צריכת חדשות מייצרת חרדות; מה עובר על הישראלים בחודשים האחרונים

צריכת חדשות בימים אלה, לא עוזרת להפחית חרדה, אלא ההיפך. זו המסקנה שעולה מסקר שנערך השבוע במחלקה למדעי המידע, באוניברסיטת בר אילן. הסקר, אותו הוביל ד"ר גל יעבץ, מהמחלקה למדעי המידע,  נעשה בקרב 504 ישראלים מהציבור היהודי, מיד לאחר מתקפת הטילים האיראנית, והוא מצטרף לסקרים קודמים שערכה המחלקה מאז ה-7 באוקטובר, ובסה"כ 4 סקרים. בסקר נבדקו רמות החרדה של הנשאלים בעקבות האירועים, וכן צריכת המדיה שלהם.    מהסקר האחרון עלה כי 77% מהנשאלים חוו תחושות חרדה, עוד 4% דיווחו על חרדה קיצונית, בעוד 19% מהנשאלים כלל לא חוו חרדה. כ-40% מהנשאלים, צרכו שידורי חדשות בליל המתקפה, בהיקף, של 3 שעות ומעלה לתוך השעות הקטנות של הלילה.

לדברי יעבץ, "צריכת המדיה הרקיעה שחקים.  למשל בשיא המלחמה, בשבועות הרביעי והחמישי לתוך המלחמה, צרכו למעלה מ-4 שעות ביום, וכאן, בערב הזה לבדו, כ-40% צרכו 3-4 שעות בלבד. למעשה, המשמעות היא שלאורך כמעט כל שעות המתקפה, אנשים היו מחוברים לווריד של החדשות".  

מהסקר עולה עוד, כי יש רמת אמון גבוהה של הציבור בגופים ממסדיים. יעבץ: " אנו יכולים לראות שלכל אורך האירועים,  כ-73%  מהציבור בחברה היהודית העריכו את דובר צה"ל בתור הגורם האמין ביותר".

מהסקרים הקודמים, אומר יעבץ, בניסיון לבדוק את הקשר ההיסקי בין רמת החרדה לבין צריכת שידורי החדשות, עולה קשר חיובי מובהק: כלומר, שככל שהיקף הצריכה עולה, עולה גם רמת החרדה.

• פאלו אלטו ובר-אילן ישתפו פעולה להכשרת אנשי סייבר
• תרומה אנונימית של 1 מיליארד שקל לבר-אילן: תשמש לגיוס חוקרים

לכאורה יש כאן ממצאים סותרים: מצד אחד חווים חרדה, מצד שני צופים בדובר צה"ל כדי לקבל תחושת בטחון, מצד שלישי, ככל שצופים יותר, רמת החרדה עולה. "זה לא סותר, אך זה מסביר את המודל הבא: מרגישים חרדה ברמה גבוהה, מרגישים בלחץ, ומחפשים להיאחז במשהו. אז צופים בחדשות, וזה מעלה את מפלס החרדה, ויותר מזה: גורם לאנשים לחפש פלטפורמות נוספות, כמו טלגרם, כדי לקבל יותר ויותר מידע.

"שאלנו אנשים מה גורם להם לצרוך חדשות, והתשובה היתה צורך בתחושת בטחון וצורך בעדכונים. אני לא חושב שזו סתירה. אנחנו לא בהכרח עושים דברים רציונליים ,אנו רוצים לצרוך מידע מהסוג הזה. אתה נכנס לשם ומקבל תיעודים , אבל זה רק גורם להעלות את רמת החרדה. זה מעגל קסמים".

"האירועים האחרונים", אומר יעבץ, גם החזירו לשולחן את "'מדורת השבט'. בשנים האחרונות היתה נטייה מאוד גדולה להספיד את ערוצי המדיה המסורתיים, ביחד עם העלייה של הרשתות החברתיות ופתאום אנו רואים שיש חזרה לשבטיות. מעבר לזה שאנו מדברים עם החברים ,אנו רוצים שיהיה לנו מקום אחד, שבו מישהו יפרש את הדברים במילים שלו".

• "ישראל יכולה ליהנות ממלחמת הסחר; לקחנו צעד אחורה מארה"ב"
• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ומה היו הממצאים לגבי מידת שביעות הרצון מהתקשורת? "אנו יכולים לראות שבאירוע עצמו, התקשורת סייעה לתחושת בטחון. אך ככל שמתרחקים מהאירועים, זה נשחק. ראינו את זה גם בקורונה. מהר מאוד היתה תחושה של עייפות. אותו דבר לגבי השבעה באוקטובר. הפרשנים והעיתונאים קיבלו בהתחלה מקום מאוד חשוב, אבל כעבור זמן, האמון מתחיל לרדת, כי הדברים חוזרים על עצמם ויש עייפות מדיה. ואז אנשים פונים לרשתות החברתיות. ה-7 באוקטובר היה נקודת שיא, וככל שהתרחקנו מהאירוע, התחילו פרסומות והפרשנים הפסיקו למלא זמן אוויר".  

יש איזו המלצה מהממצאים?