העלאת המע"מ תכניס לקופת המדינה 7.2 מיליארד שקל בשנה

אגף הכלכלן הראשי פרסם את פרק מע״מ מתוך דוח הכנסות המדינה לשנים 2021-2022. מהדוח עולה ראשית כי מספר שינויי שיעור המע"מ בישראל בין השנים 2002-2023 הוא חריג בהשוואה בינלאומית - 9 פעמים, כאשר כידוע צפוי שינוי נוסף החל מה-1.1.2025. לשם השוואה, מבין מדינות ה-OECD, שבע מדינות לא שינו את שיעור המע"מ כלל בתקופה זו ו-30 מדינות שינו בין פעם אחת לשלוש פעמים. 

עם זאת, שיעור המע"מ בישראל נמוך בהשוואה למדינות האיחוד האירופי, שם הממוצע עומד על 21.8%, אך גבוה בהשוואה למדינות ה-OECD שלא חברות באיחוד (למעט ארה"ב שם אין מע"מ) בהן עומד הממוצע על 14.6%. 

ב-2023 ההכנסות ממע"מ עוסקים בישראל הסתכמו בכ-6.5% מהתוצר, כאשר על זאת נוספים 1.2% נוספים מהתוצר כגבייה על מלכר"ים ועל מוסדות כספיים. ההעלאה המתוכננת החל משנת 2025 צפויה להגדיל את הגביה ממע"מ בכ-7.2 מיליארד שקל.

לצד זאת, במספר תחומי משק קיימות הטבות מע"מ שמסתכמות בכ-7.7 מיליארד שקל - ההטבה הגדולה ביותר היא הפטור ממע"מ על פירות וירקות שמהווה 52% מסך עלות ההטבות במע"מ. ההטבה השניה בגודלה היא על שירותי תיירות המהווה 23% מעלות ההטבות, לאחר מכן ההטבה על רכישות מחו"ל דרך האינטרנט שמהווה 13% מסך ההטבות, וחוק אילת שמהווה 11.6% מסך ההטבות. כזכור, גם ביטול הפטור ממע"מ על רכישות מחו"ל היה על השולחן.

• לראשונה: אישום נגד אדם שניסה לפתוח תיק במע"מ עם מסמכים מזויפים
• שוק הנדל"ן נערך לעליית המע"מ: האם ירשם שיא מכירות בדצמבר?

מהדוח עולה גם כי השכבות הנמוכות הן אכן אלה שנטל המע"מ מכביד עליהן יותר - לפי סקר הוצאות משקי בית, העשירון העשירי שילם כ-16% מסך גביית המע"מ בשנת 2021 בעוד שחלקו בהכנסה ברוטו עמד על 27.6%, כאשר לעומתו כל אחד משני העשירונים הנמוכים שילם כ-7% מסך הגבייה, הרבה יותר מחלקו בהכנסה ברוטו שעמד על כ-2.1% ו-3.4% בהתאמה.