העלאות המסים בדרך - איפה הכי קל להעלות ואיפה צריך?

הוצאות המלחמה עולות וחורגות מההערכות המוקדומות. הגירעון התקציבי ב-2024 הוערך בתחילת המלחמה ב-50 מיליארד שקל, עלה במהירו ל-100 מיליארד, והוערך לאחרונה ב-130 מיליארד שקל. אבל, זו הערכה לא סופית, הגירעון צפוי לגדול מעבר למספרים האלו, כאשר מצד אחד הוצאות המלחמה מזנקות (ההגנה מפני הטילים והכטב"מים מאיראן עלתה לנו כ-2-3 מיליארד שקל - והיתה שווה כל אגורה) ומצד שני המשק עדיין לא חזר לעצמו והכנסות המסים הכוללות עשויות לרדת.

מה עושים כשההכנסות יורדות וההוצאות עולות - בחברה למטרת רווח מקצצים, מתייעלים. זאת הזדמנות גדולה של הממשלה לייצר התייעלות במגזר הציבורי, אבל הממשלה משיקולים זרים מעדיפה להעלות מסים. זה עדיין לא החלטה ממשלתית, אלו פקידי האוצר המודאגים ובצדק שרוצים כרית ביטחון במיוחד כשהשווקים נגדנו - כשהריבית על החוב הישראלי בעלייה והמשמעות היא שבגיוסים הבאים נשלם ריבית גבוהה יותר מבעבר. במקביל, גם S&P, חברת הדירוג הבינלאומית הורידה דירוג לישראל בסוף השבוע, זאת לא דרמה גדולה, אבל צריך להיערך.
 

העלאת מע"מ - הפתרון הקל אבל הגרוע ביותר  

היתרון המרכזי בהעלאת מע"מ טמון בפשטות הביצוע ובהיעדר לובי חזק לקבוצות חלשות שהן הנפגעות הגדולות מהעלאת המע"מ. העלאת המע"מ היא קנס לכולם, אבל ככל שלמשפחה הכנסה פנויה נמוכה יותר כך הוא משפיע עליה יותר. הממשלה כבר הודיעה שהחל מהשנה הבאה המע"מ יעלה מ-17% ל-18%, ומה שנותר לה כעת זה להקדים את יישום החוק. 

המע"מ הוא אולי פתרון קל, אבל הוא פוגע כאמור בשכבות החלשות והוא מס לא צודק. לצד העלאת המע"מ יש אפשרויות נוספות לרבות ביטול הטבות מס בתחום החסכונות, ובפרט בקרנות השתלמות, וכן ביטול פטורים ממס על שכר דירה ופטורים נוספים. ביטול פטורים עשוי להיות מקור להכנסה משמעותית, אבל כאן כבר מדובר בלוביסטים גדולים וחזקים שיתמודדו מול פקידי האוצר. בעניין של קרנות ההשתלמות למשל נעמדת על הרגליים האחוריות ההסתדרות והיו"ר ארנון בר דוד שלא מסכים שיזיזו לעובדים שלו את הגבינה. רק צריך לזכור שמדובר בעובדים בכירים שמקבלים קרנות השתלמות ועובדים במגזר הציבורי, עובדי השמנת. רוב העובדים שבר דוד אמור לדאוג להם לא מקבלים קרן השתלמות.

בכל מקרה, עניין המיסוי בקרנות השתלמות ובחסכונות בכלל, מטופל תחת בחינה של כל מערך החסכונות לטווח בינוני וארוך ולכן לא נראה שזה העיתוי להעלות או לבטל את הפטור. יחכו למסקנות הוודעה.
 

מס חברות - עלייה לתקופה קצרה

באוצר שוקלים להגדיל את מס החברות שעומד כיום על 23% לתקופה קצרה. זה פתרון טוב כי הוא אומנם מגדיל את הוצאות המסים של החברות, אבל יש לו אופק לסיום. זה לא קנס לשנים רבות. מעבר לכך, זה גם ניתן לעיכול אצל רוב החברות הגדולות שנסחרות בבורסה כי זה סוג של אירוע חד פעמי. המשקיעים לא יפגעו במניות אם מדובר במס גבוה במשך שנה, להבדיל מהעלאת מס קבועה כמובן שמשפיעה על ערך החברה. 

בנוסף, הגדלת הייצוא, כפי שנדון בוועידת האנרגיה האחרונה, יכולה להזרים כספים רבים לקופת המדינה. הגדלת המכסות לייצוא גז טבעי, תוך התחשבות בצרכים העתידיים של המדינה, עשויה להוות צעד רווחי משולש: הגדלת רווחי שותפויות הגז, הגדלת הכנסות המדינה וחיזוק הקשרים המדיניים עם מצרים וירדן.

חשוב לציין שמדובר בנושא מורכב הדורש ניתוח מעמיק וטיפול אחראי. קביעת המדיניות צריכה להיעשות תוך התחשבות בכל ההיבטים הכלכליים, החברתיים והמדיניים, תוך חתירה לאיזון נכון בין צרכי הביטחון לבין רווחת האזרחים ושמירה על יציבות כלכלית.