ההייטקיסט שהפך לאלוף: סיפור של אביעד דגן החבר החדש בפורום מטכ"ל

בשבוע שעבר הודיעו שר הביטחון יואב גלנט והרמטכ"ל הרצי הלוי על שורת מינויי בכירים בצה"ל. אלא שכפי שקורה לאחרונה לא מעט במחוזותינו, השיח התקשורתי והציבורי נדד במהרה אל וויכוחים פוליטיים אינסופיים, מה שהביא לכך שבין בליל ההשמצות והגידופים ההדדיים, נבלע כמעט לחלוטין סיפור חייו המעניין של חבר פורום מטכ"ל החדש, אביעד דגן, שיתחיל בקרוב את תפקידו כראש אגף התקשוב בצה"ל.

הדרך של דגן אל פורם מטכ"ל, הייתה שונה מזו עמיתיו, כוללת תחנות שונות ומגוונות ורצופה בלא מעט משברים והצלחות. מי שהחל דרכו כנווט בחיל האוויר, פנה בתום שירותו הסדיר אל עולם ההייטק ולקח חלק בהקמה של שורת סטארט-אפים שהבולט שבהם הוא ייסוד חברת מובידום שפיתחה את יישומון החנייה פנגו. על אף ההצלחות בהייטק, דגן בחר לשוב וללבוש את המדים, והצליח להגשים חלום ולהתמנות למפקדת טייסת קרב ובהמשך גם למפקד בסיס חצרים. בדרך הוא יישם את הכלים ונקודת המבט השונה שהביא עמו מהעולם הטכנולוגי, וסלל את דרכו אל הפיקוד על אחד האגפים החשובים בצה"ל.

מחיל האוויר להייטק

אביעד דגן, התגייס בשנת 1991 לקורס טיס, אותו סיים בהצלחה ביוני 1993, במגמת נווטי קרב. שיבוצו כנווט היווה לדבריו "משבר" רציני, אשר הביא אותו לשקול מעבר לשייטת, שאת הגיבוש אליה עבר במהלך התיכון. אלא שדגן החליט להישאר, ושובץ בטייסת 105 החדשה, שהצטיידה באותה תקופה בטילי השיוט המתקדמים 'חנית זהב' (דלילה), כשעד מהרה הוא הפך לאחראי על קליטת האמל"ח החדש, ולמוקד ידע בטייסת. מה שהביא אותו לעשות שירות של חמש שנים וחצי בטייסת, מסלול חריג מאד עבור טייסים שלרוב עושים תפקידים שונים במהלך שירותם הסדיר.

העובדה ששרת כנווט, השפיעה במידה רבה על החלטתו להשתחרר בשנת 1998, ובדיעבד תעצב את מסלול חייו הייחודי.  "רציתי מסלול פיקודי, אבל לא היה ברור מה החיל רוצה ממני, כי אז לא היה באמת אופק פיקודי לנווט", הסביר דגן את החלטתו לפרוש בראיון לביטאון חיל האוויר. עם שחרורו הוא המשיך לשרת כמילואימניק בטייסת 105, ונפנה לחפש אחרי אתגר חדש. הוא אמנם נרשם ללימודים באוניברסיטה, אך החליט להשקיע את מירב משאביו בכניסה אל עולם הייטק, שהיה אז בתחילת פריחתו. לדבריו, מלבד המשיכה שלו לעולם הטכנולוגי, ההייטק אפשר לו "לשמור את רמת הריגוש והקצב הגבוה שחוויתי במהלך שירותי הצבאי".

עבודתו הראשונה בתחום, הייתה כמנהל פיתוח בחברת VPS (virtual parking solution), שהוקמה על ידי שלמה זיטמן, מי שבעברו היה טייס קרב ומפקד טייסת 107. החברה שעסקה בתשלום חכם עבור חנייה, אמנם החזיקה בלקוחות באירופה ואף זכתה במכרז גדול בישראל, אך בעקבות משבר ההיי-טק העולמי (בועת הדוט-קום), התקשתה לגייס כספים נוספים ונסגרה. משם המשיך דגן אל חברת Storage, שעסקה בפתרונות ניהול מידע עבור ארגונים. בניגוד ל-VPS שפשטה את הרגל, Storage הצליחה ואף השלימה נפקה מוצלחת. אלא שדגן לא נהנה מהאקזיט, משום שבשנת 2004 הוא בחר לעזוב את תפקידו ולהתגייס למילואים כדי לעזור בהקמת טייסת חדשה בחייל האוויר.

בתום תוקפת המילואים הוא חבר לזיטמן ונמנה עם המייסדים של חברת מובידום, שביקשה להחיות את רעיון התשלום הסלולארי עבור חניה של VPS. יחד הם פיתחו את היישומון פנגו, שהפך לשם נרדף, בארץ ובשורה של מדינות נוספות, לתשלום עבור חניה באמצעות המכשיר הנייד. אלא שפעם נוספת, בדיוק כשהחברה החלה לעלות על המסלול, החליט דגן לשוב אל החלום הישן והתגייס מחדש לצבא ומונה לסגן מפקד טייסת 253 בבסיס רמון. לאחר מכן, הוא עשה שורה של תפקידי מטה בחיל האוויר עד שבשנת 2010 הגשים את חלומו ומונה למפקד טייסת 201 ("האחת").

העובדה שעבר מסלול שונה מחבריו לחיל היוותה עבורו ייתרון משמעותי וסייעה לו בהמשך הדרך. לדבריו, החזרה למדים ולסביבה הצבאית המחישה לו "שיש לא מעט הבדלים בין ה'חוץ' ל'בפנים', אולם דווקא הפרספקטיבה והסטנדרטים של העולם החיצוני הביאו אותי מוכן. חזרתי לשירות מצויד בכישורים וביכולות שרכשתי בתקופתי כשותף בסטארט-אפים שונים, וכשאלה פגשו את איכות האנשים והלוחמים של חיל האוויר - זה היה כיף גדול, ואפילו ענק".

הקרירה הצבאית המשיכה לנסוק

לאחר שביצע שורה של תפקידים נוספים בחיל, הוא היה אמור להתמנות לתפקיד מפקד בסיס חצור, אך במקום זאת, הוא נשלח להקים ולפקד על מרכז האש בפיקוד צפון. על אף שבתחילה התלבט אם לקבל את התפקיד בעקבות ביטול מינויו למפקד בסיס חצור, בדיעבד הוא הגדיר תקופה זו, כ"תרומתי המשמעותית ביותר בשירותי בצה"ל". ההצלחה בפיקוד הצפון סללה את דרכו לתפקיד מפקד בסיס חצרים, אליו הגיע בתום תקופת לימודים בארה"ב. בשנת 2021 הוא מונה לתפקיד ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית, שמטרתה להוביל את הצבא לעידן הדיגיטלי.

כעת, הוא צפוי להתמנות לאלוף ולעמוד בראש אגף התקשוב וההגנה בסב"ר (סביבת רשת). תפקיד בו הוא צפוי לשלב את שני העולמות בהן עסק לאורך חייו, הטכנולוגי מחד והצבאי מאידך. הוא נכנס לתפקיד בתקופה רגישה במהלכה הוא לחם כנווט קרב בטייסת 201. אך אם לשפוט על פי מסלול חייו, נדמה שמשברים ועתות מצוקה הם בדיוק הזמנים שבהם הצליח דגן לפרוח ולהתעלות. בימים שבהן נדרשת פרספקטיבה אחרת ושינוי מחשבה, מסלולו הלא שגרתי עשוי להוות מרכיב חשוב, בפרום מטכ"ל אליו יצטרף בעקבות המינוי.