לחץ עבודה
צילום: Image by wayhomestudio on Freepik

מחקר מצא: למה גברים במשרדי הממשלה מרוויחים עד 18% יותר מנשים?

במשרד האוצר מצאו כי גברים מרוויחים יותר, בין היתר כי הם עובדים יותר שעות. איך זה משתנה בין סוגי המשרות ומה המצב במדינות ה-OECD?
איציק יצחקי |

גברים שעובדים במשרדי הממשלה מרוויח בין 18%-16% יותר מנשים, כך עולה ממחקר שפרסם אגף הממונה על השכר, בנושא פערי שכר בין גברים לנשים במשרדי ממשלה. המחקר מצא כי רובו המוחלט של פער השכר נובע מהיקף העבודה הנוספת של העובדים אך גם מתעסוקה בדירוגים עם ממוצע שכר גבוה, ומרמת בכירות גבוהה יותר של גברים לעומת נשים.  המחקר בדק כיצד הסדרי הורות שונים במשרדים אלה קשורים בביצוע שעות נוספות, ומכאן על היווצרותם של פערי השכר בין גברים לנשים.

ראשית, כמה נתונים חשובים: לפי נתוני ארגון ה-OECD, בשנת 2021 עמד היחס בין מספר הנשים העובדות למספר הנשים בגילאי העבודה (64-25) בישראל על 65.1% אחוזים, בעוד שעבור הגברים עמד יחס זה על 68.1%. לשם השוואה, היחס הממוצע במדינות ה-OECD עבור נשים וגברים עמד בשנה זו על 60.5% ו-75.2% בהתאמה.

אגב, גם שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל (68.5%) גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD, העומד על 64.8%. לצד שיעור ההשתתפות הגבוה של נשים בשוק העבודה, פערי השכר המגדריים בישראל גבוהים מאלו שבארצות מפותחות אחרות.

המחקר בדק את פערי השכר עד שנת 2022. בשנה זו עמד שיעור התעסוקה של נשים בישראל על ,57.9% ואילו שיעור התעסוקה של גברים עמד על 64%. 68.3% מהמועסקות בשנה זו עבדו בהיקף עבודה מלא (35 שעות ויותר) וחלקן של המנהלות מכלל המנהלים עמד על 31.8%. מחקר של גבע בשנת 2015 בחן את פערי השכר המגדריים בישראל ומצא כי בפיקוח על מאפייני העובדים ועל משתני פרט, כולל מספר שעות העבודה הממוצע של נשים וגברים, נותרת שארית לא מוסברת בפערי השכר העומדת על כ-20%. הוא מראה כי ניתן לייחס את מרבית פער השכר המוסבר להבדלים בהיקף התעסוקה של גברים ונשים, וחלק קטן יותר מן הפער בענף הכלכלי בו עוסק העובד. אנדבלד וגוטליב (2012) אומדים את פערי השכר, בנטרול משתנים מסבירים, בכ-19-18%.

הנה הנתונים העדכניים שמראים כי הפער ב-2022 עומד על 17%-16%:

פערי שכר גברים ונשים (משרד האוצר)

פערי שכר בין גברים ונשים (משרד האוצר)

​התרשים כאן למעלה מציג את פערי השכר למשרה מלאה המערכות המרכיבות את שירות המדינה (בנוסף למערכת הביטחון). שכרם הממוצע הן של הגברים והן של הנשים בשלוש המערכות גבוה מהשכר הממוצע במשק, אך קיימים פערי שכר בין נשים לגברים בכל אחת מן המערכות. כך למשל, במערכת הבריאות הממשלתית נשים מהוות כ-68% מסך העובדים, אך מרוויחות בממוצע 18% פחות מהגברים. פערי השכר במשרדי הממשלה דומים לאלו שבמערכת הבריאות הממשלתית, ועומדים על כ-16.5%. גם במערכת החינוך, בה נשים מהוות 87% מכלל העובדים, גברים מרוויחים בממוצע כ-6% יותר מנשים, בעיקר בגלל הייצוג המוגבר של גברים בתפקידי ניהול.

נמצא כי גורם לפער השכר קשור גם להבדלי שעות. לאורך השנים 2022-2017 לא חל שינוי משמעותי בממוצע השעות הנוספות. מאז הקורונה, ממוצע השעות הנוספות של הגברים לא חזר לרמתו לפי המגיפה, בעוד ממוצע השעות הנוספות של נשים נותר קבוע יחסית לכל אורך התקופה. בחינה של מספר השעות הנוספות לפי מדרג העובד מראה כי גברים מבצעים יותר שעות נוספות מנשים בכל המדרגים, וכי הפער בין גברים לנשים מצטמצם ככל שהמדרג עולה. כך יוצא שהדברים מרוויחים יותר מנשים.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד נמצא, כי הורים לילדים מתחת לגיל 18 (ללא קשר להעסקה בהסדר הורות) מבצעים פחות שעות נוספות מעובדים שאינם הורים לילדים מתחת לגיל 18. הפער בביצוע שעות נוספות בין נשים עם או ללא ילדים עד גיל 18 גדול משמעותית מהפער בקרב הגברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: