מנוף לחץ חדש על סינוואר כדי להחזיר את החטופים ומה ההישג האסטרטגי הגדול של ישראל במלחמה?

מתברר כעת שיחיא סינוואר רוצה לראות אוכלוסיה עזתית חוזרת לצפון הרצועה במסגרת עיסקה לשחרור חטופינו ומסתבר שזה הנושא שהכי חשוב לחמאס (תיכף נסביר מדוע). אומרים שגם ביידן בא ללחוץ עלינו לאפשר לעזתים לחזור לצפון הרצועה – וזו תהיה טעות קשה ביותר.

צריך לעשות בדיוק הפוך. קיימת דרך לשפר את סיכויינו לראות כמה שיותר חטופים חוזרים אם נעשה בדיוק הפוך ממה שסינוואר רוצה ונלחץ עליו עם מנוף לחץ חדש: נדחוף אוכלוסיה עזתית מצפון הרצועה דרומה.

לחץ צבאי ומחסור באספקת מזון לחמאס שיחרר חלק מחטופינו ולחץ צבאי נוסף מגמיש את עמדות החמאס. לחץ נוסף ע"י הזזת תושבים דרומה יעשה אותה מלאכה בהרבה פחות נפגעים לשני הצדדים. לא צריך להכריז על זה, עדיף אפילו שלא נכריז על זה, כי העולם יתרעם ויקפוץ. פשוט צריך לבצע.

זה יותר חשוב מפעולה ברפיח. אנחנו מחפשים דרכים שהאמריקאים יתמכו בנו בפעולה ברפיח, אבל במקביל לכניסה לרפיח אנו עלולים לאבד את צפון הרצועה ואת ההישג האסטרטגי הגדול ביותר שלנו. וזה בדיוק מה שסינוואר רוצה והאמריקאים לא מבינים.

 

ההישג האסטרטגי הגדול ביותר של ישראל

ההישג האסטרטגי החשוב ביותר במלחמה, הגיע בכלל כתוצאה ממהלך טקטי של צה"ל: ביתור הרצועה לשניים ונטרול כמעט מוחלט של חלקה הצפוני, זו שמצפון ל"פרוזדור נצרים" ונחל עזה, תוך דחיפה והעברת רוב התושבים לדרום הרצועה. אלו מהלכים חוקיים ומקובלים באזורי לחימה, מעבירים את האזרחים לאזורים ללא לחימה, למקומות שיש בהם סיוע הומניטרי.

הביתור הזה של צפון הרצועה, לא רק מייצר שקט ביטחוני בצד שלנו ומרחיק את סכנת המרגמות והטילים מרוב היישובים הישראליים בעוטף, אלא מהווה גם טראומה עצומה בעיניים פלסטינאיות. החמאס גם רואה כיצד מאמציו לתפיסה מחדש של מרכז הכובד המנהלי והשלטוני שלו – הם לריק. לא סתם סינוואר הפך את הדרישה להחזרת תושבים לצפון הרצועה למטרתו הראשית, במו"מ שהוא מקיים עם ישראל. הוא יודע שברגע שתושבים עזתים "תמימים" יסתובבו בהמוניהם בצפון הרצועה, צה"ל לא יוכל לפעול וייאלץ לסגת משם. לכן אסור לאפשר זאת.

 

איך נלחץ להחזרת החטופים? נניע תושבים תומכי חמאס מצפון עזה לדרומה

כיום יש ע"פ הערכות כ-300 אלף תושבים בעזה צפון, חלקם מעולם לא עזבו וחלקם הסתננו חזרה. אך הם לא אמורים להיות כלל באזורי הלחימה. כעת, יש להתחיל ללחוץ עליהם שוב לנוע דרומה, להיכן שיש אוכל, מים טריים ואין סכנה לביטחונם. חמאס יקבלו הפוך ממה שהם רוצים וזה ילחיץ אותם ויגמיש את מוכנותם להחזיר את החטופים שלנו. כמו שאנו נוקטים בלחץ צבאי, בואו גם ננקוט בלחץ אזרחי. הראשונים ברשימה, כטופ פריוריטי, תהיינה שכונות וחמולות המזוהות עם חמאס, ושב"כ יודע בדיוק במי מדובר.

איבוד עזה צפון - הנקודה שהכי כואבת להם - אין זו סתם דרישה מרכזית של החמאס בעסקת החטופים לאפשר לתושביהם לחזור לשם. זו הנקודה שהכי כואבת להם. אך בנקודה הספציפית הזו אסור להתקפל. חזרת תושבים פלסטינאים לצפון עזה תקשה על פעילות עתידית של צה"ל, כי עזתים יסתובבו שם בין הרגליים, פקודות האש תהפוכנה למעורפלות ויותר חיילים שלנו יסכנו את חייהם בניסיון להבדיל בין מחבל בלבוש אזרחי לאישה פלסטינאית שמסתירה אותו. חזרת תושבים לשם  גם תגדיל את הלחץ הבינלאומי לעוד סיוע הומניטרי שילך לשם ולעוד תושבים שיחזרו לשם וחוזר חלילה. חמאס ינסה למלכד כל הזמן את צה"ל בתחבולות ויצלם ויפרסם לעולם כאילו חיילינו פוגעים בתושבים, בעוד הוא עצמו יוסיף וילחם מתוך ומקרב האוכלוסיה.

חמאס מציע כעת בערמומיותו החזרת מקצת מהתושבים "רק נשים וילדים". אך זו בדיוק חלק מאותה "תורת שלבים" שהחמאס כל כך יודעים לתפעל, כמו ירי טילים לעבר ישראל שמתחיל ב"טפטוף". בהתחלה זה נסבל, אחרי זה הם מגבירים עוד קצת. אם נאפשר תחילת חזרתם של תושבים לצפון עזה הטפטוף יהפוך לזרם שיהפוך למבול. והיינו כבר בסרט הזה.

עזה צפון ריקה מתושבים - הנכס האסטרטגי הכי חשוב והמנוף הכי חזק שיש לנו לעתיד - אסור לשכוח שמעזה צפון אפשר לשגר רקטות אל האזורים הצפופים של האוכלוסיה הישראלית. מכיוון שטווח הרקטות מוגבל, הם זקוקים לשליטה בעזה צפון. זו סיבה נוספת מדוע חמאס מתעקש לנסות ולהשתלט שוב על השטח בצפון הרצועה.

ההתעקשות של חמאס נובעת גם מהעובדה שהארגון חש שהקרקע הטרוריסטית נשמטת מתחת לרגליו. הם פוחדים שחמולות מקומיות שהלחימה בישראל אינה בראש מעייניהן, תשלטנה על אזורים בעזה צפון.

עזה צפון הנותרת זמן רב בחורבותיה חשובה לישראל יותר מפעולה ברפיח
גם כאשר נצא משם, ונתבסס לאורך הגבול, המטרה הראשית שלנו צריכה להיות השארת עזה צפון בחורבותיה. יש בכך צורך ביטחוני - להרחיק את הנבלות האלו כמה שיותר רחוק משדרות, מאשקלון ומכ-15 קיבוצים באזור שקרוב לגבול ומצוי מצפון לנחל עזה. אסור לנו לשכוח שרוב השיגורים מעזה היו של רקטות קצרות טווח וקטיושות. החזרה לעזה צפון תאפשר למחבלי החמאס לטווח מחדש את הישובים שלנו, שבאמת כבר סבלו הרבה יותר מדי.

כמו כן בהשארת עזה צפון בחורבותיה יש צריבה תודעתית של עונש אדיר שהעזתים חטפו על כי טבחו בנו.

נקודה שלישית: אי חזרתם לבתיהם בצפון הרצועה תעודד עזתים לעזוב לחלוטין את הרצועה – משמע להגר. זה ייקח זמן, הם לא יהגרו מחר בבוקר, אך אנו מצויים במרתון ולא בספרינט. עידוד הגירתם חייבת להיות עוד מטרה ארוכת טווח שלנו. כעת למשל יש חברה מצרית הגובה מהעזתים 5,000 דולר לאדם כדי לברוח למצרים וממש לא חסרים לקוחות. המחיר עלה פי 10 לעומת לפני המלחמה, אך קיים זרם קבוע של כ-3,000 עזתים בחודש והמצרים מעלימים עין.

עזה צפון הנותרת זמן רב בחורבותיה וריקה כמעט מתושבים, חשובה לישראל יותר מאשר פעולה ברפיח, כי התושבים ילחצו לחזור לבתיהם ויסכימו אפילו על מיטוט שלטון חמאס כדי להשיג זאת.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"