לחץ עבודה
צילום: Image by wayhomestudio on Freepik

מחקר מצא: למה גברים במשרדי הממשלה מרוויחים עד 18% יותר מנשים?

במשרד האוצר מצאו כי גברים מרוויחים יותר, בין היתר כי הם עובדים יותר שעות. איך זה משתנה בין סוגי המשרות ומה המצב במדינות ה-OECD?
איציק יצחקי |

גברים שעובדים במשרדי הממשלה מרוויח בין 18%-16% יותר מנשים, כך עולה ממחקר שפרסם אגף הממונה על השכר, בנושא פערי שכר בין גברים לנשים במשרדי ממשלה. המחקר מצא כי רובו המוחלט של פער השכר נובע מהיקף העבודה הנוספת של העובדים אך גם מתעסוקה בדירוגים עם ממוצע שכר גבוה, ומרמת בכירות גבוהה יותר של גברים לעומת נשים.  המחקר בדק כיצד הסדרי הורות שונים במשרדים אלה קשורים בביצוע שעות נוספות, ומכאן על היווצרותם של פערי השכר בין גברים לנשים.

ראשית, כמה נתונים חשובים: לפי נתוני ארגון ה-OECD, בשנת 2021 עמד היחס בין מספר הנשים העובדות למספר הנשים בגילאי העבודה (64-25) בישראל על 65.1% אחוזים, בעוד שעבור הגברים עמד יחס זה על 68.1%. לשם השוואה, היחס הממוצע במדינות ה-OECD עבור נשים וגברים עמד בשנה זו על 60.5% ו-75.2% בהתאמה.

אגב, גם שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל (68.5%) גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD, העומד על 64.8%. לצד שיעור ההשתתפות הגבוה של נשים בשוק העבודה, פערי השכר המגדריים בישראל גבוהים מאלו שבארצות מפותחות אחרות.

המחקר בדק את פערי השכר עד שנת 2022. בשנה זו עמד שיעור התעסוקה של נשים בישראל על ,57.9% ואילו שיעור התעסוקה של גברים עמד על 64%. 68.3% מהמועסקות בשנה זו עבדו בהיקף עבודה מלא (35 שעות ויותר) וחלקן של המנהלות מכלל המנהלים עמד על 31.8%. מחקר של גבע בשנת 2015 בחן את פערי השכר המגדריים בישראל ומצא כי בפיקוח על מאפייני העובדים ועל משתני פרט, כולל מספר שעות העבודה הממוצע של נשים וגברים, נותרת שארית לא מוסברת בפערי השכר העומדת על כ-20%. הוא מראה כי ניתן לייחס את מרבית פער השכר המוסבר להבדלים בהיקף התעסוקה של גברים ונשים, וחלק קטן יותר מן הפער בענף הכלכלי בו עוסק העובד. אנדבלד וגוטליב (2012) אומדים את פערי השכר, בנטרול משתנים מסבירים, בכ-19-18%.

הנה הנתונים העדכניים שמראים כי הפער ב-2022 עומד על 17%-16%:

פערי שכר גברים ונשים (משרד האוצר)

פערי שכר בין גברים ונשים (משרד האוצר)

​התרשים כאן למעלה מציג את פערי השכר למשרה מלאה המערכות המרכיבות את שירות המדינה (בנוסף למערכת הביטחון). שכרם הממוצע הן של הגברים והן של הנשים בשלוש המערכות גבוה מהשכר הממוצע במשק, אך קיימים פערי שכר בין נשים לגברים בכל אחת מן המערכות. כך למשל, במערכת הבריאות הממשלתית נשים מהוות כ-68% מסך העובדים, אך מרוויחות בממוצע 18% פחות מהגברים. פערי השכר במשרדי הממשלה דומים לאלו שבמערכת הבריאות הממשלתית, ועומדים על כ-16.5%. גם במערכת החינוך, בה נשים מהוות 87% מכלל העובדים, גברים מרוויחים בממוצע כ-6% יותר מנשים, בעיקר בגלל הייצוג המוגבר של גברים בתפקידי ניהול.

נמצא כי גורם לפער השכר קשור גם להבדלי שעות. לאורך השנים 2022-2017 לא חל שינוי משמעותי בממוצע השעות הנוספות. מאז הקורונה, ממוצע השעות הנוספות של הגברים לא חזר לרמתו לפי המגיפה, בעוד ממוצע השעות הנוספות של נשים נותר קבוע יחסית לכל אורך התקופה. בחינה של מספר השעות הנוספות לפי מדרג העובד מראה כי גברים מבצעים יותר שעות נוספות מנשים בכל המדרגים, וכי הפער בין גברים לנשים מצטמצם ככל שהמדרג עולה. כך יוצא שהדברים מרוויחים יותר מנשים.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד נמצא, כי הורים לילדים מתחת לגיל 18 (ללא קשר להעסקה בהסדר הורות) מבצעים פחות שעות נוספות מעובדים שאינם הורים לילדים מתחת לגיל 18. הפער בביצוע שעות נוספות בין נשים עם או ללא ילדים עד גיל 18 גדול משמעותית מהפער בקרב הגברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: