משכירי דירות ניצלו את המפונים וגבו 18 אלף שקל בחודש - פי 2-3 משכר הדירה הראוי; מס הכנסה בעקבותם

בתקופת מלחמה לאחר היום הנורא שבו נרצחו 1,200 ונחטפו מעל 240, בתקופה שבה חיילים נופלים כמעט מדי יום בהתקפה ושמירה על הדרום וגם על הצפון, יש אנשים שמנצלים את המצב.

בזמן שרבים נמצאים באבל כבד, בזמן שהחטופים שלנו נמצאים במנהרות כנראה ברפיח, תחת איום מתמיד, יש אנשים שמנצלים את המצב לטובתם הכלכלית.

בשעה שחיילים עושים שירות מילואים שלא נגמר ושתושבי הצפון והדרום חיים כפליטים במדינה שלהם, יש אנשים שבאופן ציני מנצלים את המצב ועושים קופה על חשבונם. המפונים מקבלים מהמדינה כסף - זה סוג של פיצוי, שבעיקר משתיק את המצפון של המנהיגים. אין להם בית, אז ניתן להם כסף שישכירו דירות ולא נתקשקש ונתחשבן. ככה צריך להיות, והכסף הזה לא מפצה על כך שהם לא גרים בבית שלהם, שהם לא עובדים, שהם חיים באי וודאות, שפיצלו את המשפחה שלהם. 

מדובר בכסף לדיור, למחייה, ומשפחות עם שני ילדים מקבלים סכום נאה של כ-18 אלף שקל. הם מגיעים לשכור דירה ואז יש בעלי בית שאומרים להם - אין בעיה, המחיר הוא 12 אלף שקל. "אבל דירות ליד מושכרות ב-6 אלף שקל", הם אומרים. "מה הבעיה שלכם" המשכיר אומר, "קיבלתם 18 אלף שקל, יש לכם כסף בשביל שכירות". יש משכירים שדורשים 18 אלף שקל, ויש כאלו שגם מקבלים.

אז קודם כל, צריך להציג את שני הצדדים - זה שוק חופשי. המפונים יכולים להתמקח, לעבור לדירות אחרות, אבל זה שוק של משכירים כי הרבה מפונים למשל הגיעו לטבריה העיר הרדומה הזו הפכה לשוקקת בזכות המפונים, ובמקביל מחירי השכירויות עלו. משפחה שמוצאת דירה אחרי שפינו אותה לא ממש יכולה להתחיל לחפש, לעשות סקר שוק. אין להם בית, יש מלחמה, הכל בסימן שאלה, הם גם לא יודעים לכמה זמן הם מחוץ לבית, ויש לזה גם השלכה על המחיר - השכרות לטווח קצר יקרות יותר.

ועדיין - גם עם פרמיה סבירה למשכיר, זה ניצול ציני לגזור קופון של אלפי שקלים רבים. קחו 6 במקום 5, קחו 10 במקום 8.5 אלף - אתם משכירים ולא יודעים מתי השוכר ייעלם, יש סיכון. אבל לא פי 2, לא ב-5 אלף שקל יותר ויש גם מקרים של ב-10 אלף שקל יותר. 

וזה לא רק טבריה. חדרה, אור עקיבא ועוד ערים רבות. המשכירים מנצלים את המצב. יתרה מכך - בעלי הדירות ניצלו ומנצלים את המצב של חלק מהמפונים. לא כולם יודעים כמה מגיע להם, לא כולם מבינים את המשמעות של המענקים מביטוח לאומי. בעלי הדירות מפרסמים דירה להשכרה "ללא שכירות, רק תעבירו את המענק" ורבים נופלים ברשת. הביטוח הלאומי מעביר מענקי איכלוס למפונים עבור דיור, מענקים שעומדים על 200 שקל ליום לאדם מגיל 18 ו-100 שקל ליום עבור ילד. אם ניקח כאמור משפחה ממוצעת שכוללת זוג הורים ושני ילדים מתחת לגיל 18 נקבל סכום חודשי של 18,000 שקלים. בעלי הדירות בודקים את גובה המענק שמקבלים המפונים ודורשים שהמענק במלואו יעבור אליהם.

שאלנו מספר מפונים איך זה ייתכן שהישראלים, שלא מוכנים לצאת פראיירים אף פעם ומתמקחים בשווקים של הודו, תאילנד ובכל נקודה על המפה, על 10 שקל, מסכימים לשלם כל כך הרבה. מהבדיקה עלה דבר אחד מדאיג: ייאוש. 

אנשים רבים, אחרי כל מה שעברו, כל המעברים ממקום למקום - בהתחלה מהבית למלון, אחר כך למלון אחר, בהמשך חיפשו דירה, ישנו אצל המשפחה ומשם עברו לשכירות, פשוט התייאשו. נגמר להם הכוח, והם גם באי וודאות גדולה. הם לא יודעים מתי הם יחזרו. הם זורקים את כל הבירוקרטיה על המשכיר, לא שזה כזה סיפור גדול, אבל יש לא מעטים שפשוט מיואשים.

יש גם צד שני - יש רבים שגרים אצל המשפחה, גרים אצל חברים, גרים בדירות שנותנים להם אנשים טובים, וככה חוסכים כסף בצד. האמת, מגיע להם. לא בטוח שיש להם לאן לחזור, לא בטוח מתי הם יחזרו. הם בעננה גדולה, לפחות שכלכלית יהיה איזה פיצוי קטן.

היה מקום כבר מזמן להעניש את "הישראלי הרע", ושוב צריך גם לזכור שזה שוק של קונים ומוכרים, הוא פשוט ניצל את המצב לטובתו ולרעת המפונים. העונש הוא פשוט - רוב האנשים האלו לא מדווחים לרשות המיסים על שכר הדירה למרות שהם עברו את רף החבות במס. קל לאתר אותם וזה מתבקש הם יתפסו על ידי מס הכנסה.