מחקר מצא: למה גברים במשרדי הממשלה מרוויחים עד 18% יותר מנשים?
גברים שעובדים במשרדי הממשלה מרוויח בין 18%-16% יותר מנשים, כך עולה ממחקר שפרסם אגף הממונה על השכר, בנושא פערי שכר בין גברים לנשים במשרדי ממשלה. המחקר מצא כי רובו המוחלט של פער השכר נובע מהיקף העבודה הנוספת של העובדים אך גם מתעסוקה בדירוגים עם ממוצע שכר גבוה, ומרמת בכירות גבוהה יותר של גברים לעומת נשים. המחקר בדק כיצד הסדרי הורות שונים במשרדים אלה קשורים בביצוע שעות נוספות, ומכאן על היווצרותם של פערי השכר בין גברים לנשים.
ראשית, כמה נתונים חשובים: לפי נתוני ארגון ה-OECD, בשנת 2021 עמד היחס בין מספר הנשים העובדות למספר הנשים בגילאי העבודה (64-25) בישראל על 65.1% אחוזים, בעוד שעבור הגברים עמד יחס זה על 68.1%. לשם השוואה, היחס הממוצע במדינות ה-OECD עבור נשים וגברים עמד בשנה זו על 60.5% ו-75.2% בהתאמה.
אגב, גם שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל (68.5%) גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD, העומד על 64.8%. לצד שיעור ההשתתפות הגבוה של נשים בשוק העבודה, פערי השכר המגדריים בישראל גבוהים מאלו שבארצות מפותחות אחרות.
המחקר בדק את פערי השכר עד שנת 2022. בשנה זו עמד שיעור התעסוקה של נשים בישראל על ,57.9% ואילו שיעור התעסוקה של גברים עמד על 64%. 68.3% מהמועסקות בשנה זו עבדו בהיקף עבודה מלא (35 שעות ויותר) וחלקן של המנהלות מכלל המנהלים עמד על 31.8%. מחקר של גבע בשנת 2015 בחן את פערי השכר המגדריים בישראל ומצא כי בפיקוח על מאפייני העובדים ועל משתני פרט, כולל מספר שעות העבודה הממוצע של נשים וגברים, נותרת שארית לא מוסברת בפערי השכר העומדת על כ-20%. הוא מראה כי ניתן לייחס את מרבית פער השכר המוסבר להבדלים בהיקף התעסוקה של גברים ונשים, וחלק קטן יותר מן הפער בענף הכלכלי בו עוסק העובד. אנדבלד וגוטליב (2012) אומדים את פערי השכר, בנטרול משתנים מסבירים, בכ-19-18%.
הנה הנתונים העדכניים שמראים כי הפער ב-2022 עומד על 17%-16%:
פערי שכר בין גברים ונשים (משרד האוצר)
התרשים כאן למעלה מציג את פערי השכר למשרה מלאה המערכות המרכיבות את שירות המדינה (בנוסף למערכת הביטחון). שכרם הממוצע הן של הגברים והן של הנשים בשלוש המערכות גבוה מהשכר הממוצע במשק, אך קיימים פערי שכר בין נשים לגברים בכל אחת מן המערכות. כך למשל, במערכת הבריאות הממשלתית נשים מהוות כ-68% מסך העובדים, אך מרוויחות בממוצע 18% פחות מהגברים. פערי השכר במשרדי הממשלה דומים לאלו שבמערכת הבריאות הממשלתית, ועומדים על כ-16.5%. גם במערכת החינוך, בה נשים מהוות 87% מכלל העובדים, גברים מרוויחים בממוצע כ-6% יותר מנשים, בעיקר בגלל הייצוג המוגבר של גברים בתפקידי ניהול.
נמצא כי גורם לפער השכר קשור גם להבדלי שעות. לאורך השנים 2022-2017 לא חל שינוי משמעותי בממוצע השעות הנוספות. מאז הקורונה, ממוצע השעות הנוספות של הגברים לא חזר לרמתו לפי המגיפה, בעוד ממוצע השעות הנוספות של נשים נותר קבוע יחסית לכל אורך התקופה. בחינה של מספר השעות הנוספות לפי מדרג העובד מראה כי גברים מבצעים יותר שעות נוספות מנשים בכל המדרגים, וכי הפער בין גברים לנשים מצטמצם ככל שהמדרג עולה. כך יוצא שהדברים מרוויחים יותר מנשים.
- התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
- הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
עוד נמצא, כי הורים לילדים מתחת לגיל 18 (ללא קשר להעסקה בהסדר הורות) מבצעים פחות שעות נוספות מעובדים שאינם הורים לילדים מתחת לגיל 18. הפער בביצוע שעות נוספות בין נשים עם או ללא ילדים עד גיל 18 גדול משמעותית מהפער בקרב הגברים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
