רשות המיסים יוצאת בהליך גילוי מרצון - המטרה: נכסי קריפטו

בזמן שהגירעון בתקציב המדינה ממשיך לצמוח (עומד נכון לעכשיו על כ-7% מהתוצר), בממשלה וברשות המיסים מחפשים צעדים למזער את הנזקים. אחד מהם הוא הליך גילוי מרצון, אשר קיבל אמש את אישור היועצת המשפטית לממשלה וצפוי לצאת לדרך בקרוב. הצעד, מכוון בעיקר עבור ישראלים שמחזיקים בנכסי קריפטו, וילווה בחקיקה וסנקציות כלפי מי שבחרו שלא לדווח על נכסיהם.

לקריאה נוספת >> המסים שבדרך ואיך הממשלה יכולה להקטין את הגירעון בלי מסים?

במסגרת כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, של המכון הישראלי לדמוקרטיה, סקר שי אהרונוביץ' מנהל רשות המיסים שורה של מהלכים שאמורים להגדיל את ההכנסות ממיסים. "קודם כל נושא החשבוניות; גילוי מרצון למי שיש כספים בחו"ל; זה מיועד בראש ובראשונה למחזיקי הקריפטו בנושאי הגילוי מרצון, יחד עם הנוהל שיצא לאחרונה, אנחנו מקווים שיכניס סכומים יפים עד שנת 2025. כמו כן אנחנו נוביל חקיקה שתקבע באופן ברור מהם הקנסות למי שמגלה באיחור. אז אני מקווה שפה תהיה בשורה".

נוהל הגילוי מרצון, נוגע לאנשים שיש להם כסף או נכסים בחו"ל אשר לא מדווחים, וכעת יכולים במסגרת ההליך להביא אותו ארצה עם מס אבל בלי קנס ובלי הליך פלילי. לדברי אהרונוביץ' הגילוי מרצון יפעל עד סוף שנת 2025, אך הוא שב והדגיש כי מדובר בפעם האחרונה שבה הנוהל יונהג בין היתר בשל דרישת היועצת המשפטית לממשלה. לדבריו, "חלק מהתנאים שהציבה היועצת המשפטית לממשלה היו שזו הפעם האחרונה שיהיה פה גילוי מרצון, ואנחנו נעמוד בזה".

• האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
• מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ

עם זאת, אם לשפוט על פי ההיסטוריה, סביר שבעתיד תעניק הרשות אפשרות נוספת, אך זה בהחלט לא דבר שאפשר או צריך לבנות עליו. בעשר האחרון ניתנה האופצייה של גילוי מרצון פעמיים, האחרונה בשנת 2019, אז הכניסה המדינה לקופתה סכום של כ-153 מיליון שקל. זאת לאחר שלפני כעשור רשמה הרשות הליך מוצלח שנערך כשנתייםוהניב כ-3.5 מיליארד שקל. כעת מעריכים ברשות שהמהלך עשוי להביא לנתון גבוה אף יותר של 2-3 מיליארד שקל שיסייעו למדינה לצמצם את הגירעון התופח.

הנוהל אשר מכוון כאמור בעיקר לנכסי קריפטו, בא לתת מענה מסויים לפער שנוצר בתחום היות ומערכת הבנקאות בישראל לא מאפשרת כיום לקבל כפסים שהגיעו מקריפטו בשל החשש שהם קשורים להלבנת הון או למימון טרור. מה שגם הקשה על רשות המסים לגבות מס על נכסים מעין אלו ועל מימושים שלהם. לאחרונה, פרסמה הרשות נוהל אשר מאפשר לסוחרי הקריפטו לשלם מס עבור נכסים דיגטליים, כולל כספים שלא נכנסו דרך המערכת הבנקאית.