החברה הכי גדולה בארץ - שווה 270 מיליארד דולר

אנבידיה העולמית פרסמה תוצאות כספיות טובות לרבעון החולף וסיפקה תחזית קדימה חזקה. מדובר על החברה המובילה בעולם בתחום פיתוח השבבים ל-AI עם צמיחה בקצב מרשים - פי שלושה מאשר בשנה שעברה. המניה שלה עלתה פי 18 בחמש שנים - תזכרו את המספר הזה.

השווי צפוי לעלות גם היום, היא זינקה אחרי סיום המסחר בוול סטריט ב-9%. מדובר על שווי לא נתפס  העולה על 1.8 טריליון. 1,800 מיליארד דולר. רק כדי לקבל מושג - זה פי 6 מכל הבורסה המקומית, פי 100 בערך מצ'ק פוינט הגדולה. פי 130 מטבע ונייס הענקיות המקומיות. אנבידיה היא מ"שבע המופלאות" של וול סטריט, וכנראה שבתחרות הפנימית ביניהן היא בין שתי המופלאות המובילות. 

יש לנו חלק גדול באנבידיה. למעשה אם מנסים להסתכל על זה בראייה קרה - יש לנו כ-15% לפחות מאנבידיה, כלומר לישראל יש חברה ששווה 270 מיליארד דולר. ממש אצלנו, מתחת לאף. הסניף המקומי של אנבידיה מרכז 13%-14% מכוח האדם שלה והוא מרכז מו"פ מאוד משמעותי, יותר מיחסי כוח האדם בקבוצה.  

 

"אנבידיה ישראל" גדולה מכל אינטל

זאת הפעילות המקומית הגדולה והמרשימה ביותר של חברה בינלאומית ולפני שתקפצו ותגידו - 'מה עם אינטל?', אוסיף שאנבידיה שווה פי 10 מאינטל. 1,800 מיליארד לאנבידיה, לעומת 180 מיליארד דולר לאינטל. הסניף המקומי של אינטל מאוד מאוד חשוב לכלכלה שלנו, אלא שבמונחי שווי הוא קטנטן לעומת אינטל. בפועל, השווי של "אנבידיה ישראל" עולה על זה של אינטל כולה.

 
הפעילות בארץ נשענת על מלאנוקס שנמכרה לאנבידיה בניהולו של ג'נסן הואנג, חוברה לפעילויות נוספות שהיו כאן והורחבה מאוד וכוללת את תחום פיתוח שבבי תקשורת הנתונים (אינפיניבד). היכולות של השבבים האלו קריטיות למערכות ושרתי AI שדורשים כוח מחשובי גדול. אינבידיה מוכרת ישירות את השבבים האלו וגם משלבת את הטכנולוגיה במסגרת שבבי ה-AI ומוצרים נוספים. היקף הפעילות הישיר (ללא התרומה למוצרים אחרים) מסתכם בקצב של 13-14 מיליארד דולר בשנה, בעוד שלפני עסקת הרכישה, מלאנוקס מכרה בקצב של 1.2-1.3 מיליארד דולר בשנה. 

בארץ מועסקים כ-3,300 עובדים והצפי לסוף השנה הוא לכ-3,600 עובדים. אנבידיה פזורה בכל הארץ. יש לה משרדים חדשים בתל אביב (8 קומות ביצחק שדה), משרדים ביוקנעם (שם היתה מלאנוקס), רעננה, ירושלים, קרית גת ועוד.

"אנבידיה ישראל" מייצרת ערך רב לישראל - תעסוקה ישירה, תעסוקה עקיפה, מסים ישירים, מסים על השכר. האמת היא שהיא גם הוכיחה בזמן המלחמה את החשיבות של ישראל מבחינתה דרך עזרה מאוד גדולה למילואימניקים ותמיכה לקהילה. 

 

מלאנוקס ואנבידיה - תודה לאייל וולדמן

אייל וולדמן הקים את מלאנוקס ומכר אותה לפני 5 שנים לאנבידיה. עסקה של 6.9 מיליארד דולר, אחת מהגדולות בהייטק המקומי. מאז (מחזיר אתכם לפסקה הראשונה), זינקה מניית אנבידיה פי 18. אולי וולדמן עשה עסקה גרועה? יכול להיות שהוא היה מרוויח יותר בהמשך, אחרי הכל מלאנוקס היא אחד ממנועי הצמיחה העיקריים באנבידיה. אבל ממש לא בטוח שמלאנוקס היתה מצליחה לבד כשהיא לא בתוך אנבידיה.

ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, ואיל וולדמן (צילום: יח"צ)

למעשה, בראייה מאקרו כלכלית צריך להגיד תודה לוולדמן. הוא הביא לכאן את אנבידיה, שמאז העסקה הוסיפה מעל 2,000 עובדים והגדילה כאן את הפעילות. מעבר לכך, זה טוב לפיזור. ישראל מחוברת לאינטל. למעשה, ישראל הימרה על אינטל עם הטבות מס גדולות כדי לעודד אותה להשקיע כאן. זה נכון וכלכלי, אבל אינטל מפגרת בעשור האחרון. החיבור לאנבידיה מפצה על זה. 

ובכלל, הרכישות בעשור-עשורים האחרונים, יצרו אצלנו מרכזים מאוד גדולים של ענקיות טק. אפלייד רכשה כאן חברות ויש לה פעילות מאוד רחבה, KLA רכשה את אורבוטק, מארוול רכשה בין היתר את גלילאו ויש כאן פעלות מקומית גדולה. לכל הגדולות יש פעילות מקומית - אפל, מיקרוסופט, מטא, גוגל. לכולם. הסניפים המקומיים, הם הרבה יותר מסניפים, הם בעיקר מרכזי מו"פ, כשיש גם ייצור מקומי בתחומים שונים, בעיקר נישות.

כשמדברים על ההייטק המקומי מדברים בעיקר על חברות ישראליות, אבל חלק מאוד משמעותי מההייטק הוא בעצם חברות בת של החברות העולמיות. כשהנאסד"ק חזק, החברות האלו דרך הסניפים שלהן מחפשות רכישה - המחיר שלהן בשוק מבוסס על צמיחה, וצמיחה מבוססת גם על רכישות, בעיקר רכישות טכנולוגיות. 

אז ב-2023 היה "הולד" מסוים על רכישות, כי הוואליואציות של הסטארטאפים היו עדיין בשמיים (אחרי הגאות של 2020-2021), אבל בהדרגה נגמר הכסף, הוואליואציות של החברות המנופחות ירדו, ולתמונה נכנסו חברות חדשות. העניין בהן חוזר. המלחמה מקשה, אי הוודאות מקשה מאוד, אבל הטכנולוגיה כאן מעניינת. אנבידיה מהמרת עלינו, זה אומר הרבה.