בדיקה: כמה כסף חוסך ישראלי ממוצע בשל שימוש בגז טבעי?

מדינת ישראל עומדת בראש ה-OECD מבחינת היקף שמירת גז טבעי לדורות הבאים - כך עולה מהדו"ח השנתי של איגוד הגז הטבעי ופירמת הייעוץ BDO. הדו"ח קובע שישראל היא לא רק ספקית האנרגיה הגדולה במזרח הים התיכון, אלא גם מסוגלת לשמור על מצבור נאות של גז טבעי לעתיד.

לייצוא הגז הטבעי תרומה משמעותית לביטחון הלאומי ולשמירה על היציבות האזורית. שימו לב מה קרה במלחמה: בעוד שבאירופה המחירים זינקו ב-250%, בישראל ההפקה לא נפגעה והמחירים נותרו ללא שינוי.

הדו"ח מצא כי למרות הפקת שיא בשנת 2023 היקף עתודות הגז הטבעי בישראל המשיך לעלות והוא כרגע נמצא בשיא כל הזמנים. עוד נמצא, כי עלות העיכובים של נתג”ז בפיתוח מערכת ההולכה עומדת על למעלה מ-6.5 מיליארד שקל.

כמה כסף חסכתם בחשבון החשמל? (חברת החשמל)

בדו"ח נמצא כי מתחילת מהפכת הגז הטבעי בישראל (2013) כל משפחה בישראל חוסכת 1,000 שקל בחודש. החיסכון הלאומי הכולל עומד על 425 מיליארד שקל. עד שנת 2030 המדינה תכניס 85 מיליארד שקל יותר מכספי הגז הטבעי; עד שנת 2050 – תוספת של 365 מיליארד שקל למדינה מכספי הגז הטבעי.

עוד נכתב, כי בזכות הגז הטבעי מחיר החשמל בישראל נמוך בכ-50% מהמחיר באירופה.. כמו כן, ישראל מובילה עולמית בצמצום פליטות גזי חממה מייצור חשמל: מאז החלה מהפכת הגז הטבעי חלה ירידה דרמטית של 37% בעצימות פליטות גזי החממה בישראל.
  

יציבות המחירים בעת מלחמה

אחד הממצאים הבולטים בדו"ח הוא העובדה שישראל הצליחה לשמור על יציבות מחירי האנרגיה במהלך מלחמת "חרבות ברזל", בניגוד מוחלט לאירופה, שחוותה זינוק חד במחירי האנרגיה בעקבות המלחמה באוקראינה. על פי הדו"ח, בזמן שבישראל מחירי הגז הטבעי שמרו על יציבות ואף ירדו מעט במהלך חודשי הלחימה באזור, סבלה אירופה מעלייה משמעותית במחירי הגז הטבעי של יותר מ 250% בעקבות המלחמה שפרצה שם ב2022. בניגוד לאירופה שסבלה מפגיעה קשה בביטחון האנרגטי שלה, בישראל נשמרה רציפות האספקה, בעיקר הודות לפיתוח נרחב של תשתיות ההפקה והקמת מערכות יצוא גז טבעי שהפכו אותה לספקית האנרגיה החשובה במזרח הים התיכון.

 
כמה חסכו משקי הבית בישראל?

הדו"ח נפתח בפריסת נתוני רוחב מאקרו ומיקרו כלכליים המשקפים את ההשפעה הדרמטית של הגז הטבעי, והמהפכה שהוא חולל מאז 2013 על משק המדינה. על פי הדו"ח תעשיית הגז הטבעי תרמה לחיסכון לאומי כולל של כ-425 מיליארד שקל, מה שמהווה חיסכון חודשי של כ-1,000 שקל לכל משק בית בישראל מאז 2013. חיסכון זה נובע מהורדת מחירי החשמל, שירדו בכ-15% (בזמן שמחירי החשמל באירופה עלו ב-27%).

הדו"ח מציין כי בזכות הגז הטבעי, כל משק בית בישראל חסך במצטבר כ-140,000 שקל מאז תחילת מהפכת הגז הטבעי. בנוסף, מציג הדו"ח תחזית הכנסות ממסים ותמלוגים לפיה עד שנת 2030 צפויות הכנסות מדינה ישירות של כ - 85 מיליארד ש"ח, זאת בנוסף ל 25 מיליארד ש״ח שנכנסו עד כה לקופת המדינה. עד שנת 2050 צפויות הכנסות המדינה, על פי הדו״ח, להגיע ל - 365 מיליארד שקל נוספים.

בשנה האחרונה ממוצע ההכנסות החודשי לקופת המדינה מתעשיית הגז הטבעי חצה את רף החצי מיליארד ש"ח בחודש. מהדו"ח עולה כי קצב ההכנסות צפוי לגדול באופן דרמטי בשנים הקרובות, כאשר בשנת 2027 ממוצע הכנסות המדינה החודשי צפוי לעמוד על מיליארד שקל בחודש, ובשנת 2032 קצב הכנסות המדינה יעמוד על כמיליארד וחצי ש״ח מדי חודש. מחברי הדו"ח מציינים כי הרחבת הייצוא המתוכננת תביא להגדלה משמעותית נוספת בהכנסות המדינה.

מעבר לתועלות הכלכליות, הדו"ח מדגיש גם את התרומה הסביבתית המשמעותית של הגז הטבעי. מאז תחילת מהפכת הגז הטבעי, חלה ירידה דרמטית של 37% בעצימות פליטות הפחמן הדו-חמצני מייצור חשמל בישראל, נתון שהפך את ישראל למובילה עולמית בתחום זה. יתרה מכך, עצימות פליטות תחמוצות הגופרית הצטמצמה באופן דרמטי ב-89% ועצימות פליטות תחמוצות החנקן ב-79%. הפחתות אלה מייצרות חיסכון לאומי בעלויות סביבתיות של למעלה מ-220 מיליארד שקל.
 

נקודת התורפה: המשך הפיתוח

הדו"ח מזהיר כי ללא המשך פיתוח תשתיות הפקת הגז הטבעי והשקעה בחיפוש תגליות חדשות, ישראל עלולה להיקלע למשבר אנרגיה. בהקשר זה קובע הדו"ח כי אלמלא מדיניות ייצוא הגז הטבעי שאומצה ע"י כלל הממשלות בישראל מאז 2013 היה מתקיים כבר היום מחסור בגז טבעי, וזאת בשל היעדר תמריץ כלכלי לפיתוח המאגרים והרחבת ההפקה. עוד ממליץ הדו"ח על שורה של צעדים, כולל האצת פריסת תשתיות הולכה ואחסון, המשך השקעה במאגרים קיימים ובחיפוש מאגרים חדשים, והבטחת מדיניות יצוא שמאזנת בין צורכי האנרגיה של מדינת ישראל לבין התועלות הכלכליות והגאו-פוליטיות הנובעות מהיצוא.

אתגר חשוב נוסף עליו מצביע הדו"ח, הוא קידום פריסה של תשתיות הולכת גז טבעי ואחסונו אשר נמצאים באחריות הממשלה. בעוד שישראל ממוקמת בצמרת העולמית בפיתוח משק הגז הטבעי בתחומים שנמצאים באחריות הסקטור הפרטי, קיים פיגור משמעותי בפיתוח תשתיות האחסון וההולכה, שנמצאות באחריות הממשלה וגופים מטעמה. בניגוד למדינות מערביות רבות, בישראל אין מערכות אחסון מספקות לגז טבעי, דבר שעלול לסכן את הביטחון האנרגטי במצבי חירום או במחסור.

הדו"ח מצביע על עיכובים משמעותיים בפריסת תשתיות ההולכה ליצוא של הגז הטבעי, מה שמסב למדינה הפסדים של למעלה מ 6.5 מיליארד שקל. הוא מזהיר כי כל שנה נוספת של עיכוב בפריסת תשתיות ההולכה, עלולה לגרום להפסדים רבים נוספים למדינה.
              

"חסינות גבוהה לישראל"

"בניגוד למצב באירופה לאחר פרוץ המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, משק האנרגיה בישראל הפגין חסינות גבוהה לאירועי המלחמה, בראש ובראשונה הודות ליתירות בהפקת הגז הטבעי. העובדה שמעל ל- 80% מייצור החשמל בישראל נעשה ממקורות מקומיים – גז טבעי ואנרגיות מתחדשות – תרמה להבטחת זמינות מקורות האנרגיה לשוק המקומי ללא עליה במחירי האנרגיה, וללא סיכוני אי-אספקה. להמשך פיתוח תעשיית הגז הטבעי חשיבות רבה לחזרת המשק לצמיחה, לקידום תחרות ולהגדלת הכנסות המדינה ממיסים ותמלוגים, ולהורדת יוקר המחיה ולהפחתת זיהום האוויר.  כדי לממש פוטנציאל זה, נדרשת המדינה לקדם תשתיות יצוא ואגירת גז. קיומם של אלה יאותת למשקיעים כי השווקים פתוחים בפניהם והדבר יהווה זריקת עידוד לביצוע השקעות בחיפושים נוספים אחר תגליות גז טבעי חדשות".

אמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד הגז הטבעי: "היקפי הגז הטבעי העצומים שהתגלו בישראל, יחד עם תנופת הפיתוח שאפשרה הזרמת גז טבעי במערכות הפקה נפרדות משלושה שדות שונים אפשרו לישראל, לראשונה בתולדותיה, ליהנות מביטחון אנרגטי. גם כאשר הושבת מאגר 'תמר' בתחילת המלחמה, נמשכה הזרמת גז רציפה לכלל הלקוחות תוך עמידה על רמות המחירים שהתקיימו עוד טרם המלחמה. אלמלא ייצוא הגז הטבעי היו בישראל פחות מאגרים מפותחים, והיה נוצר מחסור שאותו כולנו היינו מרגישים. מהדו"ח עולה כי מאז החלה מהפכת הגז הטבעי בשנת 2013 חסך המשק הישראלי סכום דמיוני של 205 מיליארד ₪ בעלויות אנרגיה בלבד. המשמעות היא שאזרחי ישראל נהנים ממחירי חשמל הנמוכים בכ- 50% ממחירי החשמל באירופה".