פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות

רקע ופסיקת בג"ץ

במשך תשעה חודשים העבירה הממשלה, דרך משרד החינוך, תקציבים לישיבות בתקופה שבה לא היה בסיס חוקי לאי־גיוס חלק מתלמידי הישיבות. משמע - ההעברות הכספים האלו היו לא חוקיות. שופטי בג"ץ קבעו בפסק דינם שפורסם הבוקר, כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, וכי עד אז לא ניתן להמשיך להעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור. בעקבות פסיקה זו, צפויים להישלל השנה כ־270 מיליון שקל מתקציבי הישיבות, סכום שיגדל ל־400 מיליון שקל בשנת 2025.

ההשפעה הכלכלית של הפסיקה

מדובר על סכום משמעותי מתוך 1.7 מיליארד שקל שכיום מועברים לישיבות החרדיות תחת הסעיף התקציבי "מוסדות תורניים" בתקציב החינוך. לפי נתוני לשכת הגיוס שהוצגו לבג"ץ, ישנם 63 אלף תלמידי ישיבות שדחיית שירותם כבר פקעה. הפסיקה הגיעה לאחר פקיעת הוראות השעה הנוגעות לגיוס חרדים, ולפי המצב החוקי הנוכחי, אין כל פטור העומד לזכות תלמידי הישיבות, וצה"ל אמור לגייס אותם כמו כל בן 18. זה לא יקרה מחר בבוקר, צה"ל לא יגייס אותם ולא יכפה גיוס, כל עוד לא יהיה הסדר פוליטי, אך נראה שאחרי קביעת בג"ץ, לא יהיה מנוס מהסדרת העניין באופן שיהיה מקובל על כל הצדדים. 

הפסקת תקציבים ותמיכות

למרות זאת, לצה"ל ("הפוקד") יש סמכות חוקית להחליט מי יגויס ומתי, וכל עוד אין חוק גיוס מסודר - הוא מעדיף להימנע מגיוס. בינתיים, התקציבים לאותם מחויבי גיוס, המגיעים למוסדותיהם בשל הסדר "תורתו אומנותו" שבו הם נכללים, כבר אינם רלוונטיים. בג"ץ פסק כי התקציב היחסי שהישיבות אמורות לקבל בשל אותם חייבי גיוס לא יוכל להגיע אליהן יותר. מדובר על כסף גדול וזה לא כל הכסף שעובר למגזר החרדי. 
 

גידול במספר בני הישיבות לאורך השנים

מספר בני הישיבות עלה משמעותית לאורך השנים. ההערכה היא שמדובר על כ-45 אלף  תלמידי ישיבות גבוהות וכ-104 אלף אברכים. מדובר על גידול של 3%-3.2% בשנה, בדומה לגידול באוכלוסייה החרדית.
 

מבנה התקציבים

כל ישיבה זוכה לשיעור תמיכה לפי מספר הנקודות הכולל, כאשר  ערך הנקודה עומד היום על כ-480 שקל. על תלמיד ישיבה גבוהה מקבלים נקודה, בעוד שעבור תלמיד כולל ליום שלם  המוסד יקבל 1.8 נקודות, כלומר כ-850 שקל. 
 

היסטוריית תקציבי הישיבות

תקציבי הישיבות ידעו עליות ומורדות לאורך השנים. ב־2010, תקציב הישיבות עמד על כמיליארד שקל, ומאז עלה בהדרגה, אם כי לא באופן ליניארי. בממשלת בנט־לפיד, התקציב נקבע על 1.2 מיליארד שקל אך בשנה שלאחר מכן, ב-2023 התקציב הועלה ל-1.7 מיליארד שקל. בשנת 2024 הוא עלה ל-2 מיליארד שקל, אך הקיצוצים בתקציב בשל המלחמה הפחיתו את התקציב לכ-1.7 מיליארד שקל. מסכום זה אמורה להיות הפחתה נוספת של כ-270 מיליון שקל השנה וכ-400 מיליון שנה הבאה.  

השפעת הפסיקה על הישיבות הקטנות

פסיקת בג"ץ עשויה לפגוע בישיבות שבהן מספר התלמידים ללא פטור גבוה במיוחד, וכן בישיבות קטנות שעלולות לאבד החל מאוגוסט את כל התמיכה הממשלתית.

תגובת היועצת המשפטית לממשלה

בעקבות פסק הדין, הורתה היועצת המשפטית לממשלה לעצור את העברת הכספים לישיבות ולגופים התומכים בתלמידי הישיבות שאינם מגויסים. במכתב שהעבירה למשרדי האוצר והחינוך, נכתב כי יש להימנע מכל פעולה להעברת כספים באופן ישיר או עקיף שתומכת בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס.

תקציבים נוספים שיידרשו להיעצר

עמדת היועץ המשפטי של משרד האוצר, אסי מסינג, היא שיש לעצור תקציבים נוספים במאות מיליוני שקלים בשנה. חוות הדעת שלו עסקה בעיקר בהנחות במעונות יום, בתוכנית לסיוע לנושרים מישיבות שאמורים להתגייס, ובהנחה בדמי ביטוח לאומי שלה זכאים אברכים.

מקורות מימון חלופיים

כדי להתמודד עם הפחתת התקציבים היחסית על מי שכבר אינם נכללים בהסדר "תורתו אומנותו", יצאו משלחות לארה"ב במטרה לגייס תרומות לכיסוי הסכומים המדוברים. בין השאר, אחד ממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי בישראל, הרב דוב לנדו בן ה-94, יצא למסע גיוס תרומות.