ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

אל תאמינו לטיקטוק: מספר השכירים בישראל עלה; שיעור האבטלה: 3.4%

נתוני כח אדם: מספר המועסקים עלה ב-9,000 איש, כשמתוכן 3.789 מיליון הם שכירים. שיעור התעסוקה מגילאי 15 ומעלה: כ-61%. איפה עובדים הכי הרבה ואיפה הכי פחות ומה קרה לענף הבינוי?
איציק יצחקי | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח אדם, שיכולים להעיד על השפעות המלחמה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. אחד הנתונים המעניינים הוא מספר המועסקים במשרת שכיר. בחודש האחרון עלה מספר המועסקים בכלל בכ-9,000 איש לעומת החודש הקודם והגיע ל-4.363 מיליון. בניגוד למה שמספרים לכם ברשתות החברתיות, על הכדאיות הכלכליות בהפיכה לעצמאים ועל הטרנד שכובש את הרשת, המספרים מספרים אחרת: מספר השכירים עלה ל-3.789 מיליון (3.773 מיליון בחודש הקודם) ונראה כי הוא במגמת צמיחה.

על פי נתוני אפריל, האחוז בכוח העבודה עומד על 63.1% (63% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 60.9% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) ואחוז האבטלה על 3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). לגבי בני 64-25 בכוח העבודה - הם מהווים 81.3% (80.9% בחודש הקודם). לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 עומד על 78.8% (78.4% בחודש הקודם). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עומד על 3.2% (3.1% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עומד על 77.8% (77.2% בחודש הקודם).

 

במספרים, המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה מונים באפריל 4.518 מיליון נפש. מהם 4.363 מיליון מועסקים וכ-155 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 2.236 מיליון היו גברים (2.226 מיליון בחודש הקודם) ו-2.127 מיליון היו נשים (2.128 מיליון בחודש הקודם).

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-63.1% (63.0% בחודש הקודם). אחוז זה בקרב הגברים הגיע ל-66.1% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-60.1% (60.0% בחודש הקודם).

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש זה הגיע ל-3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). אחוז הגברים הבלתי מועסקים (ראה תרשים 2) הגיע ל-3.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ואחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-3.1% (3.0% בחודש הקודם).

שיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-60.9% באפריל 2024 (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). שיעור התעסוקה בקרב הגברים (ראה תרשים 4) הגיע ל-63.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ושיעור התעסוקה בקרב הנשים הגיע ל-58.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם).

בחודש האחרון נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע ועליה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, בהשוואה לחודש הקודם. מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם (כל השבוע) ירד בהשוואה לחודש הקודם.

קיראו עוד ב"בארץ"

ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד ל-34.4 שעות בחודש אפריל 2024 (35 בחודש הקודם). ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר ירד ל-34.9 שעות (35.5 בחודש הקודם). מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-1.1% לעומת החודש הקודם, מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל ירד ב-2.1% לעומת החודש הקודם.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים עלה ל-77.8% (77.2% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים בקרב הגברים עלה ל-86.5% (86.0% בחודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-68.7% (68.0% בחודש הקודם).

האחוז הגבוה ביותר של המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 68.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים - 55.6% (53.9% בחודש הקודם).

כמו כן, שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 66.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) כששיעור התעסוקה הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים 52.3% (51% בחודש הקודם). בחודש אפריל 2024 הייתה עליה בשיעור התעסוקה ברוב המחוזות בהשוואה לחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז ירושלים - 6% (5.3% בחודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז המרכז - 2.9% (2.8% בחודש הקודם).

לפי ענפים, הירידה הגדולה ביותר הייתה בענף תעשייה; כרייה וחציבה (כ-17 אלף מועסקים). בקרב מועסקים, התוספת הגדולה ביותר הייתה בקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-16 אלף מועסקים). הירידה הגדולה ביותר הייתה בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים (28 אלף מועסקים).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה לא נספר? עשרות אלפי שליחים בחלקם אקדמאים במעבר (ל"ת)
    יורם 03/06/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.