בכמה צפוי לעלות מדד המחירים בפברואר ואיך זה ישפיע על הריבית?

מדד המחירים בפברואר יתפרסם מחר ואחרי שבחודשים האחרונים קצב האינפלציה ירד בהדרגה עד לקצב של 2.6% וגם התחזית קדימה היא באזור ה-2.7%, נראה שהמדד לא צפוי להפתיע, אם כי השטח מלמד על סיכויים להפתעה.

עדכון - מדד המחירים בפברואר עלה ב-0.4%

בחודשים האחרונים המשק חזר לשגרה, כשבפועל היקף השימוש בכרטיסי אשראי והיקף התנועה והפדיונות בקניונים עלה במעל 10% לעומת חודש מקביל. המשמעות היא חזרה של ביקושים, וביקושים במקרים רבים מעלים מחירים. אז למרות יוקר המחייה ולמרות המלחמה שבשלב ראשון דיכאה את הביקושים, האינפלציה עלולה להרים ראש.

הכלכלנים המובילים מעריכים כי המדד לפברואר יעלה ב-0.3%-0.4%, כשמדד חודש מרץ יעלה ב-0.5%, ולמרות שמדובר במדדים גבוהים יחסית, כולם כמעט תמימי דעים שהאינפלציה מרוסנת ובאזור 2.7%. הפתעה לרעה בחודש פברואר, עלולה להחזיר את החששות הגדולים מהאינפלציה, ועלולה גם להשפיע על ההחלטה הקרובה של בנק ישראל.

בנק ישראל לא הוריד את הריבית בהחלטה הקודמת בפברואר, בהמשך להפחתה ראשונה ב-1 בינואר בשיעור של 0.25% ל-4.5%. רוב ההערכות הן שהריבית תרד במועד ההחלטה הבא - תחילת אפריל ב-0.25% נוספים, אבל הנתונים האחרונים שמצביעים על עלייה בביקושים יכולים לגרום לפרופ' אמיר ירון לדחות את ההפחתה. זאת ועוד - בארה"ב הריבית עדיין לא ירדה והורדתה נדחית כשכעת מדברים על הפחתה ביוני. הנגיד שלנו לא רוצה להיות הראשון והבולט בהורדות משמעותיות של ריבית, וזה עלול לקלקל את ההערכות להורדת ריבית, למרות שהמשק משווא להפחתה כזו.

• "העלייה בחוסר הוודאות הביטחונית והפוליטית מעלה את הסיכון לצמיחה במשק"
• בהתאם לצפי: הריבית בארה"ב נותרה על 4.5%

כך או אחרת, אלכס זבז'ינסקי, כלכלן ראשי בבית ההשקעות מיטב, סבור כי ריבית בנק ישראל בעוד 12 חודשים תעמוד על 3.5%-3.25%, כשמדד פברואר יעמוד על 0.4% ומדד מרץ על 0.5% (לגבי מדד אפריל התחזית עומדת על 0.4%, כלומר - עלייה עקבית בחודשים הקרובים). בלידר שוקי הון סבורים שהמדד הקרוב יעלה ב-0.3%.

הישראלים מרגישים היטב את עליית המחירים. לפי הסקירה של מיטב, שיעור משקי בית שמתכננים להגביר רכישות גדולות ב-12 החודשים הבאים ירד לאחת הרמות הנמוכות מתחילת הסקר למעט תקופת הקורונה, אך סך הרכישות באשראי עלה לעומת אוקטובר ואף טיפסו מעט מעל השיעור שהיה כאן לפני המלחמה. "בחודש ינואר, הרכישות המוגברות של המוצרים לא באו לידי ביטוי בעליות מחירים. יש כמה הבדלים בין התקופה הנוכחית לבין הקורונה שבה הביקושים העלו את המחירים. ראשית, הירידה ברכישות המצטברות מתחילת האירוע לעומת המגמה בקורונה הייתה בשיעור כפול מאשר בחרבות ברזל", נכתב בסקירת המאקרו. "לפיכך, החיסכון ההתחלתי גדול יותר שנוצר בגלל ירידה בצריכה הוביל ל'פיצוי' בקניות חזקות יותר אחר כך. כמו כן, התמריצים שהעבירה הממשלה לאזרחים בקורונה היו גדולים הרבה יותר. בנוסף, בקורונה היה מחסור חריף במוצרים והאינפלציה התפתחה לא רק בישראל".

לפי לידר שוקי הון, הצפי לאינפלציה שנה קדימה בקרב הסקטור העסקי עלה מעט ל- 2.74% מ-2.68% אך עדיין נמוך לעומת לפני המלחמה (סביב 3%). לפי יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון, בעקבות העלאת המס על סיגריות השבוע, עולה תחזית מדד מרץ מ-0.4% ל-0.5%. "בתחזית הקודמת סברנו שהמס יעלה בחודש פברואר, כך שהורדנו את תחזית מדד פברואר מ-0.4% ל-0.3%. התייקרות ממוצעת של 6% במחיר הסיגריות/טבק שמשקלו במדד 2.54% כך שמדובר בתרומה של 0.15% לאינפלציה". לפי לידר, תחזית האינפלציה שנה קדימה נותרה על 2.7% (מזה 0.3% בשל הנחת העלאת המע"מ בינואר 2025).  

• ישראל מבטלת מכסים על יבוא מארה"ב לפני "יום השחרור" של טראמפ
• החל מהיום: הבנקים יחויבו לפרסם את הרבית על הפיקדונות
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"