מה צפוי להיות מדד המחירים ביוני ואיך הוא ישפיע על הציבור?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) תפרסם מחר בערב את מדד המחירים לצרכן בחודש יוני כאשר הצפי הוא למדד של בין אפס לעלייה של 0.1%. מדד נמוך יחסית על רקע ירידת מחירי הדלק והפירות והירקות שיביא את קצב האינפלציה השנתי ל-2.8%-2.9%. 

בחודש מאי המדד הפתיע לטובה עם עלייה של 0.2% לעומת צפי לעלייה של 0.5%. הפתעה נוספת, אם תהיה, תבטא ריסון של האינפלציה ועשויה, למרות אי הוודאות לאור המלחמה, להביא את הנגיד בהחלטה בסוף החודש הבא להפחתה בריבית. גורם נוסף שעשוי לתמוך בהפחתת ריבית הוא הירידה בשער הדולר לעומת השקל בשבועות האחרונים, כשלמעשה שער הדולר בהתחשב בירידה ביום שישי מבטא ירידה מתחילת השנה.

 

מה צפוי להיות מדד המחירים ביוני ומה יכול לגרום להפתעה?

הירידה בשער הדולר אמורה להתבטא גם בירידת מחירי היבוא וזאת למרות עליית מחירי ההובלה. כלומר, האינפלציה בהמשך, על רקע הירידה בשער הדולר, צפויה להיות נמוכה מהצפוי, אלא שעשויות להיות תקלות בתחזית הזו מכמה כיוונים.

הכיוון העיקרי והחשוב ביותר הוא הביטחוני. מתווה וחזרה לשגרה יחזירו את המשק למצב של ודאות ויתרמו לכלכלה. אבל כמובן שכל האופציות פתוחות, ממתווה, דרך המשך לחימה ועד להתלקחות ומלחמה רחבה בצפון. אי הוודאות נכון לכרגע מאפילה על הנתונים החיוביים והיא גרמה לבנק ישראל להשאיר את הריבית על כנה. 

  פירות וירקות (מחסני השוק)

בנק ישראל גם רואה שוק עבודה מאוד חזק. למרות המלחמה, השכר עולה, האינפלציה נמוכה. שוק עבודה טוב הוא מנוע לביקושים וביקושים מייצרים לחץ על המחירים. בהייטק נראה שיש אומנם סוג של קיפאון בשכר ובביקושים, כשיש מפוטרים שמסתובבים ללא עבודה כבר כמה חודשים, ועדיין, שוק העבודה כמכלול הוא שוק חזק.

חשש נוסף של בנק ישראל הוא מפני עלייה בשכר הדירה. שכר הדירה בעלייה על רקע מחסור בדירות וחוסר היכולת של משפחות לרכוש דירה. שכר הדירה מהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן ועלייה בו יכולה להזניק את המדד. בשל הבעיות המבניות בשוק ועל רקע המחסור בפועלים, הסכנה מעלייה במחירי הדירות ומחירי השכירויות הפכה למאוד מוחשית בחודשים האחרונים. מחירי הדירות עלו (גם בשל עיוות של מדידת הלמ"ס - שצפוי להשתנות בקרוב), שכר הדירה עלה, אבל החשש שהוא יזנק במקביל לעונת "מעברי הדירות" ביולי אוגוסט.

נזכיר כי מחירי הדירות עלו ב-5 חודשים ב-5%. מחירי הדירות לא מתבטאים במדד המחירים לצרכן. מדד המחירים לצרכן מבטא עלייה בתשומות-הוצאות ולא עלייה בערך של נכסים ולכן שכר הדירה הוא זה שנלקח לשקלול המדד כי הוא מבטא שינוי במחירים-בתשומות של דיור. בכל מקרה כשהמחירים עולים בשיעור כזה, המשכירים מרגישים הרבה יותר נוח להעלות את שכר הדירה שהוא בסופו של דבר נגזרת על מחיר הדירה. שכר הדירה מבטא תשואה על הנכס וכשהנכס מתייקר גם שכר הדירה מתייקר. 

כבר עכשיו שכר הדירה יכול לקלקל את המדד הנמוך הצפוי ונראה שלצד אי הוודאות מהמלחמה, אלו האיומים הגדולים על המדד ועל מתווה הפחתת הריבית.
 

מדד מחירי הדירות - לאן?

נעלם גדול בפרסום הלמ"ס יהיה מדד מחירי הדירות. כתבנו כבר מספר פעמים על העיוות שבמדידת הלמ"ס שלוקחת את מחירי הדירות כמו שהם בלי להתייחס למבצעי המימון הגדולים ולמבצעים בכלל. אפשר לקנות דירה ב-3 מיליון שקל על פי המחירון, אבל לאור מבצעי ה-20/80 וביטול ההצמדה והריבית, זה יהיה במחיר אפקטיבי של 2.75 מיליון שקל - הלמ"ס מתייחס ל-3 מיליון ולא ל-2.75 מיליון שקל. בעקבות הביקורת שהוצגה אצלנו, הלמ"ס שינה את הגישה, אבל לא ברור עד כמה הגישה החדשה תהיה הדרגתית. לא בטוח ש"את הנעשה אפשר להשיב". המדדים הגבוהים בחודשים האחרונים יצרו סחרור בשוק הנדל"ן וזה כבר לא משנה מה הסיבה והאם מדובר בטעות. 

 

ביקוש חזק לעובדים

גורם שצפוי לדחוף את המדד למעלה הוא העלייה בשכר שנובעת מהביקוש לעובדים. שכר העובדים עלה בקצב שנתי של 6%-7%. "מרבית הסקטורים מעריכים עליות מחירים בחודש יוני עם מאזן נטו חיובי גבוה יחסית, אך נמוך ביחס לחודש הקודם", כותבים יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון. "ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה של כלל הסקטור העסקי עלו ל-2.9% מ-2.6% במרץ. המחסור בעובדים ממשיך להוות מגלה לפעילות גבוהה יחסית, בפרט בתחומי הבנייה, שירותים ותעשייה, מה שתורם לחץ לעליות שכר במשק".

"הביקוש לעובדים ממשיך להתברר כקשיח, כאשר קצב עליית השכר הממוצע מצביע על במאי, אופייני מאוד לתקופה מאז תחילת המלחמה, למעשה גם דיי לזו שלפניה", כותב יוני פנינג, אסטרטג ראשי במזרחי טפחות. "כמובן שכמו בארה"ב, צריך לנטרל פה את ה-3% אינפלציה של השנה האחרונה. ובמספר המועסקים, להוסיף את גידול האוכלוסייה הכללי (קרי, הוא מתקרב ל-3.5% אפקטיבית). לאור אלה ועל אף הגידול בסך תשלומי השכר, אנחנו ממשיכים להעריך בחסר את הפוטנציאל האינפלציוני משוק התעסוקה, לאור הפסימיות מהמלחמה והשפעות הריבית. אבל כמובן שלגידול במספר העובדים מחו"ל, אם וכאשר, תהיה תרומה דיפלציונית משמעותית".