סערה בכנסת. נציג החרדים: "לשלוח צווים ל-63 אלף איש? זה ייכשל"

דיון בבג"ץ חוק הגיוס נפתח הבוקר בבית המשפט העליון בירושלים. זהו אחד הנושאים מעוררי המחלוקת של השנים האחרונות: האם לגייס את החרדים לצה"ל ובאילו כמויות?הדיון הראשון התקיים לפני קצת יותר משלושה חודשים, אבל מאז הרכב השופטים השתנה והוא מכיל כיום תשעה שופטים, כולל נשיא העליון עוזי פוגלמן והנשיא הבא נעם סולברג, שהיה פעיל מאוד בדיון. עוד בהרכב השופטים: השופט יצחק עמית, השופטת דפנה ברק-ארז, השופט אלכס שטיין, השופט עופר גרוסקופף, השופטת יעל וילנר והשופטת גילה כנפי-שטייניץ.

המחלוקת ברורה: והממשלה טוענת שגיוס חרדים אינו חובה. העתירה טוענת בדיון לפגיעה בעקרון השיוויון. השופט עמית סולברג פנה במהלך הדיון לנציג הממשלה ואמר: "השופט נעם סולברג הוסיף: "התאכזבתי לקרוא בתגובה שלכם את המספר 3,000, בכל עמדה שהצבא הגיש מדובר ממילא על 3,000 חרדים שמתגייסים, הלוואי שהיה פי שלוש או פי ארבע מהמספר הזה. הממשלה צריכה להביע תמיכה בגיוס 3,000 תלמידי ישיבות".

נציגה של הממשלה בדיון היה עו"ד דורון טאובמן. הוא הסביר כי "התמיכות הקשורות להגברת הלימוד התורני לא רלוונטיות לשאלת הגיוס. התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים, אפשר לאהוב את זה, אפשר להסכים על זה ואפשר שלא אבל הסמכות ברורה". עו"ד טאובמן הסביר כי החרדים לא הפרו את החוק וכי הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות". השופטת דפנה ברק-ארז השיבה כי "לא מדובר דיני נפשות של אברכים - אלא של כלל האזרחים".

בדיון נכח גם עו"ד עו"ד שמואל הורוביץ, המייצג את איחוד הישיבות באר"י. "אני יכול להזדהות פה עם המצוקה העצומה בכל מילה באולם. אבל בנושא התמיכות, הוא פשוט לא קשור. מדובר בזכויות אדם, גם למחבלי נוח'בה מותר לאכול. אם אנחנו מגיעים לרמה כזו של יצירתיות כדי לשלול מאנשים לחם, זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת. למה לשלול קצבה? אני מבין שתקשורתית 'נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר אז בואו ניקח להם את הכסף'". השופטת דפנה ברק-ארז  ענתה לו: "זו טענה פופליסטית. כאן יש בחינה של עקרונות משפטיים".

• ביהמ"ש: אין זה ראוי שאדם ישב באוהלה של תורה ואילו ילדיו יחזרו על הפתחים
• האברך "שתורתו אומנותו" לא למד בכולל כפי שהצהיר וישיב למדינה 84 אלף שקל

עו"ד הורוביץ הוסיף כי "כפיית גיוס נועדה מראש לכישלון. בבג"ץ רובינשטיין נאמר שזו סוגיה מאוד רגישה שרק הכנסת יכולה להתמודד איתה. יש פה סוגיה רגישה, אפשר להגיד שהמצב לא תקין כרגע. אנחנו מצפים שלא יישלחו צווים ל-63 אלף איש". השופט אלכס שטיין אמר לו: "אדוני דוגל בהשהייה ארוכה של הנושאים בגלל הרגישויות?" וזה השיב: "אני דוגל שהחלטות כאלו יתקבל על ידי נציגי ציבור".

במהלך הדיון התערב גם נציג היועמ"שית גלי בהרה-מיארה, עו"ד אבי מליקובסקי, וטען כי ישנה זיקה בין חוק הגיוס לבין האפשרות למתן תמיכות לישיבות. "הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע לשלוח צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות". למרות זאת, הודגש בדיון כי מערכת הביטחון אינה ערוכה לקלוט את כל בני הישיבות בגיל גיוס. עוד טען עו"ד מליקובסקי כי 3,000 אברכים "זהו המספר המינימלי שהצבא יכול להתחייב עליו, זה מספר שעדיין לא משקף את ערך השוויון - לאור צורכי הצבא וערך השוויון". לטענתו, היועמ"שית סבורה שהצבא צריך לגייס הרבה יותר, ואז השופט נעם סולברג תהה: "למה להסתפק ב-3,000?". מליקובסקי השיב לו: "יש הרבה מאוד שאלות: מה הקיבולת של הבקו"ם? מתקני ההכשרה? אילו יחידות? עבודת המטה רק בשלבי גיבוש ואינה סופית".

"עמדת הממשלה תואמת לחלוטין את עמדת משרד הביטחון ורשויות הצבא", הוסיף נציג הממשלה טאובמן, שנשאל על ידי השופטת האם הממשלה מוכנה לגייס כבר עכשיו 3,000 אברכים. תשובתו הייתה שלילית. הוא הוסיף כי הממשלה אכן מכירה בחשיבות של שירות בצבא, אבל היא ערה מהחשש הגדול של הציבור החרדי מגיוס.: "תשע עתירות הוגשו במשך כמעט 50 שנה, שופטים רבים התייחסו, ואנחנו מתנגדים להפיכת הצו למוחלט. הוא הוסיף כי הממשלה החליטה להמשיך בחקיקה שהחלה בממשלה הקודמת וכי החקיקה תוסדר בתוך כחודשיים.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

לאחר דין ודברים שאל עוזי פוגלמן, המשנה לנשיא בית המשפט העליון, האם נציג הממשלה לא מתנגד לבקשות בעתירה. עו"ד טאובמן הוסיף: "בהחלט מתנגד. הממשלה לא מתערבת בשיקול הדעת הזה. אנחנו מייצגים רק את עמדת הממשלה לא את משרד הביטחון או הצבא".