אל תאמינו לטיקטוק: מספר השכירים בישראל עלה; שיעור האבטלה: 3.4%
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח אדם, שיכולים להעיד על השפעות המלחמה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. אחד הנתונים המעניינים הוא מספר המועסקים במשרת שכיר. בחודש האחרון עלה מספר המועסקים בכלל בכ-9,000 איש לעומת החודש הקודם והגיע ל-4.363 מיליון. בניגוד למה שמספרים לכם ברשתות החברתיות, על הכדאיות הכלכליות בהפיכה לעצמאים ועל הטרנד שכובש את הרשת, המספרים מספרים אחרת: מספר השכירים עלה ל-3.789 מיליון (3.773 מיליון בחודש הקודם) ונראה כי הוא במגמת צמיחה.
על פי נתוני אפריל, האחוז בכוח העבודה עומד על 63.1% (63% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 60.9% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) ואחוז האבטלה על 3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). לגבי בני 64-25 בכוח העבודה - הם מהווים 81.3% (80.9% בחודש הקודם). לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 עומד על 78.8% (78.4% בחודש הקודם). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עומד על 3.2% (3.1% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עומד על 77.8% (77.2% בחודש הקודם).
במספרים, המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה מונים באפריל 4.518 מיליון נפש. מהם 4.363 מיליון מועסקים וכ-155 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 2.236 מיליון היו גברים (2.226 מיליון בחודש הקודם) ו-2.127 מיליון היו נשים (2.128 מיליון בחודש הקודם).
אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-63.1% (63.0% בחודש הקודם). אחוז זה בקרב הגברים הגיע ל-66.1% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-60.1% (60.0% בחודש הקודם).
- שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
- ה-AI והעבודה שלכם - מי בסכנה ומי לא?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש זה הגיע ל-3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). אחוז הגברים הבלתי מועסקים (ראה תרשים 2) הגיע ל-3.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ואחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-3.1% (3.0% בחודש הקודם).
שיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-60.9% באפריל 2024 (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). שיעור התעסוקה בקרב הגברים (ראה תרשים 4) הגיע ל-63.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ושיעור התעסוקה בקרב הנשים הגיע ל-58.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם).
בחודש האחרון נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע ועליה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, בהשוואה לחודש הקודם. מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם (כל השבוע) ירד בהשוואה לחודש הקודם.
- איך זה שבמודיעין-מכבים-רעות חיים עד גיל 87.5 - כמעט ארבע שנים מעל הממוצע הארצי?
- בואו לשחק - הטריוויה השבועית של ביזפורטל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...
ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד ל-34.4 שעות בחודש אפריל 2024 (35 בחודש הקודם). ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר ירד ל-34.9 שעות (35.5 בחודש הקודם). מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-1.1% לעומת החודש הקודם, מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל ירד ב-2.1% לעומת החודש הקודם.
אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים עלה ל-77.8% (77.2% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים בקרב הגברים עלה ל-86.5% (86.0% בחודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-68.7% (68.0% בחודש הקודם).
האחוז הגבוה ביותר של המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 68.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים - 55.6% (53.9% בחודש הקודם).
כמו כן, שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 66.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) כששיעור התעסוקה הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים 52.3% (51% בחודש הקודם). בחודש אפריל 2024 הייתה עליה בשיעור התעסוקה ברוב המחוזות בהשוואה לחודש הקודם.
אחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז ירושלים - 6% (5.3% בחודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז המרכז - 2.9% (2.8% בחודש הקודם).
לפי ענפים, הירידה הגדולה ביותר הייתה בענף תעשייה; כרייה וחציבה (כ-17 אלף מועסקים). בקרב מועסקים, התוספת הגדולה ביותר הייתה בקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-16 אלף מועסקים). הירידה הגדולה ביותר הייתה בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים (28 אלף מועסקים).
- 1.מה לא נספר? עשרות אלפי שליחים בחלקם אקדמאים במעבר (ל"ת)יורם 03/06/2024 12:37הגב לתגובה זו

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
