משרד הבריאות: "ההתייקרות בביטוח הסיעודי תגרום לאנשים להישאר באשפוז"

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים בשל ההחלטה כי חולים סיעודיים יקבלו גמלה מופחתת, מה שיצר סערה
 | 
telegram
(2)

הוועדה לביקורת המדינה קיימה הבוקר דיון בנוגע להסדרת הביטוחים הסיעודיים נוכח החלטת רשות שוק ההון כי החל מתחילת שנה הבאה, חולים סיעודיים שמבוטחים בקופות החולים יקבלו גמלה מופחתת.

הדיון נערך בהתייחס לליקווים שפורסמו בדו"ח שנתי 68 א' על הביטוחים הסיעודיים ובו נכתב כי הודות לתוחלת החיים שעולה, יש צפי להגדלת ההוצאות הנדרשות לקיום במצב זה, אך בכל הנוגע להסדרת שוק הביטוח הקבוצתי המסחרי, שהשפיע על הזכויות של חלק ניכר מאוד מהציבור, לא נעשו דברים והוא "כשל מהותי" שנמשך כ-20 שנה. בדו"ח נכתב: "ההגנה על זכויות הפרט מחייבת את כל רשויות השלטון בישראל לדאוג לאוכלוסיית החלשים ולפעול לשיפור מצבם ורווחתם. חובתו של אגף שוק ההון, שהוא המאסדר של שוק הביטוח, לטפל במהירות ובנחישות בכשלים שבתחום אחריותו ולהסדיר את תחום הביטוח הסיעודי הקבוצתי בראייה עתידית ולטווח ארוך".

"אוכלוסיית ישראל מזדקנת בקצב. עפ"י דוח מרכז טאוב בעשור האחרון גדלה אוכלוסיית בני ה-75 ומעלה ב-9,000 איש בשנה. קצב הגידול הצפוי 20-30 אלף איש עד שנת 2040", אמר יו"ר הוועדה ח"כ מיקי לוי. "מצב זה מציב בפני המדינה אתגרים והזיקנה מאופיינת בריבוי מחלות והזדקקות לטיפול סיעודי. זה מחייב השקעות מצד המדינה ותכלול הגורמים הפועלים כרגע בתחום הסיעוד. האם אדם בן 50 יכול לישון בשקט ולדעת שבעוד 25 שנה הוא יקבל ביטוח סיעודי ולא יתחילו מולו בתרגילי השהייה? הוודעה סבורה שהמדינה צריכה להתרכז בפתרון הוליסטי כולל ועל כן תמשיך לקיים דיוני מעקב הנושא וישיבות מול רשות שוק ההון בדרישה לשתף את משרד הבריאות בשיח של קבלת ההחלטות בנושא הביטוח הסיעודי".

כותרת ראשית

- כל הכותרות

ח"כ מירב כהן: "זה נושא הכי חשוב בעולם במדינה מתוקנת –אנשים כל השנים שילמו ביטוח ועכשיו מורידים להם את הקצבה החודשית ב-1000 שח. זה צריך היה לפתוח מהדורות. כל פעם שמים טלאי. עוד לא נמצא כיסוי ביטוחי רב קיימא שמבטיח לאנשים פתרון רב קיימא. מהו המוצר שמבטיח כיסוי לאנשים חולים שמגיעים למצב סיעודי? זה צריך להיות מוצר שירותי בסיסי כמו חינוך למשל. המציאות היא שרק מי שיש לו הרבה כסף יוכל להתמודד עם המציאות. מי שלא – נכנס עם בני משפחתו לסיטואציה בלתי אפשרית. מי שמשלם את המחיר זה מי שלא יוצא להפגנות ואין להם לובי ולא מתראיינים בתקשורת. האנשים האלה שקופים. ממשלת ישראל והכנסת צריכה לעשות חשיבה ולראות איזה פתרון ביטוחי מציעים להם. עד אז, זה יישאר ברמה של טלאי על טלאי".

שירה עמיאור מרשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון אמרה בדיון כי הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים נסגרו למעט 2 קולקטיביים שנותרו למודל ארוך טווח לפורשי צה"ל ולגבי קופות החולים, אמרה כי בשנים האחרונים יש שינוי חד במגמה של התביעות בכל העולם וזה אילץ את הרשות לנקוט פעולה, מה שהביא להקטנת התגמולים והארכת תקופת האכשרה. לדבריה, "בשלב זה המודל התייצב, אולם אנו מבינים שזה ענף קשה לחיזוי, ולכן הוקם צוות להביא פתרון כולל בר-קיימא. אנו מתאימים למגמות המוכרות, במידת הצורך נעדכן את המודל". 

יו"ר הסתדרות הגימלאים, שמוליק מזרחי: "האחריות של מדינת ישראל לבריאות אזרחיה ובמקום שהנושא יטופל ע"י מערכות הבריאות, החריגו את הנושא הסיעודי מאחריות המדינה. האזרח צריך לדאוג לביטוח פרטי, ולאחר מכן לקופות החולים. לכ- 50% מהאוכלוסיה יש ביטוח סיעודי. הממונה על שוק ההון אינה עושה באמת את עבדותו הנאמנה.  הוא קיבל מנדט לפקח על הבנקים וחברות הביטוח. כיצד הגענו למצב שהעבירו אותנו לביטוחים דרך קופות החולים, ו- 4 חודשים לפני סיום יצאה הודעה שחברות הביטוח רוצות לסיים את הביטוחים. העלו לנו את הפרמיה, הביטוח הוא רק עד סוף שנה, מה יהיה בשנה הבאה? חוסר הוודאות מטריף את האנשים! הדרישה שלנו היא ביטוח סיעודי ממלכתי, שהמדינה דואגת לקחת באמצעות ביטוח לאומי , ולאפשר להגדיל את הסכום כדי שהמשפחות תוכלנה לטפל בבני משפחותיהן במקרה של סיעוד. אסור שהנושא יירד מסדר היום". 

טל אמתי נשרי, סגנית בכירה ליועמ״שית משרד הבריאות: "מנכ"ל משרד הבריאות דיווח על הכשלים שקיימים בעולם הביטוח. הצוות בראשות שוק ההון טרם התייעץ עם משרד הבריאות. למשרד הבריאות יש סמכות על  הסוגיות של הביטוחים הקבוצתיים וקופות החולים. ההתייקרות של הפרמיות וההפחתה בתגמולים עלולה לגרום לאנשים שאין להם פתרון חלופי להשאר באשפוז. מנכ"ל המשרד גילה את דעתו ואמר את הדברים מס' פעמים. המצב הנוכחי אינו בר קיימא, אנו לא רוצים שהעיוותים ימשיכו להתקיים במערכת הבריאות. אנו דוחים בכל הגורמים הרלוונטיים לשנות את המצב הקיים".  

עופר חורש, מלשכת סוכני הביטוח, הוסיף: "בשנת 2011 השתתפתי בישיבה ברשות שוק ההון, ושם התחלנו להתריע על הבעיה של הביטוח הקולקטיבי . הבעיה המרכזית היתה שאדם הגיע באמצע חייו לביטוח, ולאחר 15 שנה יצטרך לשלם פי 4 לחברות הביטוח. בהסכם החדש של חברות הביטוח ההתיבות היא 0, הכל מוטל על המבוטחים. כאשר עושים ביטוח של הקופה, לא הכל נפל על חברת הביטוח עד לשינוי כעת בחודש ינואר. בהסכם החדש ההתחייבות שלהם היא 0, חברות הביטוח מטפלות רק בתביעה. ברגע שיהיו הרבה תביעות, לא יהיה כסף. למי שיש ביטוח פרטי צריך לשמור עליו, אולם כיום חברות ביטוח משנה יצאו. יש לשקול שינויים ברגולציה כדי שאזרחי ישראל יוכלו לרכוש ביטוח. המדינה יכולה להקל על ההוצאות –  עובדים הזרים הוא שערוריה. החוקים במדינה עוזרים לעובד זר מאשר לאותו סיעודי שתרם למדינה במשך שנים רבות".

תגובות לכתבה(2):

התחבר לאתר

נותרו 55 תווים

נותרו 1000 תווים

הוסף תגובה

תגובתך התקבלה ותפורסם בכפוף למדיניות המערכת.
תודה.
לתגובה חדשה
תגובתך לא נשלחה בשל בעיית תקשורת, אנא נסה שנית.
חזור לתגובה
  • 2.
    שכר מטפל זר צריך להיות אחיד ולא במו"מ עים המעסיק
    בוא נתחיל בזה 07/03/2024 10:14
    הגב לתגובה זו
    1 0
    כולל מה שצריך לקבל לפי חוק ולא לפי כיפוף ידיים עים המטופל ומשפחתו ה400 ש"ח שהורידו אפשר לאזן בחוזה שהמטפל/ת חותם מראש בלי סחיטה שעוד רגע אני עוזב אים לא מקבל עוד כסף.על חברות הסיעוד לעשות את זה ולא להשאיר את זה פרוץ.
    סגור
  • 1.
    צריך הסכם/הסדר בין שני גופים -
    גימלאי 28/02/2024 17:16
    הגב לתגובה זו
    9 0
    בין חברות הביטוח לרבות של קופות החולים לבין המוסד לביטוח לאומי, לגבי מבוגר סיעודי.
    סגור
חיפוש ני"ע חיפוש כתבות