הסוף לחרם הטורקי? מה עומד מאחורי הצעד המפתיע של טורקיה?

סימנים של שבירה? שבוע בלבד אחרי שהקפיאו את כל יחסי הסחר עם ישראל,  משרד הסחר הטורקי החליט לחדש את הסחר עם ישראל. עם זאת בשלב זה, מדובר באישור זמניו ומוגבל אשר כפוף לאישור של משרד הסחר הטורקי. זאת, על רקע לחצים חסרי תקדים שהופעלו מצד שורה של יצואנים מקומיים. 

הדיווח היום מגיעה שבוע בלבד אחרי שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן, הורה להקפיא את יחסי הסחר עם ישראל, הכולל איסור על יבוא ויצוא של כלל הסחורות. זאת משום שלדבריהם ישראל מונעת העברת סיוע הומניטרי לעזה. אלא שכעת נדמה שארדואן נאלץ להתקפל, גם אם באופן חלקי אל מול הלחצים הפנימיים. בשלב זה, האישור לסחור עם ישראל ניתן לגורמים ספציפיים בעיקר בענף הבנייה, אך להערכת גורמים ישראליים הוא צפוי להתרחב בקרוב גם לענפים אחרים.

במקביל צריך לזכור שטורקיה מתמודדת כבר שנים עם שיעור אינפלציה גבוה במיוחד שעומד היום על לא פחות מ-68%, זאת לאחר שבשיא (אוקטובר 2022) הגיעה האינפלציה ל-85%. גם ריבית הבנק המרכזי שנגזרת כמובן משיעור האינפלציה עומדת על נתון מדהים של 50%. בניגוד לאסטרטגיות שננקטו על ידי רבים מעמיתיו, הבנק המרכזי הטורקי יצא למסלול של הפחתת ריבית במהלך 2022, חרף הלחצים האינפלציוניים המתמשכים. לאורך 2022, מסלול זה נמשך כאשר הורדות נוספות הביאו את הריבית ל-9%. עם זאת, בשנת 2023 חל שינוי נוסף במדיניות של הבנק המרכזי אשר הכריזה על עלייה דרמטית לשיעור של לא פחות מ-42.5%. מגמה זו נמשכה בשלושת החודשים הראשונים של 2024, בהן הגיעה הרבית לשיעורי שיא של 45%-50%

כפי שדיווחנו בשבוע שעבר, היו לא מעט גורמים שלא המתינו להסרת החרם וכבר מצאו דרכים חלופיות להצטייד בסחורה הנדרשת. לביזפורטל נודע כי בימים האחרונים הגבירו הקבלנים את הייבוא מבולגריה בצורה ניכרת, כשחלק מהמוצרים הם מטורקיה. הקבלנים אמנם משלמים מחיר מעט יקר יותר, בטענה ש"בכל זאת, מישהו צריך להרוויח", אבל ברור כי ייבוא אישי מאיטליה או ספרד היה מגדיל את מחירי הסחורות באחוזים גבוהים יותר.

"אני אישית לא מייבא בעצמי, אלא דרך המשווקים שלנו, אבל מצאנו פתרון", סיפר לנו קבלן מוכר. "יש להם חלופות. כבר עדכנו אותי שהם קונים סחורה טורקית דרך בולגריה, אבל הם גם מייבאים. אם הטורקים יודעים? צריך לשאול אותם. בגדול, אפשר לומר שהם מעבירים את הסחורה לבולגריה והבולגרים מעבירים סחורה לפה. הם קנו מספיק מטורקיה. הרי בסוף, אתה מקבל את אותה סחורה באותה איכות, למה לקנות מבולגריה סחורה מקומית שיקרה יותר מסחורה טורקית שנשארה במלאי? יש לנו כאן עלויות הובלה נוספות, כי זה לא מגיע ישירות דרך טורקיה. בסוף, צריך לזכור: כל יד רוצה למשוך קצת כסף, ואל תגיד לי שהטורקים לא יודעים מה הם עושים. הם יודעים היטב". על השאלה האם הוא לא מתנגד לקנות מהטורקים ענה: "אני נגד, אבל כשעלויות המימון גבוהות - אין לי ברירה".

היחסים ישבו למסלולם?

המשטר הטורקי, אמנם התקפל במידה מסויימת אך יש לא מעט שסבורים שקשה יהי לאחות את השבר כל עוד ארדואן בשלטון ואולי בכלל. בראיון לביזפורטל שהעניק לאחרונה חי איתן כהן ינרוג'ק, ממכון ירושלים לאסטרטגיה ולבטחון, ומרכז משה דיין, באוניברסיטת תל אביב הוא ניסה להסביר את היחס של ארדואן לישראל מתחילת המלחמה. לדבריו, "בבחירות האחרונות הוא ספג הכי הרבה ביקורת מהמפלגות האיסלאמיסטיות בטורקיה, על כך שלא היה מספיק חזק נגד ישראל. טענו כלפיו שהוא לא עשה מספיק בפן הצבאי, ועל זה הוא 'נענש' בבחירות האחרונות, לרשויות המקומיות. הוא הגיע למסקנה שהוא לא היה מספיק חזק מול ישראל.

פרופ' מירי שפר-מוסנזון, מהחוג להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת תל אביב מוססיפה סיבה נוספת:  "אצל ארדואן, זה לא רק סגנון דיבור מאוד ארסי כלפי ישראל, אלא זה ביטוי לתפיסה יסודית אצלו, אנטישמית במידה מסויימת. הבעיה היא שיש רגש כזה אצל רבים בטורקיה, וזה מעצב מדיניות מסויימת. גם המפלגות שהן אופוזיציה לארדואן, ביקורתיות כלפי ישראל. יש גם את העניין הפוליטי: מקומה של תורכיה כמנהיגת איזור  אגן הים התיכון. לכן יש לטורקיה גם בעיה עם מצרים. כלומר, חלק מההתנגדות נובע מתחרות על משאבים, על כוח, ועל השפעה".

"ארדואן מדבר על הנושא הפלסטיני לאורך שנים", אומרת גם שפר-מוסנזון. "הדאגה לפלסטינים היא בהחלט סנטימנט אמיתי שקיים אצל טורקים רבים, גם אצל אלה שהם לא בהכרח תומכיו של ארדואן. קולגה טורקי אמר לי לפני 15 שנה,  שכשהוא רואה חייל ישראלי עוצר אישה מבוגרת במחסום, הוא רואה את סבתא שלו. הם רואים איזו מחוייבות, אחריות כלפי הפלסטינים,  רואים בהם כנתינים שהם צריכים לעזור להם, ורואים בעצמם כמעין אח גדול".