ירושלים, יש לנו בעיה. במשרד האוצר עוצמים עיניים, אבל המשבר באינטל הוא מכה לכלכלה

אינטל בצרות. ההזמנות לא מגיעות והיא מאטה את קצב הקמת מפעלי השבבים. אבל האטת קצב הקמת המפעלים תוביל לכך שהאיזון המיוחל לא יגיע ב-2027. התוצאה - הפסדים כבדים על פני זמן ממושך יותר וזה במקביל לחולשה בפעילות הפיתוח ועיצוב השבבים. 

  פט גלסינגר, המנכ"ל - לא מצליח לייצב את הקבוצה

 

צרות בצרורות

הצרות של אינטל בניהולו של פט גלסינגר, הן הצרות של הכלכלה המקומית. אינטל מפטרת כאן עובדים, אבל חשוב יותר - לא תגייס עובדים בהיקף שהעריכה ולא תשקיע בהיקף שהעריכה. המשמעות היא חור ברמת ההשקעות ובגיוסי עובדים, אבל באוצר מעדיפים לטמון את הראש בחול. כשאינטל דיווחה על פיטורים שכוללים כמובן את הפעילות המקומית ושהיה ברור שהיא לא תתקדם במפעל החדש כפי שתוכנן, שאלנו את האוצר אם המענקים יוקפאו והאם יש תוכנית למצבים כאלו? התשובה היתה שהם לא קיבלו שום הודעה ואין מבחינתם חדש. 
 

באוצר מתעלמים מהבעיה

אם לא שואלים, אז לא מקבלים תשובה ובינתיים מתעלמים מהבעיה. אבל, יש לנו בעיה וצריך להתכונן אליה. אינטל היא משענת רעועה. הכלכלה הישראלית ואינטל הלכו כברת דרך ארוכה, אבל מאוד ייתכן שזה הופך ללא כלכלי לנו. אינטל אמורה להשקיע 15 מיליארד דולר במפעלים החדשים ולקבל פטור ממס, מענקים שקשורים להשקעות ההון והטבות שונות. אם היא לא תשקיע ולא תגייס עובדים, היא לא אמורה לקבל מענקים, אבל המדינה תתקשה להגיד לא. הדחייה בפנייה לאינטל, רק תיצור קושי גדול יותר בהמשך. יש כאן סכומי עתק בסימן שאלה והמדינה צריכה לקבל תשובות.

הכוונה של הנהלת אינטל לפצל את החברה לשני חלקים - הייצור והפיתוח, יסבכו עוד יותר את מערכת היחסים של המדינה עם אינטל. המענקים ניתנו בגלל ההיקף והגודל, פיצול יקטין את הגודל, ופיצול גם ישים בהולד את כל ההתקדמות העתידית. צריך גם לזכור שההתקדמות בייצור בארה"ב קודמת לכל מקום אחר בעולם.

 

מעבר לחברת ייצור - קשה מהציפיות

אינטל  שפועלת עשרות שנים בשני התחומים - ייצור שבבים לצד פיתוח שבבים, מתקשה להפוך להיות ממוקדת יותר בייצור. היא עשתה זאת מאילוץ וסיבות כללכיות - האילוץ הוא שהיא לא מצליחה בתחום הפיתוח הרווחי, היא בפיגור מול מתחרות כמו אנבידיה, AMD ולכן ניסתה לייצר רווחים מפעילות הייצור. הסיבות הכללכיות הן הסובסידיות הענקיות שהממשל האמריקאי נותן לה. האינטרס הגדול של הממשל הוא להביא את הייצור הביתה. מבינים שם שזה חומר הגלם החשוב ביותר ולא רוצים להיות תלויים בטיוואן, סין ומקומות אחרים. אינטל הפכה לבת המועדפת ונותנים לה תמיכות שהופכות את הקמת המפעלים לכלכליים.

ולמרות זאת הקושי בהקמת פלטפורמת ענק בייצור הוא גדול. הרבעון האחרון הראה עד כמה. אינטל רחוקה מהיעדים. התוצאות חשפו התקדמות איטית ובעיקר הזמנות מאוד חלשות. הנהלת החברה שינתה אסטרטגיה והחליטה לצד צמצומי ענק, להתקדם באיטיות עם הקמת המפעלים. רק במקומות שבהן היא רואה הזמנות ויתרון כלכלי היא מתקדמת על פי הלו"ז הקודם.

המשמעות להקמת המפעלים בישראל היא קשה - חושבים מחדש על הקמת חלק ממערך הייצור ומקפיאים פעילות ייצור מסוימת. יש לזה השלכות ענקיות על המשק הישראלי. 

 

הפיתוח מאכזב - אינטל מפגרת בשוק

מניית אינטל ירדה בעשור ב-25%. מניית AMD עלתה בעשור פי 40. זה אומר הכל. השווי של AMD כיום הוא כ-240 מיליארד דולר פי 2.5 מהשווי של אינטל. הכל בזכות שבבים טובים ומתקדמים יותר. אינטל פספסה בהמון תחומים, האחרון שבהם הוא שבבי AI שאנבידיה מובילה בו ללא עוררין ובמקביל שווה זינק למעל 3 טריליון דולר, פי 35 מאינטל. 

המספרים של וול סטריט מלמדים על יכולות הפיתוח. אינטל מאחור, גם בשבבים AI. שבב הגאודי מגרד מאות בודדות בשנה, בעוד ש-AMD בדרך לקצב של 8-10 מיליארד דולר, ואנבידיה במעל 100 מיליארד דולר. 

 

תחום הייצור הפסדי - המעבר לרווח עלול להידחות

ההודעה על הפסדים ממושכים בתחום הייצור התפרסמה לבתחילת השנה והכתה את השוק בתדהמה. הנהלת החברה ציפתה אז למעבר לרווחים ב-2027. הערכות האנליסטים כעת שזה לא יקרה, זה יתעכב. אינטל לא מקבלת הזמנות בהיקף שציפתה והיא משנה אסטרטגיה והופכת להיות גמישה בייצור. בונים מפעלים בהתאם להזמנות ועסקאות שייחתמו. כלומר לא בונים ואז מקבלים הזמנות, אלא מבינים את צרכי השוק, חותמים עם חברות גדולות ואז מתקדמים בבניית המפעלים.

 

אינטל וישראל

אינטל נמצאת במהלל לפטר 15 אלף עובדים, כשבישראל מדובר על מעל 1,000. זה יכול להיות מספר גדול יותר, במיוחד אחרי שרבים מהעובדים מנסים לקבל את הסכמי הפרישה הנדיבים.

אלא שהבעיה בראייה המקומית היא לא רק בשל אלה שיפוטרו-יפרשו, אלא בשל אלו שלא יגוייסו. אינטל ציפתה להעסיק כאן 20 אלף עובדים תוך שנים בודדות, שזה ב-8,000 עובדים מעל מה שהעסיקה בתחילת השנה - כ-12,000 עובדים. אבל בפועל היא צפויה להיות עד סוף 2025, עם מצבת נמוכה יותר מ-12,000 עובדים.

משרד האוצר והממשלה דיווחו לפני כשנה על עסקת 25 מיליארד דולר עם אינטל. קראו לה ההשקעה הגדולה ביותר של חברה בינלאומית, אחרי כחצי שנה התברר שזה 15 מיליארד דולר. עכשיו עולה השאלה כמה יישאר מזה, והאם זה יהיה באותו פרק זמן שעליו דובר במסגרת הההסכם. סביר להניח שלא. 

האוצר צריך ליזום פנייה ישירה ושקופה לאינטל. מדובר על נזק תיאורטי ענק למשק וההחלטה צריכה להיות עד כמה שאפשר קרה ועסקית. אם אינטל לא תעמוד ביעדי ההשקעה, המענק אמור להתבטל או שיינתן באופן חלקי. אין השקעה - אין מענק. בפועל, נראה שזה לא באמת יקרה. האוצר לא יכול שלא לתת מענק לחברה שהקימה כאן מפעלים בהיקף של 50 מיליארד דולר.

המדינה נשענה מאוד על ההשקעה של אינטל - גם מבחינה כספית וגם תדמיתית. בתקופה שבה  ההשקעות הזרות במגמת ירידה חדה, זה חשוב שיש עוגן כמו אינטל, כעת זה ייפחת דרמטית. אינטל חשובה מאוד לשוק המקומי, היא המשקיעה הגדולה ביותר והיא גם המעסיק הגדול ביותר, אבל יש גם חצי כוס מלאה. בעשורים האחרונים נוצרו כאן מרכזי מו"פ של גופים בינלאומיים גדולים לרבות ענקיות הטק שקנו כאן חברות שהלכו וגדלו. כל הגדולות כאן וכל הגדולות מצהירות על הכוונה לגדול כאן.