מחיקת מקצועות הצווארון הלבן המהירה בתולדות האנושות

בעקבות הדגמה שקיבלתי, הגעתי למסקנה, כמי שניהל חברות, בכל הקשור להשלכות הפרקטיות ביום יום ולתובנות שמנהלים מגיעים אליהן, בנוגע ליכולת להחליף במהירות כוח אדם מקצועי - בבינה מלאכותית AI. אלו חדשות רעות מאד להרבה מאד עובדים, כולל הרבה מאד עובדי הייטק וזה מתקדם הרבה יותר מהר מכל דבר שקרה עד כה לשוקי העבודה בעולם.

מסקנות הדו"ח של קרן המטבע הבינלאומית IMF מלפני מספר חודשים, אומרות שבינה מלאכותית צפויה להשפיע על כ-60% מכלל המשרות במדינות מפותחות ובעלות כלכלה מתקדמת, תוך שנים מעטות. זו נראתה לי הערכה מנופחת, אך בעקבות אותה הדגמה, להערכתי אנו עומדים בפני מחיקת המקצועות המהירה בתולדות האנושות, כי הפעם מדובר במתקפה ישירה גם על רבים מהמקצועות הטכנולוגיים.

משפט של זהירות: מהירות הטמעת טכנולוגיות אמנם הולכת וגוברת ברחבי העולם, אך אלו עדיין מהלכים שלוקחים הרבה זמן. בין הניתוח הראשוני על ההשלכות על הכלכלה וחברות עסקיות ועד שזה מתבטא בשטח, מדובר בתהליכים שלוקחים שנים. זה גם משתנה בין ענפים ותעשיות. עולם הבנקאות, למשל, מטמיע טכנולוגיות בזהירות ובאיטיות, בגלל שמרנות ורגולציה, לעומת ענפי הייטק.
 

הבוט נעשה "ראש גדול" ומציע משהו שעדיין לא קיים

ביכולת המופלאה של ה-AI להחליף עובדים מקצועיים נוכחתי בהשתאות, במו עיניי, כאשר קיבלתי לאחרונה הדגמה כיצד צ'טבוט כזה מחליף אנשי מקצוע ביכולות צ'ט מורכבות, לא צ'ט פשוט.

מדובר בפניות שאתר של חברת הייטק מקבל מאנשי מקצוע, מרחבי העולם, בעניין פתרון מורכב וספציפי שהחברה מציעה, שמשתנה ביכולת היישום שלו מלקוח ללקוח. ז"א, לא מדובר בשיחת מכירה סטנדרטית, אלא בשיחה שיש לה הרבה מורכבויות הקשורות לעולמות תפעול, רגולציה ועוד.

ראיתי ב"שידור חי" כיצד אותו בוט שיכנע מנהל של חברה אירופאית גדולה, להתקדם בתהליך רכישת הפתרון שמציעה החברה (שאף הוא טכנולוגי). הבוט אף "הגדיל ראש" ובתשובה לכך שאותו מנהל ביקש להמשיך את הצ'ט בספרדית, עבר לשוחח איתו בספרדית. בהמשך כבר נוצרה בעיה, כי בסיכומה של השיחה, אותו לקוח פוטנציאלי ביקש לסגור את העיסקה בשיחה טלפונית והבוט "הגדיל ראש" ושריין לו תאריך לשיחה - שתתקיים בספרדית. אלא שבאותה חברה ישראלית אין אף דובר ספרדית.

ומה לגבי אותם אנשי מקצוע בחברה שטיפלו בשנים האחרונות בנושא? הם ייאלצו כעת ללמוד תחום אחר, כי הבוט הסכים לעבוד בחברה ללא שכר, 24/7, כל השנה, וגם לא להתפטר אף פעם.

בשורה התחתונה, ה-AI ייתר לחלוטין את עבודתם. זה יחסוך לאותה חברה סכומי משכורות המוערכים במאות אלפי דולרים בשנה.
 

באופן סופי וחד משמעי – עברנו את מבחן טיורינג

למי שמכיר את הכלל של "מבחן טיורינג", הגענו למצב בו אותו מנהל כספים דובר ספרדית כבר לחלוטין לא היה יכול לדעת שלא עונה לו בן אדם אלא מחשב. ז"א, 74 שנים אחרי שטיורינג קבע את מבחן המחשבה הזה – האנושות ללא כל ספק הגיעה אל היעד.
 

המקרה הישראלי ומהירות הטמעת ה-AI

ישראל, להערכתי, ייחודית במובן זה. הטמעת טכנולוגיות חדשניות מהירה כאן בהרבה מהמקובל בעולם. מדוע? בגלל משקלו הרב של ההייטק במשק וגם בגלל עניין תרבותי.
במהירות תגובה של חברות יש גם עניין תרבותי. המהירות שבה ישראלים יודעים לא רק מהו הפתרון המתאים להם וכיצד ליישם אותו, אלא גם לדלג על הרבה משוכות, לאלתר ולהעז, הוא תהליך מהיר בהרבה מהאופן בו חברות שעובדות בתרבויות אחרות מיישמות מהלכים ותהליכים. זמן התגובה של חברות, אפילו במדינות מפותחות, לרוב איטי בהרבה (כמובן תלוי מיהי החברה ומה תרבותה הארגונית). לא כי הם פחות חכמים, חלילה, אלא כי הם הרבה יותר מתודיים (האמריקאיים), הרבה יותר זהירים (רוב מדינות אירופה), הרבה יותר פוחדים משינויים (היפנים), הרבה יותר מסוגרים וסומכים רק על עצמם (הגרמנים) או הרבה יותר איטיים באופן כללי (הצרפתים, הספרדים). שוב וראוי להדגיש זאת – מדובר בהבדלים שהם תרבותיים בלבד. לכן בישראל דברים עובדים יותר מהר, מיישמים הכל יותר מהר. ראינו זאת במו עינינו ביישום מהיר ומוצלח של פתרונות טכנולוגיים ושיטות לחימה חדשות ומותאמות שטח ברצועת עזה.

בכל מקרה, הטמעת ה-AI היא תהליך שיתרחש בכל העולם הרבה יותר מהר מכל תהליך אחר שהאנושות חוותה עד היום ויש לו השלכות כלכליות דרמטיות בעיקר בשוק העבודה. העליות במניות הטכנולוגיה, ההתלהבות וההייפ שנוצר בעקבות התפרצות הצ'ט GPT לעולמנו לא היו מופרכות. יש להן בסיס מוצק מאד. אינספור חברות תשפרנה את רווחיותן, מי יותר ומי פחות. אך זה ייאלץ גם הרבה עובדים לאבד או לשנות מקצוע...
 

המון עובדי הייטק בקבוצת הסיכון

המהלכים האלו שהם מהירים יחסית ליישום עבור אינספור חברות, מסכנים את עבודתם של עשרות מיליוני אנשים ברחבי העולם, העובדים מול מסכי מחשב. בעיקר צעירים וזוטרים. בעבר כשפרץ לעולמנו האינטרנט נאמר לנו שימחקו הרבה מקצועות אך במקומם יגיעו הרבה אחרים. זה אכן מה שקרה. הפעם, מדובר במהלך שהולך להיות מאד מהיר ואגרסיבי וייתר כ"כ הרבה תחומי עבודה, שיהיה קשה למשקים למצוא עבודות חלופיות שימלאו את החסר.

מלבד איום על מקצועות מפתיעים כמו פסיכולוגים, רו"ח ועו"ד, בעיקר בדרגים הזוטרים, הפעם מדובר באיום אפילו על עובדי הייטק כגון מתכנתים זוטרים, בודקי QA, מעצבים גראפיים, אנליסטים עסקיים, אנשי CRM, אנליסטים פיננסיים, מנהלי משאבי אנוש, כותבי תוכן ועוד.

ד"ר אדם רויטר הוא יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה".