האיש השמן והאיש הרזה: המשכורת במגזר הציבורי ממשיכה לצמוח

בחודשים האחרונים הצפנו כאן נתונים על השכר בחברות הממשלתיות. הנתונים מקוממים. ברכבת עלות השכר החודשי הממוצע היא 30 אלף שקל, במקורות עלות השכר היא 32 אלף שקל - זה יותר מהשכר בהייטק. הנתונים האלו נלקחו מהדוחות השנתיים, וגם בחברת החשמל זה לא סוד השכר בשמיים. 

במשרד האוצר מפרסמים מדי פעם, בעיכוב של שנה וחצי את נתוני השכר. היום הם מפרסמים את השכר שהיה ב-2022 בשירות הציבורי. השכר הממוצע למשרה מלאה בקרב העובדים בגופים הציבוריים (לרבות עובדים סוציאליים, מורים ועוד משרות בשכר נמוך יחסית) עומד בשנת 2022 על כ-17,440 שקל.  לצורך השוואה השכר הממוצע במשק עמד בחודש פברואר האחרון על 13,539 שקל.

מעבר לכך, במגזר הציבורי יש הטבות שאין במגזר הפרטי, הפרשות שונות, שנת שבתון לעובדי הוראה, קרנות השתלמות באופן כמעט גורף ועוד. זה מעלה את עלות המעביד בצורה משמעותית. אז הממוצע כך עולה מהדו"ח של הממונה על השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, אפי מלכין, קצת משקר - השכר של המגזר הציבורי משמעותית מעל השכר הממוצע במשק.

ומעבר לכך, השכר של העובדים בחברות ממשלתיות הרבה יותר גבוה מהשכר הממוצע. בחלוקה לפי מגזרים השכר הממוצע הגבוה ביותר היה בחברות ממשלתיות שם עם שכר ממוצע של 26,622 אלף שקל.

ויש גם הרבה מעל - נמלי ישראל: שכר ממוצע של 40 אלף שקל - וכמה מקבל פנסיונר בחברה? אבל צריך להציג את התמונה המלאה. השכר הזה מוטה כלפי מעלה בגלל דורות א' בחברות שלוקחות את כל הקופה. הם מרוויחים הרבה יותר מאשר הצעירים שנכנסים לחברה שלא מגיעים לשכר הממוצע. 

כך או אחרת, מיד אחרי החברות הממשלתיות נמצאת מערכת הבריאות שם השכר הממוצע עמד על כ-22,117 אלף שקל. יש רופאים לא מעטים שמרוויחים מעל 50-60 אלף שקל, האמת שכאן זה נראה בהחלט מוצדק. הבעיה ששי רופאים שמרווחים סכומי עתק במערכת הבריאות ועושים עוד 100-200 אלף שקל בחודש בקליניקה הפרטית.

במערכת ההשכלה הגבוה עמד השכר על 19,044, בשלטון המקומי עמד השכר הממוצע על כ-11,739 שקל. הגיל החציוני לעובד בתחילת העסקתו בגוף ציבורי עומד על 30 והגיל הממוצע הוא 33. הותק המוכר לשכר לעובד שהחל העסקתו עומד על 1.71 בממוצע. הגיל הממוצע והחציוני לכלל העובדים בגופים הציבוריים עומד על 42 והגיל הממוצע הינו 47. על פי נתוני הממונה, שכרם של העובדים בשירות הציבורי עולה בממוצע בכ-2.3%, מדי שנה לאורך תקופת העסקתו.

בגופים הציבוריים קיים פער של כ-51% בין השכר הממוצע לשכר החציוני, הפער משקף אי שוויון בהכנסות בקרב עובדי הגופים, המתקבל כאשר משווים עובדים המקבלים שכר גבוה (רופאים, מהנדסים, בעלי תפקידים בכירים, עובדים ותיקים) אל מול מספר גבוה יותר של עובדים המשתכרים בשכר נמוך יותר. הפער הגבוה ביותר נמצא במערכת ההשכלה הגבוהה ועומד על כ.58%- בקבוצה זו מועסקים עובדי סגל אקדמי בכיר בשכר גבוה לצד עובדים מנהליים, תפעוליים ואקדמאיים בתחילת דרכם.

הממונה על השכר, אפי מלכין: "הדיווח המפורט מאפשר לנו להציג נתוני שכר מדויקים ומפורטים יותר, להנהיג מדיניות שכר ותנאי העסקה מבוססת נתונים וכן לאתר ולאכוף חריגות שכר. בדוח ניתן לראות את הגידול בשכר העובדים הסוציאליים כתוצאה מההסכם שחתמנו, יחד עם מעסיקים ציבוריים נוספים ועם ההסתדרות, לשינוי מבנה העסקתם ולהגדלת שכרם. בדוחות הבאים ניתן יהיה לראות גם את השפעת ההסכם שנחתם לשינוי מבנה ההעסקה ולהגדלת שכרן של תומכות החינוך (סייעות) בשלטון המקומי וכן את השפעותיו של הסכם המסגרת לעובדי המגזר הציבורי, שניהם נחתמו במהלך שנת 2023 לצד הסכמים רבים נוספים. אנו פועלים, צעד אחר צעד, לשיפור השירות הציבורי לאזרחי ותושבי מדינת ישראל, ומקווים כי מאמצינו יישאו פרי".

דו"ח הוצאות השכר בגופים הציבוריים לשנים 2021-2022,מקיף כ-800 גופים מתוקצבים ונתמכים פועלים כ-440,000 עובדים המועסקים בכ-346,000 משרות.