בשילוב פתרונות ייחודיים, הוא יוסיף ערך לעולם העסקי, הפינטק. חברות הפינטק הן זריזות וקלות. הייתי פעמים בוועדות הכנסת, ואני רוצה לעזור לתעשיה לקבל מקורות עצמאיים לאשראי, ואולי להשתתך במכרזים מוניטריים של בנק ישראל. זה יגרום ליציבות וזה יגולגול לטובת הלקוחות שלנו", אמר.

"יש לנו תעשייה פיננסית בראשית הדרך, עם יכולת מוכחת, ושתצמח בשנים הקרובות. יש התאמה של מוצרים תוך שיתוף פעולה עם חברות פינטק כדי לקבל אשראי ברמה שרוצים ובזמן שרוצים. אנחנו יכולים לעשות זאת טוב יותר. משחתת לעומת סירת מירוץ – שהיא הרבה יותר גמישה וזריזה, אבל עדיין תחת רגולציה, ושמביאה ערך לתעשייה ולמשק".