לחץ עבודה
צילום: Image by wayhomestudio on Freepik

מחקר מצא: למה גברים במשרדי הממשלה מרוויחים עד 18% יותר מנשים?

במשרד האוצר מצאו כי גברים מרוויחים יותר, בין היתר כי הם עובדים יותר שעות. איך זה משתנה בין סוגי המשרות ומה המצב במדינות ה-OECD?
איציק יצחקי |

גברים שעובדים במשרדי הממשלה מרוויח בין 18%-16% יותר מנשים, כך עולה ממחקר שפרסם אגף הממונה על השכר, בנושא פערי שכר בין גברים לנשים במשרדי ממשלה. המחקר מצא כי רובו המוחלט של פער השכר נובע מהיקף העבודה הנוספת של העובדים אך גם מתעסוקה בדירוגים עם ממוצע שכר גבוה, ומרמת בכירות גבוהה יותר של גברים לעומת נשים.  המחקר בדק כיצד הסדרי הורות שונים במשרדים אלה קשורים בביצוע שעות נוספות, ומכאן על היווצרותם של פערי השכר בין גברים לנשים.

ראשית, כמה נתונים חשובים: לפי נתוני ארגון ה-OECD, בשנת 2021 עמד היחס בין מספר הנשים העובדות למספר הנשים בגילאי העבודה (64-25) בישראל על 65.1% אחוזים, בעוד שעבור הגברים עמד יחס זה על 68.1%. לשם השוואה, היחס הממוצע במדינות ה-OECD עבור נשים וגברים עמד בשנה זו על 60.5% ו-75.2% בהתאמה.

אגב, גם שיעור ההשתתפות של נשים בכוח העבודה בישראל (68.5%) גבוה מהממוצע של מדינות ה-OECD, העומד על 64.8%. לצד שיעור ההשתתפות הגבוה של נשים בשוק העבודה, פערי השכר המגדריים בישראל גבוהים מאלו שבארצות מפותחות אחרות.

המחקר בדק את פערי השכר עד שנת 2022. בשנה זו עמד שיעור התעסוקה של נשים בישראל על ,57.9% ואילו שיעור התעסוקה של גברים עמד על 64%. 68.3% מהמועסקות בשנה זו עבדו בהיקף עבודה מלא (35 שעות ויותר) וחלקן של המנהלות מכלל המנהלים עמד על 31.8%. מחקר של גבע בשנת 2015 בחן את פערי השכר המגדריים בישראל ומצא כי בפיקוח על מאפייני העובדים ועל משתני פרט, כולל מספר שעות העבודה הממוצע של נשים וגברים, נותרת שארית לא מוסברת בפערי השכר העומדת על כ-20%. הוא מראה כי ניתן לייחס את מרבית פער השכר המוסבר להבדלים בהיקף התעסוקה של גברים ונשים, וחלק קטן יותר מן הפער בענף הכלכלי בו עוסק העובד. אנדבלד וגוטליב (2012) אומדים את פערי השכר, בנטרול משתנים מסבירים, בכ-19-18%.

הנה הנתונים העדכניים שמראים כי הפער ב-2022 עומד על 17%-16%:

פערי שכר גברים ונשים (משרד האוצר)

פערי שכר בין גברים ונשים (משרד האוצר)

​התרשים כאן למעלה מציג את פערי השכר למשרה מלאה המערכות המרכיבות את שירות המדינה (בנוסף למערכת הביטחון). שכרם הממוצע הן של הגברים והן של הנשים בשלוש המערכות גבוה מהשכר הממוצע במשק, אך קיימים פערי שכר בין נשים לגברים בכל אחת מן המערכות. כך למשל, במערכת הבריאות הממשלתית נשים מהוות כ-68% מסך העובדים, אך מרוויחות בממוצע 18% פחות מהגברים. פערי השכר במשרדי הממשלה דומים לאלו שבמערכת הבריאות הממשלתית, ועומדים על כ-16.5%. גם במערכת החינוך, בה נשים מהוות 87% מכלל העובדים, גברים מרוויחים בממוצע כ-6% יותר מנשים, בעיקר בגלל הייצוג המוגבר של גברים בתפקידי ניהול.

נמצא כי גורם לפער השכר קשור גם להבדלי שעות. לאורך השנים 2022-2017 לא חל שינוי משמעותי בממוצע השעות הנוספות. מאז הקורונה, ממוצע השעות הנוספות של הגברים לא חזר לרמתו לפי המגיפה, בעוד ממוצע השעות הנוספות של נשים נותר קבוע יחסית לכל אורך התקופה. בחינה של מספר השעות הנוספות לפי מדרג העובד מראה כי גברים מבצעים יותר שעות נוספות מנשים בכל המדרגים, וכי הפער בין גברים לנשים מצטמצם ככל שהמדרג עולה. כך יוצא שהדברים מרוויחים יותר מנשים.

קיראו עוד ב"בארץ"

עוד נמצא, כי הורים לילדים מתחת לגיל 18 (ללא קשר להעסקה בהסדר הורות) מבצעים פחות שעות נוספות מעובדים שאינם הורים לילדים מתחת לגיל 18. הפער בביצוע שעות נוספות בין נשים עם או ללא ילדים עד גיל 18 גדול משמעותית מהפער בקרב הגברים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק