האוצר מכוון לכיס של רואי החשבון, עורכי הדין והרופאים - מס על רווחים ראויים לחלוקה

בחודשים האחרונים, על רקע החור בתקציב, מספקים רואי חשבון, מומחי מס ויועצים למיניהם עצה לאוצר - שחררו את הרווחים הראויים לחלוקה. מדובר ברווחים שנמצאים בחברות ולא משולמים או מועברים לבעלי המניות, בשל חבות מס. העצות הם להפחית את המס על הדיבידנד על הרווחים הראויים לחלוקה וככה להגדיל את הקופה.  האוצר בחר בדרך אחרת להגדלת הקופה - יהיה על זה "מלחמה". רואי החשבון עורכי הדין יפעילו נשק כבד, אבל לאוצר יש הסברים טובים - מעבר לכך שזה צודק, אין כסף ועל רקע המלחמה, מבטלים פרצות והטבות.   
 

המס על הדיבידנד - ביקשו גזר קיבלו מקל

אתם יכולים להמשיך להחזיק "רווחים ראויים לחלוקה" בחברה ולא למשוך אותם וכך להימנע ממס על הדיבידנד (30% על בעל מניות מהותי). זה מה שקורה ברוב המקרים ולמרות שנסו למנוע את הפרצה הזאת והגדירו את החברות האלו כחברות ארנק שמחויבות במס, יש הרבה פטנטים לצאת מההגדרה. דמיינו חברה כזו שבה יש גם הכנסות של הבן המעצב והאשה שמנהלת אירועים. זה כבר לא חברת ארנק. דמיינו חברה כזו שבמקביל גם עוסקת בנדל"ן, משקיעה בניירות ערך ובסטארטאפים. זה כבר לא חברת ארנק. 

חברות כאלו וגם שותפויות (שהוחרגו מההוראה הקודמת וכעת נכללות בהגדרה) הן מקלט מס וזו רק דוגמה אחת, יש גם יתרון דומה בחברות החזקה ובעוד שורה של חברות. זאת הסיבה שרבים מעורכי הדין, הרופאים, רואי החשבון, סוכני הביטוח והמנהלים הבכירים עובדים דרך חברות כאלה - יש בארץ אינפלציה בכמות החברות, גם בשל החברות האלה. 

כותרת ראשית

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

בארץ | אדיר בן עמי | 17/11/2024

- כל הכותרות

לאומי עוצר את חגיגת הלוואות הקבלן: מהלך חכם או אצבע בעין של רוכשי ה...

הקרב הענק של ג'ייק פול ומייק טייסון: שבר שיאים אך מטיל ספק על יכולו...

ג'יי פי מורגן: כלכלת ארגנטינה צפויה לזנק ב-8.5% תחת מיליי

השקעה בישראל פחות מסוכנת?: ה-CDS בירידה; השקל בעלייה

מירוץ נגד הזמן: סופר מיקרו נאבקת להציל את מעמדה בנאסד"ק

האם דוחות אנבידיה יצביעו על כיוון חדש לשוק?

בייטדאנס, חברת האם של טיקטוק, מוערכת ב-300 מיליארד דולר

משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש

לקראת פתיחת שבוע המסחר בוול סטריט - האנליסטים מנתחים

ספייס אקס כבר שווה 255 מיליארד דולר, איפה היא תהיה עוד שנה מהיום?

הבנקים קפצו ב-1.6% לקראת הדוחות; המדדים עלו עד 0.9%

הפיטורים ממשיכים: בואינג שלחה מכתבים ל-400 עובדים

הבורסה של אבו דאבי מזנקת - איך אפשר להשקיע בה ומהן המניות הבולטות?

ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?

התמ"ג עלה ב-3.8% בחישוב שנתי; ירידה של 1% לעומת הרבעון המקביל

אלמוגים מכרה 173 דירות השנה. דירה ממוצעת עולה כמעט 2.5 מיליון שקל

איפה העובדים הזרים? תאגידי כוח האדם חוברים להתאחדות הקבלנים

אימאג'סט מדווחת על תוצאות הרבעון השלישי לשנת 2024

ICR קיבלה היתר בנייה לפרויקט בצפון ת"א - כמה עולה דירה ברמת אביב?

כלל ביטוח ופיננסים וענקית ההשקעות State Street Global Advisors משלב...

עוד תכניות

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' צילום: ניב מוסמן/GPO

ועדה של רשות המסים ומשרד האוצר ישבה במשך כמה חודשים וגיבשה דו"ח והמלצות. אלה עדיין לא הוראות לשינוי פקודת המסים, אך הדבר מלמד על כך שהאוצר ורשות המסים בחרו במקל ולא בגזר. האמת היא שזה צודק, אבל בדרך הם "שופכים את התינוק עם המים". ההגדרות שלהם מכניסות למס העודף המוצע הרבה מאוד חברות וגופים שלא נועדו להימנע ממסים. כך למשל, על פי ההצעה שלהם חברות שמרוויחות מעל 25% תפעולית בגודל של מ-200 אלף שקל ועד מחזור של 30 מיליון שקל יחויבו במס עודף. אבל יש המון חברות כאלה. זה לא רק מתכנני מסים.

99% מהמס יחולו על העשירון העליון

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' צילום: יעל צור

בסיכומו של עניין, מדובר בעצם במס בתחפושת על רווחים ראויים לחלוקה. האינטרס לחלק את הרווחים יהיה גבוה, והתמריץ לחברות ארנק מתבטל. נשאר "רק" להעביר את זה כחוק. 

כותבי הדו"ח מסכמים: "הצוות מוצא לנכון להדגיש כי פוטנציאל הגבייה מצעדים אלה מוערך ב-5 מיליארד שקל בכל שנה, כאשר כספים אלו מגיעים בעיקר מהשכבות החזקות ביותר בחברה הישראלית, וכ-99% מהסכום הנ"ל מגיעים מעשירון ההכנסה העליון".
 

לתקציר של דו"ח הוועדה: 

כחלק מעבודת המטה בוצעה סקירה היסטורית, תוארה התופעה הבלתי-רצויה, הוגדרה הבעיה שמובילה אליה, בוצעה השוואה בינלאומית ונבחנו חלופות. משטר המס על חברות בישראל הוא דו-שלבי, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם. תחת משטר זה, בשלב הראשון נגבה מס חברות (23%) על רווחים המופקים באותה שנה, ובשלב השני נגבה מס דיבידנד - מבעלי המניות המהותיים בגובה 30% על יתרת הרווחים ו-25% מבעלי מניות אחרים, כשבעלי החברה מחליטים למשוך את הרווחים מהחברה ואל היחיד. 

הרציונל העומד מאחורי המנגנון הדו-שלבי הוא מצד אחד יצירת שקילות מיסויית בין המס על רווחי חברות למס השולי על יחידים (שכירים ועצמאים) שהוא 50% בהכנסות גבוהות, כך שלא תהיה סיבה ליחידים להתאגד כחברות רק לצורך תכנון מס; ומצד שני מתן תמריץ מיסויי לחברה לבצע השקעות ולהגדיל את פעילותה. באופן זה, המדינה "מוותרת" למשך תקופה על מס הדיבידנד ומשתתפת למעשה במימון ההשקעה, מתוך הבנה כי הדבר יביא לעידוד צמיחה והגדלת הרווחה בטווח הארוך, שתתבטא גם בהכנסות ממס בהמשך.

אל מול רציונל זה, ניתן לראות כי בפועל המנגנון הדו-שלבי מנוצל בחלק מהחברות לצורך דחיית מס לזמן בלתי מוגבל, כך שאחוז נמוך ובלתי מוצדק מהרווחים נמשכים כדיבידנד על ידי היחיד, ולמעשה רווחים רבים אינם מחולקים לאורך זמן ארוך. בנוסף, אותם "רווחים לא-מחולקים" פעמים רבות לא משמשים להגדלת הפעילות העסקית הריאלית שהביאה להפקתם או לפעילות כלכלית ריאלית אחרת, ובכך אינם משיגים את מטרת המיסוי הדו-שלבי.

במסגרת עבודתו, הצוות בחר להתמקד בחברות ארנק – חברות בהן בעלי מניות מעטים, לרוב בעל מניות יחיד, משמשות ככלי תאגידי לצבירת כספים ולהשקעתם בהשקעות פסיביות.

יש שני סוגים של חברות ארנק: חברת החזקה - חברה המחזיקה בחברות אחרות, ורווחי החברות הבנות עולים אליה וחברות משלח יד - חברה המשמשת לפעילות שהיא ברובה של אדם אחד עם משלח יד כגון עורך דין, רואה חשבון, רופא וכו'. אף ששני סוגי החברות האלה מוגדרות חברות ארנק, קיימים מאפיינים רבים המבחינים ביניהן – היקף הרווחים, מקורות ההכנסה ומספר החברות.

גבייה צפויה של 6-5 מיליארד שקל

חברות הארנק מחזיקות כ-20% מהרווחים הלא-מחולקים במשק, באופן שמביא לאובדן הכנסות משוער בהיקף של 6-5 מיליארד שקל. לאחר בחינת הנעשה בעולם ובחינת חלופת שונות, הצוות ממליץ על מתווה בעל שלושה נדבכים, המתאים להבדלים בין סוגי חברות הארנק, שביחד מהווים פתרון משלים לתופעה הבלתי רצויה:

תיקון סעיף 62א' לפקודת מס הכנסה, חברות משלח יד:  הצוות ממליץ על הרחבת תחולת סעיף 62א' לפקודת מס הכנסה על ידי הוספת סעיף חדש, שיחול על חברות בעלות מחזור עסקי הגבוה מ-200 אלף שקל ונמוך מ-30 מיליון שקל, שלהן שיעור רווחיות מעסק (הכנסה חייבת במס מעסק חלקי הכנסה מעסק) שגבוה מ-25%. 

מוצע כי בעל מניות מהותי ופעיל בחברה מסוג זה, ימוסה במס הכנסה שולי על חלקו ברווחי החברה מעסק שהם מעבר ל-25%. רווחיות גבוהה אינה נפוצה בחברות עסקיות (רווחיות עסקים ממוצעת במשק היא כ-8%), ולכן מי שעומדים בקריטריונים אלה הם על פי רוב חברות "משלח יד", ומטרת הסעיף היא להפחית עבורן את התמריץ להתאגד כחברה במסגרת תכנון מס.

על פי השינוי המוצע, הדבר יכלול גם בעלי זכויות בשותפויות ולא רק בעלי מניות בחברות. עד היום, שותפים בשותפות, שהבם לרוב עורכי דין ורואי חשבון, הוחרגו מהחוק, לעמדתנו ללא הצדקה - וכעת מוצע כי החוק יחול גם עליהם.

בנוסף, מוצע לקבוע כי תשלומים לחברת ארנק עבור שירותים של בעל המניות לחברה אחרת, שבה יש לו שיעור החזקה הנמוך מ-50%, ייראו כהכנסה מיגיעה אישית של בעל המניות בחברת הארנק וימוסו בשיעור מס הכנסה שולי. זאת לעומת ההחרגה הקיימת כיום על בעל מניות מהותי - שלפיה די בכך שהוא מחזיק מעל ל- 10% ממניות החברה.

מיסוי על חברות החזקה

הצעד נועד לגרום לחברות להפנים את עלויות המימון המושתות על המדינה בשל דחיית המס ולעודד את החברות לחלק רווחים במקרים שאין לחברה יתרון וערך ייחודי בהשקעת הרווחים הצבורים. בתוך כך, בשנה שבה נשחקו הרווחים הצבורים בשל חלוקת דיבידנד או בשל הפסדים בשיעור של 20% או יותר, לא יחול חיוב במס (מנגנון זה בא להגן על חברות הנקלעות לקשיים, כמו גם לעודד חברות לחלק חלק ניכר מרווחיהן הצבורים).

בנוסף, נקבעה "כרית ביטחון" שרק מעליה יחול חיוב המס. "כרית הביטחון" תהיה הגבוהה מבין שלוש האופציות:. אופציה ראשונה: ממוצע ההוצאות המותרות בניכוי לצרכי מס בשנת המס ובשנתיים שקדמו לה.כרית ביטחון זו נותנת הגנה לחברות עסקיות ריאליות עם אופי פעילות הדורש השקעות בחברה, שכן חברות שכאלה מאופיינות בהוצאות רבות (שכר, מלאי, פחת וכו') ובהתאם הן יקבלו הגנה על שמירת רווחים צבורים עד גובה הוצאותיהן השנתיות.

אופציה שנייה: עלות נכסים, בניכוי: ניירות ערך, זכויות במקרקעין שאינן לשימוש עצמי, מזומנים ושווה מזומנים, מכשירי השקעה אחרים, חברה מוחזקת שעיקר שוויה מהנכסים הנ"ל (במישרין או בעקיפין), הון עצמי ושטרי הון מצד קשור. כרית ביטחון זו באה להגן על השקעה בנכסים "אקטיביים", נכסים שהשקעה בהם באמצעות החברה המדוברת מייצרת ערך מוסף ריאלי תוספתי במשק. בתמונת מראה כרית הביטחון לא מכסה על נכסים שהם "פאסיביים" כפי שמפורט, נכסים שלתפיסת הצוות לא נכון להצדיק תמריץ מיסויי להשקעה בהם דווקא באמצעות החברה, ובאותה המידה ניתן לעשות השקעות אלו על ידי יחידים.
אופציה שלישית - 500,000 ש"ח. רף מינימום זה נקבע כאיזון של מספר שיקולים, הכוללים, בין היתר מתן אפשרות לכרית ביטחון מינימלית לכל חברה שנכנסת למנגנון זה

תיקון ופישוט סעיף 77 לפקודת מס הכנסה, העוסק בחלוקת דיבידנד בהוראת מנהל רשות המסים, באופן שיאפשר לרשות המסים לקיים הליך פרטני מול חברות עם יתרת עודפים גבוהה להתמודדות עם רווחים לא - מחולקים בחברות החזקה.

הצוות מוצא לנכון להדגיש כי פוטנציאל הגבייה מצעדים אלו מוערך ב-5-6 מיליארד שקל בכל שנה, כאשר כספים אלו מגיעים בעיקר מהשכבות החזקות ביותר בחברה הישראלית,וכ-99% מהסכום הנ"ל מגיע מעשירון ההכנסה העליון.