9 מיליון שקל שכר טרחה מקדמי לרו"ח יזהר קנה ועו"ד שאול ברגרזון - זה מופרז; בית המשפט יפסוק בקרוב

קבוצת אורתם סהר התמוטטה לפני כ-5 שנים וועברה למנהלי הסדר החוב כדי לחלץ כמה שיותר כסף עבור מחזיקי האג"ח. החברה היתה חייבת סדר גודל של 290 מיליון שקל. מנהלי ההסדר הכניסו כנראה סדר גודל של כ-20 מיליון שקל. 

כ-9 מיליון שקל הוחזרו למחזיקי החוב - מדובר על החזר של כ-3%. כ-6 מיליון שקל שולם כבר למנהלי ההסדר עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה והם עוד מעזים לבקש כ-3 מיליון שקל נוספים. הם כנראה עובדים על זה די הרבה, הם מחזירים כסף למחזיקי האג"ח, אבל האם הם יכולים לקבל 9 מיליון שקל על עבודה של 5 שנים? האם זה ראוי שהם יקבלו סכום דומה לכל מה שמחזיקי האג"ח קיבלו.

לאחרונה, הגישו עו"ד שאול ברגרזון ורו"ח יזהר קנה לבית המשפט בקשה לאישור שכר הטרחה. נאמני מחזיקי - עו"ד טלי שלו ממשרד נאור-גרשט פנתה לבית המשפט כדי שיאפשר להם להגיב, בהמשך לפנייה ליזהר קנה ופרסום האירועים במסגרת הודעת בורסה. 

בהמשך בית המשפט נעתר ואפשר למחזיקי האג"ח להגיב עד ה-5 בספטמבר, כשקודם לכן זומנו אסיפות מחזיקי האג"ח שהתנגדנו לשכר הטרחה.
 

"תהיות לגבי חישוב שכר הטרחה"

בבקשה לבית המשפט ציינו הנאמנים (שתגובתם לכתבה תובא בהמשך) כי "קיימת חשיבות רבה בקבלת עמדת הנושה הגדול ביותר בקבוצת אורתם, אשר החוב כלפיו הוא מעל 280 מיליון שקל, בטרם יגיש הממונה את תגובתו".

מתוך בקשת מחזיקי האג"ח

בין הנימוקים שלהם להתנגדות נכתב כי "בקשה זו מעוררת סוגיות רבות ומהותיות, בין היתר בנוגע לאופן חישוב שכר טרחת הנאמנים. מחזיקי האג"ח הינם הנושים המהותיים ותביעות החוב שהוגשו בסך כולל של 288 מילון שקל אושרו במלואן. מתוך הסכום האמור שולם 8.6 מיליון שקל במסגרת חלוקת הדיבידנד. שכר הטרחה שאישורו מבוקש, 2.9 מיליון שקל, הינו בסכום לא מבוטל, שעה שככל ויאושר שכ"ט הכולל לנאמנים יעמוד על כ-9 מיליון שקל. כלומר, הוא יעלה על תשלום הדיבידנד ששולם למחזיקי האג"ח".

מנהלי ההסדר דרשו לקבל את שכר הטרחה מכמה טעמים. בין היתר כתבו לבית המשפט כי "מדובר באירוע חדלות פירעון מהמורכבים שהגיעו לפתחו של בית המשפט. קריסת עסקי החברות החדשות בן היתר לפרויקטים חדשים והן ביחס להתחייבויות שלקחו על עצמן במסגרת הסדר הנושים יצרה כאוס". הם ציינו כי הם נרתמו לעבודה מהירה ורציפה, מסביב לשעון, על מנת לעמוד במשימות הרבות ו"תפסו את משרדי החברות החדשות על נכסיה וביקרו באתרי הפרויקטים".

עו"ד ברגזון ורו"ח קנה מסבירים בבקשה לבית המשפט כי "הנאמנים וצוותים ממשרדם ממשיכים להשקיע אלפי שעות עבודה בתיקים".

וזה מעלה בעיה גדולה בעבודתם של רואי החשבון ועורכי הדין שעובדים לפי שעות. במקרים רבים, אין גבול לשעות האלו. מה מונע ממשרד עורכי דין ורואי חשבון להושיב 3 עובדים לבדוק מסמכים שמבחינת עלות תועלת ברור שלא יצדיקו את העבודה? אם הלקוח מקבל הכל, אז השעון דופק. ובכלל - איך בודקים ומבינים את שעות העבודה שהוגשו. מי בודק את הבודקים? זו פרצה שקוראת לגנב. וגם השינוי בנוגע לשכר הטרחה והאפשרות לקבוע שכר טרחה גם ביחס לסכום הגבייה, לא פתר את הבעיה - ההיפך, סכום שקשור לגבייה עצמה מאפשר גבייה של סכומים אדירים, שלא בהכרח מצדיקים את היקף ההשקעה.

תגובת מנהלי ההסדר

מטעם רו"ח יזהר קנה ועו"ד שאול ברגזון נמסר כי הם מבקשים להבהיר מספר נקודות מהותיות. זוהי תגובתם:

"היקף ומורכבות ההליכים: מדובר בשני הליכי חדלות פירעון נפרדים ומורכבים, שמתנהלים לאורך כ-8 שנים,  אשר כל אחד מהם כלל בתוכו כמה חברות קבלניות אשר בצעו עבודות בעשרות פרויקטים ובאלפי יחידות דיור. הראשון התחיל בשנת 2016 וממשיך ומתנהל עד היום, והשני התחיל בשנת 2019 וממשיך ומתנהל עד היום, וזאת בעיקר עקב טיפולים בתביעות רבות בגין בדק כמו גם עשרות תביעות משפטיות שמנהלים הנאמנים לגביית כספים מיזמים כמו גם למנוע הפסד בתביעות כנגד החברות.  במהלך תקופה זו, הושקעו למעלה מ-60,000 שעות עבודה משותפות של צוותים מקצועיים ממשרדינו כאשר רובם של השעות ע"י שותפים בכירים במשרדי עורכי דין ורואי החשבון עקב מורכבות ההליך.  

"היקף החובות והחזרים: החובות הכוללים של הקבוצה עמדו על סכומים משמעותיים ביותר. במהלך ניהול ההליכים, הצלחנו להשיב לכלל הנושים סכום כולל של כ-250-260 מיליון ש"ח, הכולל חלוקת כספים ישירה של כ-80 מיליון שקל וביטול ערבויות בנקאיות בהיקף נרחב תוך כדי פסקי דין תקדמיים. 

"מקורות המימון לשכר הטרחה: חשוב להדגיש כי עיקר הכספים בבקשת שכר הטרחה הקרובה מקורם בתשלומים שהועברו לקופת ההסדר על ידי הבנקים, על פי הסכמים פרטניים בגין הטיפול בערבויות הבנקאיות.

"מרכיבי שכר הטרחה: הסכום שננקב בכתבה כולל לא רק את שכר הטרחה עבור ניהול ההליכים, אלא גם החזרי הוצאות וטיפולים משפטיים מורכבים בתביעות ספציפיות לאורך השנים. כמו גם שכר מימוש בהתאם לתקנות כגון בגין מימוש ציוד בנייה. 

"שקיפות ופיקוח: כל הפעולות שננקטו במסגרת ההליכים, כמו גם בקשת שכר הטרחה, נעשו בשקיפות מלאה ותחת פיקוח הדוק של בית המשפט.

"בפני בית המשפט הוצגה התמונה המלאה והמדויקת של היקף העבודה, מורכבותה, והתוצאות שהושגו עבור הנושים. אנו סמוכים ובטוחים כי בית המשפט יכריע בסוגיה זו באופן הוגן ומאוזן, תוך התחשבות בכלל ההיבטים והעובדות".