לקראת זיכיון 2030: חלקה של המדינה ברווח מים המלח יגיע ל-50%

לקראת תום תקופת הזיכיון של חברת איי.סי.אל  איי.סי.אל +2.94% איי.סי.אל 1,682 +2.94% בסיס:1,634 פתיחה:1,630 גבוה:1,688 נמוך:1,627 תמורה:22,482,536 לעמוד ציטוט חדשות גרפים פרופיל חברה המלצות כתבות נוספות בנושא:  (לשעבר כיל) בים המלח גיבשו בחשב הכללי באוצר מתווה לקראת המכרז עבור הזיכיון משנת 2030. בין ההמלצות צמצום משמעותי של שטח הזיכיון הנוכחי וכן חיוב של איי.סי.אל לשקם את המפגעים הסביבתיים שנוצרו במהלך פעילותו.

לקריאה נוספת:
> רביב צולר: "הכיוון הוא שהכנסות החברה יהיו תלויות פחות בים המלח"

מחברי הדו"ח ממליצים להגדיל את חלקה של המדינה ברווחים מים המלח. לדבריהם, חלקה של המדינה מהרווחים התפעוליים של הזכיין עומד כיום על 33%-35%, בניגוד להמלצות וועדת שישינסקי. על כן, הם מציינים כי ישנו צורך להעלות את השיעור ל-50% בממוצע רב שנתי. הדבר יושג באמצעות העלאת שיעור התמלוגים, עדכון מנגנון היטל רווחי יתר, והחלת מודלים נוספים שיבטיחו שהציבור יפיק את מירב הערך הכלכלי מהפקת המחצבים מים המלח, שהם משאבי טבע לאומיים.

על פי הדו"ח, המחצבים המופקים מים המלח משיאים ערך כלכלי רב. להערכתם, הרווחיות התפעולית הנובעת מים המלח נאמדת בכ-690–830 מיליון דולר לשנה בממוצע (בשנים 2017–.2023). רווחיות זו מהווה 53%–64% מכלל הרווחיות התפעולית של איי.סי.אל בשנים אלה. 

בנוסף, הם ממליצם על הקמת חברה ייעודית חדשה (SPC), שתפעל אך ורק בתחום הפקת המשאבים מים המלח. חברה זו תמוסה בנפרד, באופן שיפשט את הליכי הגבייה ויאפשר למדינה לפקח בצורה טובה יותר על הרווחיות כתוצאה מהפקת המשאבים, להקטין את הסיכון לתכנוני מס, ולהבטיח שמרבית הרווחים יישארו בישראל. 

מפעלי ים המלח. קרדיט: ביזפורטל

כמו כן, הצוות ממליץ בדוח לשמר את המודל הנוכחי של שלושה זרמי הכנסה למדינה: תמלוגים, מס חברות, והיטל רווחי יתר, שנקבע בעקבות המלצות ועדת ששינסקי 2. עם זאת, מוצעים שיפורים במודל הקיים, בהם מבנה מיסויי דיפרנציאלי של התמלוגים כך שישקף בצורה טובה יותר את היקף הפעילות וההכנסות. כן, מוצע להרחיב את ההגדרה של "משאבי טבע" שעל הפקתם ומכירתם חל חוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, כך שתכלול מחצבים נוספים שמופקים מים המלח.

צמצום שטח הזיכיון ושיקום המפגעים הסביבתיים 

אחת הסגויות החשובות ביותר בכל הקשור לזיכיון על ים-המלח נוגעת לנזקים הסביבתיים שנוצרו כתוצאה מהפעילות של איי.סי.אל בשטח הזיכיון. מחברי הדו"ח ממליצים לצמצם באופן ניכר את שטח הזיכיון הנוכחי, כך שיכלול רק את האזורים ההכרחיים לפעילות התעשייתית. מטרת ההמלצה היא לשחרר שטחים יקרי ערך מבחינה תיירותית, חקלאית וסביבתית, ולהבטיח שמירה על ערכי הטבע הייחודיים באזור, ביניהם שמורות טבע, אתרים ארכיאולוגיים ושטחים בעלי ערך אקולוגי ונופי.

בנוסף, הם קוראים להחלת דיני סביבה ותכנון על הזכיין העתידי. בחוק הזיכיון אשר נחקק בשנת 1961 נקבעו הסדרים פרטניים שונים אשר לא תמיד תאמו לדינים הכלליים בהיבטי הגנת הסביבה. כתוצאה מכך, לאורך השנים, הייתה אי בהירות בנוגע לרגולציה על פעילות הזיכיון בים המלח, בין השאר בהיבטי סביבה. הצוות ממליץ כי פעילות הפקת המשאבים מים המלח ועיבודם תוסדר ככל פעילות תעשייתית דומה אחרת, ועל זיכיון ההפקה העתידי להבטיח כי תהיה כפופה לכלל הדינים, ובהם דיני התכנון והבנייה ודיני הסביבה.

בהתאם לעקרון "המזהם משלם", יחויב הזכיין הנוכחי לשקם את המפגעים הסביבתיים שנוצרו במהלך פעילותו. מנגנוני בקרה ופיקוח יופעלו כדי להבטיח כי הזכיין העתידי יישא באחריות מלאה לשמירה על הסביבה, תוך שיקום מתמשך של מפגעים קיימים ומניעת יצירתם בעתיד.

מפעלי ים המלח. קרדיט: ביזפורטל

כשל נוסף עמו נועד הזיכיון החדש הוא העובדה שהשימוש במי ים המלח אינו כרוך בתשלום ישיר. הדוח מציע לקבוע תשלום על שאיבת מי ים המלח, זאת במטרה לבטא את העלויות הסביבתיות הכרוכות בשימוש במים, וכן כדי לתמרץ את הזכיין העתידי להתייעל באופן שבו הוא משתמש במי ים המלח.

לבסוף מציעים מחברי הדוח, להטיל על הזכיין העתידי חובת דיווח תקופתית על פעילויותיו והשפעותיהן הסביבתיות, ובפרט לשימוש במי ים המלח, מצב התשתיות, כריית מחצבים, וטיפול במפגעים סביבתיים. דיווחים אלו יהיו פתוחים לציבור, כחלק ממנגנון פיקוח שיבטיח שקיפות מלאה ויכולת מעקב על הפעילות התעשייתית והשפעותיה הסביבתיות.

החשב הכללי יקבע: ים המלח לאן?

על חיבור הדו"ח עמלו שני צוותים ממשלתיים בין משרדיים, שעסקו בהיבטים הכלכליים והסביבתיים של הזיכיון העתידי, פרסמו היום להערות הציבור דוח משותף מקיף העוסק בהיערכות הממשלה לתום תקופת זיכיון ים המלח בשנת 2030 והקצאת הזיכיון העתידי. הדוח מתמקד בהמלצות כלכליות וסביבתיות לשם קביעת התנאים לזיכיון העתידי להפקת משאבים מים המלח, תוך שמירה על האינטרסים של הציבור והגנת הסביבה הייחודית של אזור זה.

הצוותים פעלו בהובלת סגן בכיר לחשב הכללי, אורי שאשא. עבודת הצוות הכלכלי נעשתה יחד עם רשות המסים, בהובלת מירי סביון, המשנה למנהל רשות המסים. עבודת הצוות הסביבתי נעשתה יחד עם המשרד להגנת הסביבה, בהובלת ד"ר אוהד קרני, ראש אגף מדיניות ואסטרטגיה במשרד. בעבודת הצוותים השתתפו גם משרד האנרגיה, רשות המים, אגף התקציבים והלשכה המשפטית במשרד האוצר, משרד הכלכלה, רשויות מקומיות ועוד.

זיכיון ים המלח, שהוענק לראשונה בשנת 1961, מאפשר להפיק מחצבים חיוניים כמו אשלג, ברום ומגנזיום. מחצבים אלו מהווים חלק משמעותי מכלכלת מדינת ישראל ומייצוא התעשייה הישראלית. בנוסף, ים המלח הוא הנקודה הגלויה הנמוכה ביותר על פני כדור הארץ המנקזת לתוכה מקורות מים שונים לכדי אגם מים מלוחים, אשר סביבו בית גידול מיוחד לבעלי חיים וצמחיה, ולו חשיבות היסטורית וגיאולוגית. ככזה, ים המלח מהווה מוקד משיכה תיירותי ואתר עשיר בערכי סביבה ומורשת, בעל חשיבות בינלאומית.

לאור חשיבות האזור מבחינה כלכלית, תיירותית והיסטורית, הדוח שם דגש רב על יצירת איזון בין המשך הפקת מחצבים חיוניים, המהווים נדבך חשוב בכלכלת ישראל, לבין הצורך בשמירה על הסביבה המיוחדת של ים המלח. המלצות הדוח מכוונות לפתח מודל רגולטורי שישלב בין האינטרסים הכלכליים והסביבתיים, ויבטיח ניצול בר-קיימא של משאבי ים המלח תוך הגנה על האזור למען הדורות הבאים.

החשב הכללי, יהלי רוטנברג: "תום תקופת הזיכיון הנוכחי מהווה הזדמנות היסטורית לעיצוב מחדש של הרגולציה הממשלתית על פעילות הפקת המינרלים באזור, תוך שמירה על הערך הכלכלי למדינה והתמודדות מיטבית עם האתגרים הסביבתיים שהפעילות מייצרת. ההמלצות המפורטות בדוח מבקשות לשמר את ים המלח כמשאב טבע ייחודי בעל ערך סביבתי רב, תוך הבטחת המשך פעילות תעשייתית ברת קיימא, הגדלת הערך הכלכלית שמופק ממשאבי הטבע מים המלח והתמודדות מיטבית עם ההשלכות הסביבתיות של פעילות הפקת המשאבים בים המלח. אני מבקש להודות לצוות הבין משרדי בהובלת סגן בכיר לחשב הכללי, אורי שאשא ולשותפינו הרבים על עבודה מקצועית חשובה שתתרום באופן משמעותי לחיזוק האינטרס הציבורי".

מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ: "המלצות  דו"ח הביניים הן צעד חשוב לקידום חוק זיכיון ים המלח החדש, בד בבד עם שמירה על חלקה הראוי של המדינה ברווחים ממשאבי ים המלח,  כפי שהיתוותה וועדת ששינסקי השניה.  כחלק מחוק זיכיון ים המלח החדש ישופר משטר המס אשר כולל את מס החברות והיטל רווחי יתר שניגבים ע"י רשות המסים והתמלוגים שניגבים ע"י החשכ"ל. אני רוצה להביע את הערכתי הרבה לכלל חברי הצוות ובפרט לחברי הצוות המקצועי מרשות המסים, אשר בנוסף לעבודתם השוטפת במטה הרשות ובמשרדי השומה, תרמו מהידע והניסיון המקצועי שלהם לגיבוש ההמלצות".

תגובת ICL: קיבלנו את הדו״ח ואנחנו רואים בחיוב את הניסיון להגדיר את התנאים העתידיים ולהקטין את אי הודאות בנוגע לתנאי הזיכיון העתידי למען כל מחזיקי העניין. נלמד את הדו״ח ונתייחס לפרטיו בשקיפות ובשיתוף פעולה עם רשויות המדינה כתמיד.