מחקר של בנק ישראל: עלייה בשכר מובילה גם לעליית מחירים

בנק ישראל פרסם היום מחקר שבוחן את הקשר בין אינפלציית השכר למחירים בשוק העבודה בישראל בין 2006 ל-2022. המחקר מתמקד בשאלה כיצד עליות בשכר משפיעות על מחירי מוצרים ושירותים בענפי המשק, ולהפך – כיצד עליות מחירים משפיעות על השכר. ממצאי המחקר מציגים את התמסורת הדו-כיוונית שבין שכר למחירים, ומצביעים על כך שהקשרים ההדדיים בין השניים התחזקו משמעותית מאז משבר הקורונה.

בשנים האחרונות, לאחר ההתאוששות ממשבר הקורונה, נצפה זינוק באינפלציה העולמית וגם בישראל. לצד זאת, שוק העבודה התאפיין במחסור בכוח עבודה - מצב שהוביל לעליות שכר בענפים שונים במשק. המציאות הזו חידשה את הדיון על הקשר בין השכר לאינפלציה – האם עליות בשכר מובילות בהכרח לעליית מחירים, והאם אנו עדים לספירלת שכר-מחירים בלתי נשלטת?

השכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים צילום: freepik

המחקר החדש מבנק ישראל מצא שיש קשר ישיר בין עלייה בשכר לעליית מחירים, אם כי האפקט מוגבל יחסית. כך לדוגמה, עלייה של 10% בשכר החודשי מביאה לעלייה מצטברת במחירים בטווח של 1%-3% בשנה שלאחר מכן. עם זאת, ההשפעה נוטה לדעוך בהדרגה לאחר 12 חודשים.

ספירלה של שכר-מחירים

המחקר מתבסס על נתונים ענפיים שנאספו מכל מיני שנים, ומנתח את ההשפעה של השינויים בשכר על מחירים ברמת הענף. בנוסף, המחקר בוחן את ההשפעה ההפוכה – כיצד שינויים במחירי מוצרים משפיעים על רמות השכר.

אחד מהממצאים המרכזיים של המחקר מצביע על כך שהשכר מגיב באיחור של כשנה לעליות בלתי צפויות במחירים. כלומר, כשמחירי המוצרים עולים מעבר לציפיות, השכר מתעדכן בהתאם לאחר כשנה. נתון זה משלים את התמונה של ספירלת שכר-מחירים, שבה עליית שכר גורמת לעליית מחירים, והעלייה במחירים גורמת בתורה לעליית שכר.

המחקר מצא כי בענפים שבהם יש תחרות גבוהה על עובדים, נרשמה השפעה חזקה יותר של עליית השכר על המחירים. כמו כן, חוקים שנוגעים להעלאת שכר המינימום השפיעו באופן ישיר על מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום.

המחקר גם מצביע על כך שמשבר הקורונה הוביל להידוק הקשר בין שכר ומחירים. לפני המשבר, הקשר היה חלש יותר, אך לאחר היציאה ממנו, נצפו עדויות לכך שהשפעת עליות שכר על המחירים התחזקה. בתקופה זו, גם ההשפעה של עליות מחירים על השכר היתה חזקה יותר - מה שמעיד על לחצים אינפלציוניים מוגברים מצד שוק העבודה.

נתון מעניין נוסף שנמצא במחקר הוא ההשפעה של העלאות שכר המינימום על המחירים. בענפים עם שיעור גבוה של עובדים המשתכרים שכר מינימום, נרשמה השפעה חזקה של העלאות שכר המינימום על עליות מחירים. כך לדוגמה, העלאה של 10% בשכר המינימום מובילה לעלייה של 2% במחירי מוצרים ושירותים בענף שבו שיעור העובדים בשכר מינימום גבוה. זו תופעה המצביעה על כך שהעלאות שכר המינימום עשויות להוביל לעליית מחירים, בעיקר בענפים שבהם יש כוח עבודה נמוך יחסית.

ההשפעה של עליית השכר על המחירים מוגבלת יחסית

למרות ההשפעה של עליות שכר על המחירים, המחקר מצביע על כך שההשפעה הכוללת של עליית השכר על המחירים נחשבת מוגבלת יחסית. אחת הסיבות לכך היא שבחלק מהענפים, החברות מצליחות לספוג חלק מעלויות השכר מבלי לגלגל את כל העלות לצרכנים. כך לדוגמה, בענפים כמו תעשייה ומסחר קמעונאי, ישנם גורמים נוספים שמשפיעים על קביעת המחיר, כמו תחרות מקומית ובינלאומית, שמפחיתים את האפשרות לגלגל עליות שכר באופן ישיר לצרכן.

כמו כן, בענפים מסוימים כמו שירותי בריאות וחינוך, השכר לא תמיד מושפע ישירות משינויים באינפלציה, מה שמחליש את הקשר בין השניים. אלה הם ענפים שבהם המחירים נקבעים לעתים על ידי הממשלה או גופים רגולטוריים, מה שמגביל את השפעת השכר על המחירים.

המחקר מציג גם את ההשפעה ההפוכה – מהמחירים אל השכר. במקרה הזה, כשהמחירים עולים באופן בלתי צפוי, השכר מגיב לאחר זמן מה, אך השפעת המחירים על השכר נחלשת עם הזמן. כלומר, בעוד שהשכר מגיב לעליות מחירים, התגובה אינה מיידית ואינה חזקה כמו ההשפעה ההפוכה של השכר על המחירים.

המחקר של בנק ישראל מספק תובנות חדשות על הקשר שבין שכר למחירים במשק הישראלי. הממצאים מצביעים על כך שייתכן שיש סיכון להיווצרות ספירלת שכר-מחירים בתקופות של אינפלציה גבוהה ושוק עבודה הדוק, כמו זה שראינו לאחר משבר הקורונה. עם זאת, ההשפעה הכוללת של עליות השכר על המחירים נותרת מוגבלת יחסית, בעיקר לאור מגבלות על היכולת לגלגל עליות שכר למחירים בענפים שונים.