לחץ עבודה
צילום: Image by wayhomestudio on Freepik

מחקר מצא: למה גברים במשרדי הממשלה מרוויחים עד 18% יותר מנשים?

במשרד האוצר מצאו כי גברים מרוויחים יותר, בין היתר כי הם עובדים יותר שעות. איך זה משתנה בין סוגי המשרות ומה המצב במדינות ה-OECD?
איציק יצחקי |

גברים שעובדים במשרדי הממשלה מרוויח בין 18%-16% יותר מנשים, כך עולה ממחקר שפרסם אגף הממונה על השכר, בנושא פערי שכר בין גברים לנשים במשרדי ממשלה. המחקר מצא כי רובו המוחלט של פער השכר נובע מהיקף העבודה הנוספת של העובדים אך גם מתעסוקה בדירוגים עם ממוצע שכר גבוה, ומרמת בכירות גבוהה יותר של גברים לעומת נשים.  המחקר בדק כיצד הסדרי הורות שונים במשרדים אלה קשורים בביצוע שעות נוספות, ומכאן על היווצרותם של פערי השכר בין גברים לנשים.

ראשית, כמה נתונים חשובים: לפי נתוני ארגון ה-OECD, בשנת 2021 עמד היחס בין מספר הנשים העובדות למספר הנשים בגילאי העבודה (64-25) בישראל על 65.1% אחוזים, בעוד שעבור הגברים עמד יחס זה על 68.1%. לשם השוואה, היחס הממוצע במדינות ה-OECD עבור נשים וגברים עמד בשנה זו על 60.5% ו-75.2% בהתאמה.

אגב, גם שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל (68.5%) גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD, העומד על 64.8%. לצד שיעור ההשתתפות הגבוה של נשים בשוק העבודה, פערי השכר המגדריים בישראל גבוהים מאלו שבארצות מפותחות אחרות.

המחקר בדק את פערי השכר עד שנת 2022. בשנה זו עמד שיעור התעסוקה של נשים בישראל על ,57.9% ואילו שיעור התעסוקה של גברים עמד על 64%. 68.3% מהמועסקות בשנה זו עבדו בהיקף עבודה מלא (35 שעות ויותר) וחלקן של המנהלות מכלל המנהלים עמד על 31.8%. מחקר של גבע בשנת 2015 בחן את פערי השכר המגדריים בישראל ומצא כי בפיקוח על מאפייני העובדים ועל משתני פרט, כולל מספר שעות העבודה הממוצע של נשים וגברים, נותרת שארית לא מוסברת בפערי השכר העומדת על כ-20%. הוא מראה כי ניתן לייחס את מרבית פער השכר המוסבר להבדלים בהיקף התעסוקה של גברים ונשים, וחלק קטן יותר מן הפער בענף הכלכלי בו עוסק העובד. אנדבלד וגוטליב (2012) אומדים את פערי השכר, בנטרול משתנים מסבירים, בכ-19-18%.

הנה הנתונים העדכניים שמראים כי הפער ב-2022 עומד על 17%-16%:

פערי שכר גברים ונשים (משרד האוצר)

פערי שכר בין גברים ונשים (משרד האוצר)

​התרשים כאן למעלה מציג את פערי השכר למשרה מלאה המערכות המרכיבות את שירות המדינה (בנוסף למערכת הביטחון). שכרם הממוצע הן של הגברים והן של הנשים בשלוש המערכות גבוה מהשכר הממוצע במשק, אך קיימים פערי שכר בין נשים לגברים בכל אחת מן המערכות. כך למשל, במערכת הבריאות הממשלתית נשים מהוות כ-68% מסך העובדים, אך מרוויחות בממוצע 18% פחות מהגברים. פערי השכר במשרדי הממשלה דומים לאלו שבמערכת הבריאות הממשלתית, ועומדים על כ-16.5%. גם במערכת החינוך, בה נשים מהוות 87% מכלל העובדים, גברים מרוויחים בממוצע כ-6% יותר מנשים, בעיקר בגלל הייצוג המוגבר של גברים בתפקידי ניהול.

נמצא כי גורם לפער השכר קשור גם להבדלי שעות. לאורך השנים 2022-2017 לא חל שינוי משמעותי בממוצע השעות הנוספות. מאז הקורונה, ממוצע השעות הנוספות של הגברים לא חזר לרמתו לפי המגיפה, בעוד ממוצע השעות הנוספות של נשים נותר קבוע יחסית לכל אורך התקופה. בחינה של מספר השעות הנוספות לפי מדרג העובד מראה כי גברים מבצעים יותר שעות נוספות מנשים בכל המדרגים, וכי הפער בין גברים לנשים מצטמצם ככל שהמדרג עולה. כך יוצא שהדברים מרוויחים יותר מנשים.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד נמצא, כי הורים לילדים מתחת לגיל 18 (ללא קשר להעסקה בהסדר הורות) מבצעים פחות שעות נוספות מעובדים שאינם הורים לילדים מתחת לגיל 18. הפער בביצוע שעות נוספות בין נשים עם או ללא ילדים עד גיל 18 גדול משמעותית מהפער בקרב הגברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

פיטורים
צילום: copilot

גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה

אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)

רן קידר |
נושאים בכתבה פיטורים AI

לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI. 

אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים. 

מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד. 

כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.

הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.