על הפער בין הנתונים למציאות ומתי מאריכים מח"מ

אם יצור מן החלל היה נוחת בארץ ובוחן את נתוני המקרו של ישראל, ניתן להניח שהתרשמותו היא שיש במשק הישראלי האטה מסוימת, אבל גם הוא לא היה יכול ללמוד מהנתונים על המלחמה הקשה שמתחוללת בגבולותיה הדרומיים והצפוניים של הארץ.

הנתונים שהתפרסמו בשבוע האחרון מצביעים על קצב צמיחה מתון של הפעילות הכלכלית, חלק מהסקטורים צומחים יותר וחלק פחות, אבל זה לא נראה כמו משק שפועל על רקע של מלחמה. נתוני הפידיון של רשתות השיווק לחודשים מרץ-מאי מראים על עלייה בקצב שנתי של 2% לעומת עלייה של 10% בשלושת החודשים שקדמו לתקופה הנבחנת. גם נתוני יצוא השירותים עלו ב 1.1% באפריל לעומת מרץ ואפילו סקר מגמות בעסקים של חודש יוני היה חיובי ברובו לאחר שרוב הסקטורים הראו על צמיחה.

ההשפעה של המלחמה הורגשה בענפי התעשייה והמסחר ש-17% ו-11% מהם בהתאמה ציינו את המצב הביטחוני כמגבלה חמורה. ח'ותים, תורכיה ושלל חובבי ציון מערימים קשיים על כמה ענפים, אלא שאלו קשיים מובנים ומוכרים ועדיין לא כאלו שישביתו את הפעילות העיסקית במשק.

אבל אי שם, בעמוד 3 של הסקר התפרסם הגרף הנ"ל. הגרף מתאר את אחוז העסקים שדיווחו על קשיים בחדירה לשווקים חדשים כמגבלה חמורה בענפי התעשייה העילית, הייטק. מה שראינו כאן מתחיל להדאיג. פה לא מדובר בהגבלה על יבוא מלט מתורכיה שניתן למצוא לו תחליף או עלייה בתעריפי השילוח הימי שזו כנראה תופעה זמנית. זה קושי שעלול להתברר כבעל משמעות גדולה יותר הן לטווח הקצר והן לטווח הארוך.

• עסקים כרגיל: עלייה בגיוסי ההון בהייטק ברבעון הראשון
• האוצר ורשות המסים מנסים להקל על חברות ההייטק הבינלאומיות

ענף ההייטק הוא המנוע של הכלכלה הישראלית, ואם הוא מתחיל להיקלע לקשיים לשווק את תוצרתו, יש בכך מקור לדאגה. האם העולם מוכן לוותר על הטכנולוגיה הישראלית בשל שיקולים פוליטיים? אולי מוקדם לקבוע את זה, אבל הכיוון מטריד. כפי שניתן לראות בגרף, יותר מחמישית מהחברות בענפי הטכנולוגיה חוות קשיים בפעילות השיווקית שלהן בחו"ל. זהו אתגר משמעותי שניצב בפני חברות הטכנולוגיה המקומיות והפתרונות להתמודד עימו עלולים לפגוע במשק הישראלי.

עידן אזולאי, מנהל השקעות ראשי סיגמא בית השקעות