אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?

לפני פרוץ מגפת הקורונה, בשנת 2019, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בישראל הסתכמה ב-15,990 שקל. ההוצאות הגדולות ביותר היו על דיור (25%), תחבורה ותקשורת (19.3%) ומזון (17.6%). במהלך הקורונה, המגמה השתנתה. הוצאות משקי הבית ירדו באופן משמעותי, וההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בישראל הסתכמה ב-13,517 שקל (ירידה ריאלית של 14.9% לעומת 2019). השאלה היא מה היה הפער אחרי הקורונה והאם אפשר לחיות בישראל בכבוד?

מה קרה ב-2022?

לפי הלמ"ס, לאחר משבר הקורונה, בשנת 2022 הייתה עלייה ריאלית של 11.2% בהכנסה החודשית הממוצעת של משקי הבית מעבודה. בין הסיבות העיקריות ניתן למנות את התאוששות הכלכלה הישראלית מהשפעות מגפת הקורונה; בשנת 2022 המשק הישראלי חזר לצמיחה שהביאה לעלייה בשיעור התעסוקה, בשכר ובתנאי העבודה. הפסקת תשלומי דמי אבטלה לקראת סוף שנת 2021 והביקוש הגובר לעובדים תרמו לעלייה במספר המפרנסים הממוצע למשק בית – מ-1.28 בשנת 2021 ל-1.41 בשנת 2022.

בשנת 2022 בהכנסה הכספית החודשית ברוטו למשק בית חלה עלייה ריאלית של 6.1% (מ-19,916 שקל בשנת 2021 ל-22,013 שקל בשנת 2022), ובהכנסה הכספית החודשית נטו חלה עלייה ריאלית של 5.1% (מ-16,649 שקל בשנת 2021 ל-18,237 שקל בשנת 2022). רוצים לדעת כמה אתם מוציאים כולל דיור? סביב 17,600, כולל דיור. מה קורה עם הוצאות חד פעמיות גבוהות? תשלומי מזונות לגרושים והעובדה שמאז 2023 קצב העלייה בהכנסה לא מדביק את קצב עליית המחירים? לממשלה הפתרונים.

הנתונים האלה הם לא בעלמא, אלא מגיעים מתוך סקר נתוני הלמ"ס למשקי הבית לשנים 2019-2022. לפיהם, לקראת סיום הקורונה בשנת 2021, לאחר ההאטה הכלכלית הראשונית, ההוצאות החלו לעלות אך לא הגיעו לרמה שבה היו לפני המגפה. ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בשנה זו הייתה 15,122 שקל – עלייה ריאלית של 10.4% בהשוואה לשנת 2020. לאחר הקורונה, ההוצאה הממוצעת לתצרוכת של משקי הבית בישראל המשיכה לעלות והגיעה ל-17,600 שקל – עלייה ריאלית של 12% לעומת שנת 2021. עלייה זו נבעה מכמה גורמים, ביניהם: התאוששות הכלכלה שגרמה לעלייה בהכנסות של משקי הבית, הסרת המגבלות על תנועה וכן חזרה לעבודה במקום העבודה (ולא מהבית) שהובילו לעלייה בהוצאות על תחבורה, נופש וארוחות מחוץ לבית.

הנה הטבלה שמסכמת לכם את ההוצאות וההכנסות הממוצעות לפי שנים:

הוצאות והכנסות 2019-2022 (למ"ס)

בעקבות המשבר והסגרים המתמשכים, הייתה ירידה ריאלית של 8.4% בהכנסה מעבודה ושל 10.5% בהכנסה מהון בהשוואה לשנת 2019. כדי לצמצם את הפגיעה בהכנסות של משקי הבית, בשנה זו ניתן סיוע ממשלתי לאזרחים כגון מענק לכל אזרח, דמי אבטלה/חל"ת ופיצוי מרשות המיסים עבור עצמאים. עקב כך, חלה עלייה ריאלית של 39.0% בהכנסה מקצבאות ותמיכות בהשוואה לשנת 2019.

הסיוע הממשלתי צמצם את הירידה הריאלית בהכנסות משקי הבית. בשנת 2020 ההכנסה הכספית ברוטו הסתכמה ב-19,287 שקל לחודש לעומת 19,752 שקל בשנת 2019 (ירידה ריאלית של 1.8% בין השנים הללו), וההכנסה הכספית נטו בשנת 2020 הייתה 16,320 שקל לחודש לעומת 16,559 שקל בשנת 2019 (ירידה ריאלית של 0.9% בין השנים הללו).

לקראת סיום המשבר, בשנת 2021 הייתה עלייה ריאלית של 2.9% בהכנסה מעבודה לעומת 2020. אולם בהשוואה לשנת 2019 (לפני משבר הקורונה) ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה הייתה עדיין נמוכה ב-5.9% במונחים ריאליים. ההכנסה מקצבאות ותמיכות נותרה גבוהה גם במהלך שנת 2021 ועמדה על 3,137 שקל לעומת 2,435 שקל בשנת 2019 (עלייה ריאלית של 27.9%), מאחר שהסיוע הממשלתי נמשך במהלך המחצית הראשונה של שנת 2021. בהכנסה הכספית ברוטו למשק בית חלה עלייה ריאלית של 1.8% (מ-19,287 שקל לחודש בשנת 2020 ל-19,916 שקל בשנת 2021), ובהכנסה הכספית נטו חלה עלייה ריאלית של 0.5% (מ-16,320 ש"ח בשנת 2020 ל-16,649 שקל בשנת 2021).