בנק ישראל: "פינוי התושבים עלול לפגוע בשוק העבודה"

בנק ישראל מפרסם את דוחותיו הכספיים כשבראשם הוא מדגיש כי ההתפתחויות הכלכליות בישראל הושפעו השנה באופן ניכר משני אירועים מקומיים משמעותיים: תהליכי החקיקה שהובילה הממשלה לגבי מערכת המשפט, אשר הביאו למחאות ציבוריות, ומלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בשבעה באוקטובר. בנוסף אומרים בבנק כי בשנת 2023 הסביבה העולמית הייתה יציבה יחסית, והתאפיינה בירידה בשיעור האינפלציה, צמיחה מתונה, התייצבות של שערי הריבית ועלייה חדה במחירי המניות.

התוצר צמח ב-2023 כולה ב-2%, צמיחה אפסית לנפש, תוך ירידה בקצב הגידול של מרבית השימושים. עד פרוץ המלחמה פער התוצר החיובי הלך והצטמצם, תוך צמיחה נמוכה מהקצב ארוך-הטווח של המשק, מצב שמכונה "נחיתה רכה". ברבעון האחרון ירד התוצר ב-5.6%, בהשפעת המלחמה. התוספת התקציבית שנדרשה בגין המלחמה בשנים 2023–2024 כבר הגיעה ל-100 מיליארד שקל. עם פרוץ המלחמה עלתה פרמיית הסיכון של ישראל עלייה חדה, וזו התמתנה מעט לאחר מכן. השקל פוחת בחדות בתחילת המלחמה, אך בהמשך יוסף ביחס לרמתו ערב המלחמה.

מיד עם פרוץ המלחמה הכריז בנק ישראל על תוכניות למכירה של מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולר, על עסקות החלף בהיקף של עד 15 מיליארד דולר, וכן על תוכניות ריפו כדי לספק נזילות לשוק המקומי. הממשלה ובנק ישראל נקטו מספר צעדי מדיניות בתחום האשראי, הממוקדים בעסקים הקטנים ובמשקי הבית שנפגעו מהמלחמה.

בתשעת החודשים הראשונים של 2023 שוק העבודה היה הדוק, מצב שהתבטא בשיעורי השתתפות ותעסוקה גבוהים, שיעור אבטלה נמוך וביקוש גבוה לעובדים. בהתאם לכך עלה השכר הנומינלי בקצב מהיר. בזכות עלייתו, יחד עם האטת קצב האינפלציה, השכר הריאלי עלה השנה. מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בתחילת הרביע הרביעי, הביאה לירידה ניכרת של תשומת העבודה, הן בשל פגיעה בהיצע העבודה והן בשל ירידה בביקוש לעובדים. במהלך הרבעון הרביעי השפעה זו התמתנה מאוד, להוציא את היעדרותם של כ-3.5% מהעובדים בשל מילואים, שנמשכה לפחות עד סוף הרביע.

בבנק ישראל מדגישים כי מלחמת "חרבות ברזל" השפיעה על פעילות המגזר הממשלתי באופן ניכר. ברביע הראשון ללחימה נסקו ההוצאות הציבוריות, הן הביטחונית והן האזרחית, והכנסות הממשלה התכווצו בשיעור חד. גירעון הממשלה הרחבה (תקציב המדינה) הסתכם בשנת 2023 ב-6.7 (4.1) אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר גדל מ-60.5 ל-61.9 אחוזי תוצר. תקבולי המסים ירדו בהתמדה מאז הרבעון הרביעי של שנת 2022 מהרמות החריגות שאליהן הם הגיעו באותה שנה. בשל ירידה זאת, נטל המס (שיעור ההכנסות ממסים בתוצר) בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 חזר בקירוב לרמתו בתקופה המקבילה ב-2019, אשר התאפיינה בהכנסות שתאמו את המגמה ארוכת הטווח.

עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" פונו לתקופה ממושכת יישובים בנגב המערבי ובגבול לבנון. אף שהפינוי מומן בידי המדינה, וכלל תמיכה כלכלית באוכלוסיות שפונו, בבנק מבהירים כי הוא עלול לפגוע בתפקודן בשוק העבודה, בתפקוד ילדיהן במערכת החינוך וברווחתן. זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הקימה הממשלה את מִנהלת "תקומה" לשם שיקום חברתי, כלכלי ופיזי של היישובים שבמרחק עד 7 ק"מ מרצועת עזה ותושביהם. עד עתה לא הוחלט על הקמת מִנהלת מקבילה לטיפול בנושאים אזרחיים ושיקומיים הנוגעים ליישובי גבול לבנון שפונו ולתושביהם.

שוק הדיור
בשנת 2023 נמשכה מגמת האטה בשוק הדיור, בשל התייקרות האשראי לדיור ונסיקת מחירי הדירות לאחר משבר הקורונה; האטה זו התבטאה בירידה של מספר העסקאות, וכן ירדו מחירי הדירות לראשונה מאז ירידתם בשנת 2018. עד פרוץ המלחמה קצב התחלות הבנייה נשמר ברמה גבוהה, והיצע הדירות המשיך לגדול למרות הירידה בביקוש לדירות; זאת על רקע קידום תהליכי התכנון והשיווק בשנים הקודמות, ומפני שעליית הריבית במשק ייקרה את החזקת הקרקע לאורך זמן ללא פיתוח. האטת הביקושים לצד שמירה על היקף הבנייה הגבוה התבטאו בגידול מלאי הדירות החדשות הלא-מכורות, במיוחד במרכז הארץ, ומחירי הדירות החדשות והדירות באזורי הביקוש ירדו.

הירידה של מכירת דירות חדשות פגעה בתזרים המזומנים של היזמים. אלה נאלצו להגדיל את היקף האשראי כדי להמשיך בפעילות הבנייה, וצמצמו את ביקושם לרכישת קרקעות. עם פרוץ המלחמה ירד מספר העסקאות בשוק הדיור ירידה חדה, אך כבר בחודשים נובמבר ודצמבר ניכרה התאוששות. השפעתה של מלחמת "חרבות ברזל" על שוק הדיור חזקה מזו של אירועים ביטחוניים בעבר, בגלל חומרת הפגיעה בעורף ובחזית, אורך הלחימה והיקף גיוס המילואים.

מתחילת המלחמה נאסרה העסקתם של עובדים פלסטינים, שערב המלחמה היוו כשליש מהעובדים בענף הבנייה. נוסף על כך, בשבועיים הראשונים של המלחמה הושבתו מרבית אתרי הבנייה, על פי דרישות של פיקוד העורף והרשויות המקומיות. החל מסוף אוקטובר הם נפתחו בהדרגה, אך בסוף דצמבר כ-28% מאתרי הבנייה למגורים (בשקלול לפי מספר יחידות הדיור בכל אתר) היו עדיין סגורים, וגם באלה שנפתחו העבודה התנהלה בהיקף חלקי. צעדי הממשלה להחלפת העובדים הפלסטינים בזרים לא נשאו פרי עד כה. בטווח הארוך האצת הכנסתן של טכנולוגיות בנייה מתקדמות עשויה להחליש את התלות של הענף בעובדים בעלי מיומנות נמוכה.

המלחמה חידדה את הצורך בשדרוג הדירות הישנות שאין בהן ממ"ד בכל חלקי הארץ, אך אף על פי שהדבר מגדיל את חשיבותה של ההתחדשות העירונית, דווקא במחוזות החשופים ביותר לסיכון של רעידת אדמה ולאיום ביטחוני היקף פעילותה מצומצם; זאת משום שהכדאיות הכלכלית שלה ליזמים עדיין נמוכה מדי. מוסדות התכנון אישרו בשנת 2023 שיא של 168.4 אלף יחידות דיור, למרות אתגרי המלחמה. ואולם ניסיון העבר מלמד כי אישור התוכניות אינו מבטיח את הוצאתן לפועל או את קיצור הזמן עד ליישומן. עיכובים רבים נוצרים בשלבים שלאחר אישור התוכניות, בין היתר מפני שקידומן מותנה בהשקעות בתשתיות ובפתרון בעיות סטטוטוריות.

נתונים פיננסיים
מאזן הבנק הסתכם בסוף שנת 2023 לכ-855.4 מיליארד שקל, עליה של כ-29.1 מיליארד שקל לעומת יתרתו בשנת 2022 (כ-3.5%). עיקר הגידול בצד הנכסים נבע מהעלייה ביתרת הנכסים בחו"ל בסך של כ-47.7 מיליארד שקל, עקב עלייה בשערוך היתרות ועליית שווים השקלי. מנגד חל קיטון ביתרת הנכסים בארץ בנכסים בארץ בסך של כ-18.6 מיליארד שקל, בעיקר עקב פירעון הלוואות מוניטריות שניתנו לתאגידים בנקאיים על רקע משבר הקורונה.

יתרת ההתחייבויות של הבנק הסתכמה בסוף שנת 2023 בכ-844.9 מיליארד שקל, קיטון של כ-28.9 מיליארד שקל לעומת שנת 2022 (כ-3.3%). הקיטון נובע בעיקר מירידה ביתרת כלי הספיגה המוניטריים, מק"מ ופז"ק, בסך של כ-23.7 מיליארד שקל, על רקע ירידת עודפי הנזילות בשוק, בין השאר תוצאת פעילות בנק ישראל בשווקים המקומיים. 

בשנת 2023, רשם בנק ישראל רווח שנתי של 57.4 מיליארד שקל, וזאת בהתאם לכללי הדיווח הכספי הבינלאומיים (IFRS). ההכנסות נבעו בעיקר מרווחים גבוהים מהשקעת יתרות מטבע חוץ בסך של כ-56.5 מיליארד שקל, עיקרם רווחי שערוך מהחזקת מניות וכן הכנסות ריבית ורווחי שערוך בגין החזקת אג"ח. זאת, על רקע עליית מדדי מניות בעולם, המשך תהליך עליית הריבית במהלך השנה, והירידה החדה בתשואות בסוף השנה. הרווחים מהפרשי שערים על יתרות הנקובות במטבע החוץ, הסתכמו בסך של כ-28.1 מיליארד שקל, תוצאת הפיחות שחל השנה בשערו של השקל מול מטבעות חוץ מרכזיים בתיק היתרות.

מנגד, הוצאות הבנק מפעילות בארץ, שעיקרן הוצאות הריבית בגין כלי הספיגה המוניטריים- מק"מ ופז"ק, הסתכמו השנה בסך של כ-25.7 מיליארד שקל, תוצאת עליית הריבית השקלית. היתרה הכוללת של הון הבנק וקרנות השערוך הייתה חיובית השנה, והסתכמה בכ-10.5 מיליארד שקל, כאשר מתוכה יתרת הגירעון בהון עמדה על כ-109.9- מיליארד שקל, ואילו יתרת קרנות השערוך מרווחים שטרם מומשו עמדה על כ-120.4 מיליארד שקל. כאמור כוללת יתרה זו כוללת בעיקר רווחים שטרם מומשו מהפרשי שערים שנצברו על יתרות הנקובות במט"ח ורווחי שערוך של ניירות ערך במט"ח לשווים הוגן.