ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

אל תאמינו לטיקטוק: מספר השכירים בישראל עלה; שיעור האבטלה: 3.4%

נתוני כח אדם: מספר המועסקים עלה ב-9,000 איש, כשמתוכן 3.789 מיליון הם שכירים. שיעור התעסוקה מגילאי 15 ומעלה: כ-61%. איפה עובדים הכי הרבה ואיפה הכי פחות ומה קרה לענף הבינוי?
איציק יצחקי | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח אדם, שיכולים להעיד על השפעות המלחמה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. אחד הנתונים המעניינים הוא מספר המועסקים במשרת שכיר. בחודש האחרון עלה מספר המועסקים בכלל בכ-9,000 איש לעומת החודש הקודם והגיע ל-4.363 מיליון. בניגוד למה שמספרים לכם ברשתות החברתיות, על הכדאיות הכלכליות בהפיכה לעצמאים ועל הטרנד שכובש את הרשת, המספרים מספרים אחרת: מספר השכירים עלה ל-3.789 מיליון (3.773 מיליון בחודש הקודם) ונראה כי הוא במגמת צמיחה.

על פי נתוני אפריל, האחוז בכוח העבודה עומד על 63.1% (63% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 60.9% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) ואחוז האבטלה על 3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). לגבי בני 64-25 בכוח העבודה - הם מהווים 81.3% (80.9% בחודש הקודם). לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 עומד על 78.8% (78.4% בחודש הקודם). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עומד על 3.2% (3.1% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עומד על 77.8% (77.2% בחודש הקודם).

 

במספרים, המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה מונים באפריל 4.518 מיליון נפש. מהם 4.363 מיליון מועסקים וכ-155 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 2.236 מיליון היו גברים (2.226 מיליון בחודש הקודם) ו-2.127 מיליון היו נשים (2.128 מיליון בחודש הקודם).

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-63.1% (63.0% בחודש הקודם). אחוז זה בקרב הגברים הגיע ל-66.1% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-60.1% (60.0% בחודש הקודם).

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש זה הגיע ל-3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). אחוז הגברים הבלתי מועסקים (ראה תרשים 2) הגיע ל-3.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ואחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-3.1% (3.0% בחודש הקודם).

שיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-60.9% באפריל 2024 (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). שיעור התעסוקה בקרב הגברים (ראה תרשים 4) הגיע ל-63.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ושיעור התעסוקה בקרב הנשים הגיע ל-58.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם).

בחודש האחרון נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע ועליה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, בהשוואה לחודש הקודם. מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם (כל השבוע) ירד בהשוואה לחודש הקודם.

קיראו עוד ב"בארץ"

ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד ל-34.4 שעות בחודש אפריל 2024 (35 בחודש הקודם). ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר ירד ל-34.9 שעות (35.5 בחודש הקודם). מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-1.1% לעומת החודש הקודם, מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל ירד ב-2.1% לעומת החודש הקודם.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים עלה ל-77.8% (77.2% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים בקרב הגברים עלה ל-86.5% (86.0% בחודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-68.7% (68.0% בחודש הקודם).

האחוז הגבוה ביותר של המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 68.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים - 55.6% (53.9% בחודש הקודם).

כמו כן, שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 66.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) כששיעור התעסוקה הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים 52.3% (51% בחודש הקודם). בחודש אפריל 2024 הייתה עליה בשיעור התעסוקה ברוב המחוזות בהשוואה לחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז ירושלים - 6% (5.3% בחודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז המרכז - 2.9% (2.8% בחודש הקודם).

לפי ענפים, הירידה הגדולה ביותר הייתה בענף תעשייה; כרייה וחציבה (כ-17 אלף מועסקים). בקרב מועסקים, התוספת הגדולה ביותר הייתה בקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-16 אלף מועסקים). הירידה הגדולה ביותר הייתה בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים (28 אלף מועסקים).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה לא נספר? עשרות אלפי שליחים בחלקם אקדמאים במעבר (ל"ת)
    יורם 03/06/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".