ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

אל תאמינו לטיקטוק: מספר השכירים בישראל עלה; שיעור האבטלה: 3.4%

נתוני כח אדם: מספר המועסקים עלה ב-9,000 איש, כשמתוכן 3.789 מיליון הם שכירים. שיעור התעסוקה מגילאי 15 ומעלה: כ-61%. איפה עובדים הכי הרבה ואיפה הכי פחות ומה קרה לענף הבינוי?
איציק יצחקי | (1)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה את נתוני סקר כוח אדם, שיכולים להעיד על השפעות המלחמה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. אחד הנתונים המעניינים הוא מספר המועסקים במשרת שכיר. בחודש האחרון עלה מספר המועסקים בכלל בכ-9,000 איש לעומת החודש הקודם והגיע ל-4.363 מיליון. בניגוד למה שמספרים לכם ברשתות החברתיות, על הכדאיות הכלכליות בהפיכה לעצמאים ועל הטרנד שכובש את הרשת, המספרים מספרים אחרת: מספר השכירים עלה ל-3.789 מיליון (3.773 מיליון בחודש הקודם) ונראה כי הוא במגמת צמיחה.

על פי נתוני אפריל, האחוז בכוח העבודה עומד על 63.1% (63% בחודש הקודם). שיעור התעסוקה (אחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) עומד על 60.9% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) ואחוז האבטלה על 3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). לגבי בני 64-25 בכוח העבודה - הם מהווים 81.3% (80.9% בחודש הקודם). לעומת זאת, שיעור התעסוקה בקרב בני 64-25 עומד על 78.8% (78.4% בחודש הקודם). אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 64-25 עומד על 3.2% (3.1% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל, מכלל המועסקים, עומד על 77.8% (77.2% בחודש הקודם).

 

במספרים, המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה מונים באפריל 4.518 מיליון נפש. מהם 4.363 מיליון מועסקים וכ-155 אלף בלתי מועסקים. בקרב המועסקים, 2.236 מיליון היו גברים (2.226 מיליון בחודש הקודם) ו-2.127 מיליון היו נשים (2.128 מיליון בחודש הקודם).

אחוז המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה עלה ל-63.1% (63.0% בחודש הקודם). אחוז זה בקרב הגברים הגיע ל-66.1% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-60.1% (60.0% בחודש הקודם).

אחוז הבלתי מועסקים מכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה בחודש זה הגיע ל-3.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). אחוז הגברים הבלתי מועסקים (ראה תרשים 2) הגיע ל-3.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ואחוז הנשים הבלתי מועסקות עלה ל-3.1% (3.0% בחודש הקודם).

שיעור התעסוקה (המחושב כאחוז המועסקים מכלל האוכלוסייה) בקרב בני 15 ומעלה הגיע ל-60.9% באפריל 2024 (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). שיעור התעסוקה בקרב הגברים (ראה תרשים 4) הגיע ל-63.7% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם), ושיעור התעסוקה בקרב הנשים הגיע ל-58.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם).

בחודש האחרון נרשמה ירידה במספר המועסקים שעבדו בהיקף מלא (35 שעות ויותר) בשבוע הקובע ועליה במספר המועסקים שעבדו בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות) בשבוע הקובע, בהשוואה לחודש הקודם. מספרם של המועסקים הנעדרים זמנית מעבודתם (כל השבוע) ירד בהשוואה לחודש הקודם.

קיראו עוד ב"בארץ"

ממוצע שעות העבודה בשבוע למועסק ירד ל-34.4 שעות בחודש אפריל 2024 (35 בחודש הקודם). ממוצע שעות עבודה בשבוע לשכיר ירד ל-34.9 שעות (35.5 בחודש הקודם). מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף מלא (35 שעות ויותר בשבוע) בדרך כלל עלה ב-1.1% לעומת החודש הקודם, מספרם של המועסקים שעובדים בהיקף חלקי (פחות מ-35 שעות בשבוע) בדרך כלל ירד ב-2.1% לעומת החודש הקודם.

אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים עלה ל-77.8% (77.2% בחודש הקודם). אחוז המועסקים שעובדים בהיקף מלא בדרך כלל מכלל המועסקים בקרב הגברים עלה ל-86.5% (86.0% בחודש הקודם), ובקרב הנשים אחוז זה עלה ל-68.7% (68.0% בחודש הקודם).

האחוז הגבוה ביותר של המשתתפים בכוח העבודה בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 68.4% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים - 55.6% (53.9% בחודש הקודם).

כמו כן, שיעור התעסוקה הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז תל אביב - 66.2% (ללא שינוי לעומת החודש הקודם) כששיעור התעסוקה הנמוך ביותר היה במחוז ירושלים 52.3% (51% בחודש הקודם). בחודש אפריל 2024 הייתה עליה בשיעור התעסוקה ברוב המחוזות בהשוואה לחודש הקודם.

אחוז הבלתי מועסקים הגבוה ביותר בקרב בני 15 ומעלה היה במחוז ירושלים - 6% (5.3% בחודש הקודם). האחוז הנמוך ביותר היה במחוז המרכז - 2.9% (2.8% בחודש הקודם).

לפי ענפים, הירידה הגדולה ביותר הייתה בענף תעשייה; כרייה וחציבה (כ-17 אלף מועסקים). בקרב מועסקים, התוספת הגדולה ביותר הייתה בקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-16 אלף מועסקים). הירידה הגדולה ביותר הייתה בקרב עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי ועובדים מקצועיים אחרים (28 אלף מועסקים).

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    מה לא נספר? עשרות אלפי שליחים בחלקם אקדמאים במעבר (ל"ת)
    יורם 03/06/2024 12:37
    הגב לתגובה זו
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.