החיזבאללה לכוד במטווח ברווזים

חלק מתרחיש האימים שהזהירו אותנו מפניו כבר עשרים שנה, התרחש ביום ראשון ה-25 לאוגוסט 2024 לפנות בוקר. תוצאתו היא הישג אסטרטגי גדול לישראל המציב את חיזבאללה בעמדת נחיתות קריטית הן מבחינת פוטנציאל האיום עלינו והן מבחינת ההבנה של פטרוניהם האיראניים שהקונספט שלהם פוצח. המידע המודיעיני והיכולת של חיל האוויר לפגוע במאות משגרי חיזבאללה מראש, טרם שיגור טילים, שינתה מאד - ולטובה, את תמונת הסיכונים של ישראל. זו תוצאה המזכירה קצת את מבצע חיל האוויר "ערצב 19" ב-1982.

מלבד זאת, כמעט כל יום, באופן סיזיפי, חיזבאללה מאבד לוחם אחד, לפעמים שניים ולפעמים יותר. זה הצטבר כבר ליותר מ-550. אין מדובר רק בחיילים פשוטים של הארגון. רבים היו מפקדים, חלקם ממש בכירים. מדובר בניסיון פיקודי ומבצעי שייקח להם שנים לשחזר. עבור ארגון כמו חיזבאללה אלו מספרים גדולים מאד.

חסן נסראללה; קרדיט: יוטיוב

מדיווח בוושינגטון פוסט עולה, כי בחיזבאללה מתאמצים להסתיר את מלחמת החיסולים שישראל מנהלת נגד הארגון. לאחר חיסול או ניסיון חיסול, חיזבאללה מהדק את האבטחה סביב אזורי הפגיעה, מונע צילומים והגעה של אזרחים, לעיתים גם של כוחות ההצלה. לאחר תקיפות בהם נפצעים מחבלים, הם נלקחים במהירות מהמקום ובחלקם מטופלים בסתר. 

וכמה חיילי צה"ל נהרגו מולם מתחילת המלחמה (מבחינתנו כל אחד הוא יותר מדי)? 17 (וכ-20 אזרחים). ז"א במלחמת ההתשה הזו נגרמו להם יותר מפי 30 אבדות מאשר הם גרמו לצה"ל. וזה משגע את נסראללה ואת האיראנים. שלא לדבר על המחיר הכלכלי שמשלם חיזבאללה, המוגבל מאד מבחינת משאביו הכספיים ביחס לנזקים הכספיים האדירים שספג ובהמשך ארחיב על כך.

ברור לחלוטין כעת, בעקבות מתקפת המנע של חיל האוויר באותו בוקר של יום ראשון, שחיזבאללה לא יכול לעשות שום מהלך התקפי משמעותי מבלי שישראל תדע מה הוא הולך לעשות, איפה הוא הולך לעשות זאת ומתי הוא יעשה. למעשה, נכסים צבאיים חשובים ורבים שלהם אבדו בתקיפות מדויקות שנמשכות כבר 11 חודשים. חיזבאללה בעצם, לא רק מבחינת מיקום לוחמיו אלא גם במובן התשתיתי-צבאי, נלכד בתוך מטווח ברווזים של צה"ל.

מסקנות אלו צריכות לתת בידינו אופטימיות זהירה בנוגע ליכולת להחזיר את תושבי הצפון, מדוע? כי הפרויקט הנקרא חיזבאללה, עליו האיראנים עומלים כבר 40 שנה - מוכה קשות, גם כלכלית, ונסראללה והאיראנים מחפשים דרך לרדת בכבוד מהעץ.

 

האירוע הצבאי החשוב מתחילת המלחמה - פיצוח הקונספט האיראני

מפציצים אותנו בפרשנות צבאית שחלקה ברמה נמוכה ביותר. איך בדיוק מפרסמים שישראל חיסלה אלפי משגרים של חיזבאללה כשחיל האוויר הפעיל באותו יום ראשון 100 מטוסים והטיל כ-300 חימושים בלבד? הגיון צבאי בסיסי היה מבהיר שחוסלו מן הסתם מאות משגרים (וכנראה מספר אלפי טילים שהיו עליהם או בקרבתם). אך כמעט אף פרשן צבאי לא קלט זאת ורובם חזרו כתיבות תהודה אחד אחרי השני על השטות הזו שחוסלו אלפי משגרים. לא פלא לפיכך שרבים מהם גם לא הבינו, מצד שני, שמה שקרה באותו יום היה בעל חשיבות אסטרטגית גדולה.

תקיפות צה"ל בלבנון; קרדיט: דובר צה"ל

למעשה, יתכן ומדובר באירוע הצבאי החשוב ביותר מתחילת המלחמה. מתקפת המנע בה ישראל לקחה את היוזמה ולא המתינה וחיזבאללה, על אף הניסיון לייצר את מתקפת הטילים והכטבמים הגדולה ביותר שלו כנראה מאז ומעולם - לא הצליח לגרום לישראל כמעט שום נזק. מזכיר קצת את מבצע ערצב 19 בו חיל האוויר ב-1982 פיצח את המערך הסורי שנבנה ע"פ הקונספט הסובייטי של "אזור מוגן טילים" אמ"ט, מבצע שנלמד לאחר מכן ע"י צבאות מערביים רבים.

כעת, המבצע הישראלי פיצח, לפחות חלקית, את הקונספט האיראני הבנוי על אזורים רוויי קני שיגור ומטח טילים כמותי וכטבמים התוקפים במקביל. יתירה מזו, מעתה יש לספור את כמות המשגרים בלבנון, מספר הטילים הפך פחות רלבנטי.

חיזבאללה תכנן לפגוע בבסיסי צה"ל, במתקנים אסטרטגיים ישראליים, להגיע עם טילים קרוב לת"א ועם כטבמים עד חיפה ולהמטיר כמות אש מאסיבית על צפון הארץ. שום דבר מזה לא הצליח לו.

אף פרשן צבאי, יהא אופטימי ככל שיהיה, לא העלה על דעתו שאלו תהיינה תוצאות מתקפת הענק של חיזבאללה. "כלום בפיתה" כפי שאומרים בשכונה, או "תרנגולת על כל מפקד" כפי שהגיבו ברשתות חברתיות בארצות ערב לתמונות שפרסם חיזבאללה של פגיעה בלול תרנגולות במושב מנות.

 

מעתה יש לספור משגרים ולא טילים

השקיפות המודיעינית של החיזבאללה המתגלה פעם אחר פעם והיכולת לנטרל התקפת טילים מאסיבית בעודה באיבה צריכה לשנות אצלנו את האופן בו אנו "סופרים" את האיום. הרבה פחות רלבנטי כמה טילים ורקטות – ברגע שיש מודיעין מקדים ויכולת להשמיד את אמצעי השיגור, רק מספר המשגרים חשוב. כי משום מה, בלי משגר, אף טיל לא יעלה.

זה משנה מאוד לטובה, את תמונת הסיכון כי רוב המשגרים מיועדים לשמש כל אחד לשיגור הרבה טילים ורקטות וחלקם מיועדים לשימוש חוזר, ולכן מדובר כנראה בפחות מ-10 אלפים מטרות שיש להשמיד ולא ב-100 עד 200 אלף טילים ורקטות.
 

הפגיעה הכלכלית בחיזבאללה

פרמטר אחד שממעטים לדבר עליו: הפגיעה הכלכלית בחיזבאללה הצטברה מתחילת המלחמה לבור תקציבי שיתקשה להתאושש ממנו. כפרי דרום לבנון, בסיס הכוח והתמיכה שלהם – כתושים והרוסים והנזק מוערך בכ-2.5 מיליארד דולר, בעוד תקציבו השנתי של הארגון ("התוצר" שלו), כולל גידול סמים, עומד על כ-1.2 מיליארדי דולרים – משמע היקף העולה על 200%. כדי להבין את הפרופורציות: היקף הפגיעה הכלכלית בישראל מוערכת בכ-70 מיליארדי דולרים, מתוך תוצר שנתי של כ-520 מיליארדי דולרים, משמע כ-13%.

מי שחושב שהאיראנים יכולים להציל אותם במימון נדיב–טועה. ע"פ פרסומים שונים לממשלה האיראנית נותרו כנראה פחות מ-200 מיליון דולר במטבע חוץ בקופתה. אתם קוראים נכון. זה גם מראה לנו עד כמה איראן עצמה על כרעי תרנגולת כלכליים, אבל כמעט אין פרשן צבאי המציין זאת.

 

הזווית האיראנית ואיך הטילים הבליסטיים שלה מפספסים

לא רק שמדובר במבצע מניעתי דרמטי של צה"ל בלבנון אלא ניטל הרבה מהעוקץ של איום הטילים. מה זה אומר על היכולת של צה"ל גם לנטרל מראש משגרים באיראן המתכוננים לשגר? נכון, סדר הגודל של המרחקים שונה לחלוטין, אך מצד שני לישראל מודיעין מצוין גם שם ולוקח זמן להכין לשיגור טילים בליסטיים.

האייתוללה עלי ח'אמנאי, המנהיג העליון של איראן; קרדיט:טוויטר

חשוב ביותר - ההשלכות שיש לכך על חיזבאללה, איראן וכל האזור: אם הם לא מצליחים לייצר פגיעה משמעותית בישראל, לאחר שתכננו לשגר אלפי טילים, רקטות וכטבמים לעומק ישראל, מה בדיוק שווה האיום שלהם בנוגע להרתעת ישראל מלתקוף את תוכנית הגרעין של איראן?

יתירה מזו: האיראנים ראו לפני חודש איך ישראל משמידה את מתקני הנפט של החות'ים בנמל אל-חודיידה. מדובר היה ברמז עבה כלפי בטנם החשופה – כ-90% מהנפט האיראני מועבר דרך האי חארג' בצפון המפרץ הפרסי, אם פוגעים בו - אין לאיראן כלכלה.

כעת התפרסמו עוד חדשות רעות לאיראן. מסתבר שכאשר אין כסף מייצרים אמל"ח באיכות נמוכה. ניתוח שהתפרסם בסוכנות AP מצא שהטילים הבליסטיים מסוג "עימאד" שאיראן שיגרה בחודש אפריל לעבר נבטים ולא יורטו, פגעו בממוצע כ-1.2 ק"מ מהיעד, תוצאה גרועה מאד בכל קנה מידה. יתכן כמובן והפספוסים הגדולים גם קשורים למלחמה האלקטרונית שהפעילה ישראל.

שוב התגלה שקר איראנ –בניסיונות למכור אותם לגורמים זרים, האיראנים טענו למרחב "פספוס" של 50 מטר. מומחים מערביים העריכו אותו ב-500 מטר. כעת כאמור מתגלה האמת–פספוס של 1,200 מטר ובעולם הטילים המדויקים זהו פספוס עצום.

ד"ר אדם רויטר – יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה"