קיבלתם דירה בירושה ויש לכם זוגיות ממושכת? הדירה שייכת גם לבן-בת הזוג

זוג עם ארבע ילדים החליט להתגרש. לזוג היתה דירה שהגיעה מירושה של אם הבעל. הדירה הזו נרכשה ב-2005 והאם הלכה לעולמה ב-2014.

על פי הצוואה הדירה מוענקת לבן והיא נרשמה על שמו בלבד.  הזוג כאמור נפרד והאישה הגישה תביעה לקבל מחצית מהדירה וכן חצי מרבע מיליון שקל שהתקבלו מהאם לחשבון הבעל.

האישה טענה שהבית נרשם על שם האם המנוחה באופן פיקטיבי ומטעמי מיסוי וכי הם שיפצו את הבית כמה פעמים, דבר המלמד על השיתופיות בו. הבעל טען כי זה לא נכון ולא היה להם כסף לרכישת הדירה מאחר שטרם מכרו את הדירה שלהם בהרצליה וכי הדירה של האם ניתנה לו ואך ורק לו במסגרת הירושה. הוא גם הסביר שהשיפוצים היו מינורים.

אלא שבית המשפט לענייני משפחה השתכנע אחרת. במבית המשפט קבע כי בסגרת איזון המשאבים יחלקו בני הזוג את הנכסים - הן את הדירה והן את המזומנים שהתקבלו מהאם.

הסיבה לפסיקה היא שהאישה הוכיחה כוונת שיתוף בבית המגורים. היתה כוונה שזה יהיה נכסם המשותף של בני הזוג. הבעל התכוון לשתף את הדירה עם אשתו לאחר פטירת אמו. כלומר, למרות שחוק יחסי ממון מחריג מאיזון המשאבים נכסים שהתקבלו בירושה ובמתנה, לדירה משותפת יש מעמד אחר. הבעל ערער על ההחלטה, אבל גם בית המשפט המחוזי הבליט על הכוונה לשתף את הדירה עם האישה והדגיש כי בני הזוג היו נשואים 35 שנים וכי הם גרו בבית שהתקבל בירושה וזה סימן מובהק לשיתוף. 

היה ברור לצדדים שהבית הוא שלהם, ולכן חזקת השיתוף חלה במקרה זה. לגבי המזומן בחשבון הרי שמכיוון שלא היתה הנחייה מפורשת של האם זה גם חלק מהירושה המשותפת. 

המשמעות של הפסיקה מאוד חשובה - אם מקבלים במהלך החיים המשותפים נכס ואם משקיעים בו בשיפוץ וכו' ומתגוררים בו אזי הנכס עשוי להיות נכס משותף, למרות שהוא נמסר-הועבר לאחד מבני הזוג. 

 

הסכם ממון לפני החתונה

במקרים רבים זוגות לקראת נישואים עורכים הסכם ממון שמגן על רכוש שהורים נותנים או נתנו לבני הזוג. דמיינו שהאישה באה לנישואים עם דירה בשווי של 6 מיליון שקל כשניתנה כמתנה מההורים. הגבר הגיע ללא נכס ואחרי שנה הם מתגרשים. לא הגיוני שהגבר ייצא מהזוגיות הזו עם 3 מיליון שקל.

המקרה הזה נכון לגירושים אחרי זמן קצר, אבל מה קורה אחרי 20 שנה. זה כבר הופך לשאלה קשה יותר כפי שעלה במקרה שהצגנו והנה מקרה נוסף מהזמן האחרון.  

מעבר לירושות ומתנות לפני הנישואים, גם מתנות וירושות בתקופת הנישואים מזוהות לבן-בת הזוג ואינם רכוש משותף, אך זה תלוי במשך תקופת הנישואים. בית המשפט העליון קבע בעבר שיתכן מצב שנכסים אלו יחולקו בין השניים באם הוכח כי לבן הזוג שהינו הבעלים של נכסים היתה כוונה לשתף את הנכס ביניהם.

השאלה היא האם הנכס הזה הוא נכס משותף למרות שהתקבל בירושה והמבחנים הם דרך התנהגות ודרך אמירות של הצדדים. על פניו דירת מגורים היא אומנם נכס משותף, אבל בתי המשפט הצביעו על שיתוף בהוצאות הכלכליות, בתחזוקת הנכס ובהשבחתו כאלו שמצדיקות-תומכות בהגדרת השיתוף. 
 

נכס משותף - המבחנים

על פי חוק יחסי ממון, הרכוש שנצבר במהלך הנישואים על ידי שני בני הזוג יתחלק ביניהם שווה בשווה, למעט כאמור רכוש שהתקבל כמתנה או בירושה, אלא אם בן הזוג שקיבל זאת הגדיר זאת כרכוש משותף. אבל גם אז יש כאמור סממנים שמוכיחים שהנכס משותף, כלומר הבעלות לא קובעת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל לאחרונה ערעור שהגישה אישה על דחיית תביעה ביחס לדירת ירושה של הבעל. בני הזוג נישאו לפני 16 שנה וזמן קצר לאחר מכן הבעל ירש רבע דירה. בני הזוג התגוררו בדירה ושילמו לאחים דמי שכירות בגובה שלושה רבעים. בהמשך בני הזוג חתמו עם האחים על הסכם לרכישת חלקם בדירה שהוערכה בסך של 2.5 מיליון שקל, אולם לא עמדו בתשלומי המכר וההסכם בוטל.

בני הזוג נפרדו והדירה נמכרה ב-4.5 מיליון שקל. הבעל קיבלת 1.125 מיליון שקל (רבע מהסכום) והאישה תבעה מחצית מהסכום. בית המשפט לענייני משפחה דחה את תביעת האישה – "כדי להתגבר על סעיף החוק המחריג זכויות ירושה מהנכסים המשותפים של בני זוג, בן הזוג התובע צריך להראות 'דבר מה נוסף"'. מדובר כאמור בהוכחה לכך שהיה שיתוף אמיתי, אבל בית המשפט התרשם כי חיי הנישואים בין בני הזוג היו קשים והיה ניתוק רגשי וכלכלי לרבות התנהלות בחשבונות נפרדים. בית המשפט גם התייחס לעובדה שהנכס היה רשום על שם הבעל והיא לא דרשה רישום משותף.

האישה כאמור ערערה ובית המשפט המחוזי קבע שהיא צודקת. בית המשפט קבע שמדובר בנישואים ארוכים וזו ההוכחה החסרה לעניין השיתוף. מעבר לכך, מדובר בנכס שהיה דירת המגורים של בני הזוג, האישה השתתפה בשיפוץ נרחב שהיה בנכס, וכן היתה כוונה לרכוש את חלקם של האחים ולהפוך את הדירה למשותפת. בית המשפט טען שאיכות חיי הנישואים אינו שיקול בחלוקת הרכוש.