מסלול הכסף של חיזבאללה - האם איראן תמשיך לתמוך בארגון הטרור?

כוחות צה"ל נכנסו ללבנון ופועלים בכמה כפרים סמוכים לגבול בצפון שמהם נשקף איום ליישובים ישראליים בגבול הצפון. דובר צה"ל, דניאל הגרי הודיע הלילה כי הפעולה ממוקדת ומתוחמת נגד יעדי טרור של חיזבאללה במרחב הסמוך לגבול בדרום לבנון. "בהתאם להחלטת הדרג המדיני, צה"ל החל לפני מספר שעות בפעולה קרקעית ממוקדת ומתוחמת במרחב דרום לבנון נגד יעדי ותשתיות טרור של ארגון הטרור חיזבאללה, במספר כפרים סמוכים לגבול, מהם נשקף איום מיידי וממשי ליישובים ישראליים בגבול הצפון".
   צה"ל נכנס ללבנון   

הכניסה הקרקעית ללבנון נועדה להחזיר את תושבי הצפון המפונים הביתה, והיא בהמשך ישיר לחיסולי הצמרת של חיזבאללה, לרבות ראש הארגון, חסן נסראללה, ובהמשך לפגיעה גדולה מאוד בארסנל הנשק של חיזבאללה על ידי חיל האוויר. המטרה של צה"ל להחליש עוד יותר את חיזבאללה, והשאלה אם הארגון הזה יכול להפוך ללא רלבנטי בלבנון. נזכיר שמדובר באויב מתוחכם ועדיין עם יכולות גבוהות ונשק ותמיכה מצד איראן. הכניסה הקרקעית מסוכנת ומעוררת דאגה לחיילנו. אבל, הארגון השיעי סופג מהלומות קשות והרחקתו מהגבול תקרב את סיום המלחמה ותביא ללחץ מצד הלבנונים וגורמי חוץ על חיזבאללה להביא להפסקת אש. 

הארגון שכעת עומד בראשו האשם סאפי א-דין, בן דודו של נסראללה, ספג מכה אנושה בשל חיסול הבכירים, פגיעה במצבורי הנשק, לצד פגיעה תדמיתית - הקלות לכאורה שבה ישראל שברה אותו, מעוררת דאגה גדולה בקרב האיראנים שהם הספונסר של הארגון, ויוצרת לחץ של הלבנונים להרחיק את הארגון ממוקדי הכוח בלבנון. לבנון המשוסעת נשלטה בעתם על ידי חיזבאללה החזק, כשהנוצרים והסונים והמורונים לא יכלו לשיעים, אבל זה עשוי להשתנות עכשיו וכבר כעת הביקורת על חיזבאללה הולכת וגדלה כשתושבי לבנון מבינים שהם משלמים את המחיר על התעצמות הארגון. ההפזגות בביירות, בצור, בדרום לבנון יוצרות דעת קהל קשה נגד חיזבאללה ובמקביל האיראנים ששולטים בארגון מחשבים מסלול מחדש - האם להמשיך לתת תמיכה גדולה לארגון שלא הצליח "לספק את הסחורה" או להשקיע בדרכים אחרות כדי להחליש ולפגוע בישראל?

מאיפה מגיע הכסף של חיזבאללה?

חיזבאללה, ארגון הטרור השיעי הלבנוני, נשען במשך שנים על תמיכה כלכלית משמעותית מאיראן. מקורות מימון אלה איפשרו לארגון לבנות כוח צבאי משמעותי ולהוות איום אסטרטגי על ישראל. אולם, לאחרונה, שורת האירועים האחרונה מעלה שאלות רבות לגבי עתיד המימון והאפקטיביות של הארגון. 

לפי הערכות שונות, התמיכה האיראנית בחיזבאללה עמדה על קרוב למיליארד דולר בשנה.  סכום זה שימש לבניית מערך צבאי מתקדם, הכולל עשרות אלפי טילים ורקטות, וכן למימון פעילות אזרחית נרחבת בלבנון, שנועדה לחזק את התמיכה העממית בארגון.

ואולם, הכלכלה האיראנית נמצאת במשבר עמוק. הסנקציות הבינלאומיות, ירידת מחירי הנפט והניהול הכושל של המשטר הביאו לאינפלציה גבוהה, אבטלה נרחבת וירידה חדה בערך המטבע האיראני. במצב זה, היכולת של איראן להמשיך ולתמוך בחיזבאללה ברמות הקודמות מוטלת בספק. איראן הפחיתה בשנים האחרונות את התמיכה ועל פי ההערכות שונות היא מסתכמת בכחצי מיליארד דולר בשנה, עדיין מדובר ב"חמצן" של ארגון הטרור. 

הביצועים האחרונים של חיזבאללה מעלים תהיות לגבי האפקטיביות של ההשקעה האיראנית. היכולת של ישראל לחדור לתוך מערכי המודיעין והפיקוד של חיזבאללה, כפי שהתבטאה בחיסול בכירים בארגון, מעידה על פגיעות משמעותית. חיסולו של מנהיג הארגון, חסן נסראללה, יחד עם שורה של מפקדים בכירים, מהווה מכה קשה לחיזבאללה ומעלה שאלות לגבי יכולתו להתאושש. הכניסה הקרקעית של צה"ל בהמשך לפגיעות המדויקות בצמרת הארגון ובמקביל לפגיעה קשה בארסנל הטילים, מעלים ספק בהמשך התמיכה. איראן השקיעה בחיזבאללה כדי שיהיה איום מול ישראל ויאפשר התרעה מול ישראל כדי שזו תחשוש לתקוף את מתקני הגרעין באיראן. אלא שההשקעה הזו בחלקה הגדול ירד לטמיון. מדובר על סדרי גודל של עשרות מיליארדים על פני עשרות שנים. זה כסף גדול לאיראן שכ-40% מתושביה עניים.

השלטון האיראני העדיף על פני עשרות שנים, השקעה בגרעין, בתשתית טרור, בפעולות הצטיידות על פני השקעה בעם העני שלו וקיימת תסיסה גדולה בבית בשנים האחרונות שרק הולכת וגדלה. השלטון לא יכול להצדיק המשך השקעה ענקית בחיזבאללה כשיש משבר כלכלי בבית. במיוחד אחרי הכישלון של חיזבאללה וההפנמה שההשקעה בחלקה הגדול ירדה לטמיון. 
   

השאלה המרכזית

השאלה המרכזית כעת היא האם איראן תבחר להמשיך ולהשקיע סכומי עתק בארגון שהוכיח פגיעות משמעותית או תשקיע בדרכים אחרות כדי להחליש ולאיים על ישראל. השאלה הזו על השולחן כבר כעת, אבל כמובן שמדי יום נוצרת מציאות חדשה בשטח.

ישראל בשעה זו מנקה את כפרי חיזבאללה הסמוכים לגבול ומרחיקה את חיזבאללה וכוח רדואן מהגבול. קיימות הערכות שישראל לא תסתפק בכך ותנצל את המצב כדי לתקוף את מתקני הגרעין של איראן. זו מצד אחד יכולה להיות הזדמנות פז, מצד שני זה יכול לפתוח במלחמה כוללת. 

אלא שישראל הוכיחה בליל הכטב"מים שבו תקפה איראן את ישראל עם 350 כטב"מים וטילים שהיא יכולה לאיום הגדול של איראן. נכון שההתקפה האיראנית יכולה להיות גדולה יותר, ורחבה יותר דרך הפרוקסי ברחבי האזור, ועדיין - ליל הכטב"מים הוכיח שיכולות ההגנה האווירית של ישראל מצויינות. אין 100%, אבל מערך ההגנה של ישראל לצד עזרה מהאמריקאים ומהשכנות הידידותיות, חיסל את האיום בדרכו לכאן. 

ומכאן שהבעיה של איראן כפולה - לא רק שחיזבאללה נכשל, היא עצמה כשלה וכל זה כשכוח ההתרעה של ישראל הולך ועולה. ישראל החזירה בשבועיים האחרונים את כוח ההתרעה וזה כמובן חשוב בשכונה שבה אנחנו נמצאים, כשצריך להזכיר גם את התקיפה של חיל האוויר בתימן כתגובה על שיגורי טילים מתימן לישראל. החות'ים הבטיחו להגיב. גם האיראנים יגיבו על החיסולים ועל רקע הביטחון הגובר של ישראל והנוכחות של האמריקאים באזור, ישראל יכולה להגיב ראשונה בשטחה של איראן.        

נחזור ללבנון - ההשקעה בחיזבאללה נועדה כאמור ליצור איום אסטרטגי על ישראל, שירתיע אותה מלתקוף את תוכנית הגרעין האיראנית. אולם, אם חיזבאללה אינו מצליח למלא תפקיד זה באופן אפקטיבי, ייתכן שאיראן תשקול מחדש את האסטרטגיה שלה.

אפשרות אחת היא שאיראן תחליט להפנות משאבים לדרכים אחרות להשפיע על המזרח התיכון ולאיים על ישראל. זה יכול לכלול השקעה מוגברת בפרוקסי-ארגונים אחרים באזור, או פיתוח יכולות צבאיות עצמאיות נוספות או פשוט שינוי שיטת טרור - במקו לשבת על הגבול ולאיים, לפעול ולפגוע בתוך ישראל או בישראלים בחו"ל.  

מצד שני, איראן עשויה להחליט שהשקעה בשיקום חיזבאללה היא הכרחית לשמירה על האינטרסים שלה באזור. במקרה כזה, היא עלולה לנסות להגביר את התמיכה הכלכלית והצבאית בארגון, למרות הקשיים הכלכליים שלה עצמה. אלא שזה יוביל לתסיסה בבית וגם תסיסה בלבנון. 
 

לא מסתמכים על מקור הכנסה בודד

חיזבאללה מעורב במגוון פעילויות פליליות להשגת מימון חוץ מהמימון האיראני. אלה כוללות הלבנת הון, זיוף כספים, סחר בנשק, וייצור וסחר בסמים. פעילויות אלו מתרחשות ברחבי העולם, כולל באמריקה הלטינית, אירופה ואפריקה. הסחר בסמים, בפרט, מהווה מקור הכנסה משמעותי, עם פעילות נרחבת באזור משולש הזהב בדרום-מזרח אסיה ובאזור משולש הגבולות בין ברזיל, ארגנטינה ופרגוואי.

חיזבאללה גם מפעיל רשת עסקית ענפה של חברות לגיטימיות בלבנון ומחוצה לה. חברות אלו פועלות במגוון תחומים, מנדל"ן ועד מסחר, ומשמשות הן כמקור הכנסה ישיר והן כאמצעי להלבנת כספים מפעילויות לא חוקיות. בנוסף, הארגון מקבל תרומות ממוסלמים שיעים ברחבי העולם, כולל מקהילות לבנוניות בתפוצות.

מעניין לציין כי ארגון הטרור מכחיש באופן עקבי את מעורבותו בפעילויות לא חוקיות ואת היקף התמיכה שהוא מקבל מאיראן. הארגון טוען כי מקורות המימון העיקריים שלו הם תיקי השקעות ותרומות לגיטימיות. עם זאת, מדינות רבות, ובראשן ארצות הברית, ממשיכות לעקוב אחר פעילויותיו הפיננסיות ולנסות לחסום את ערוצי המימון שלו.
 

הסיבות של איראן להימנע מהסלמה

המנהיגות האיראנית מודעת לכך שהסלמה עלולה לגרור תגובה חריפה מצד ישראל. התקיפות האחרונות של ישראל על מתקני אנרגיה של החות'ים בתימן מהוות תזכורת ליכולות הצבאיות הישראליות ולנכונותה לפעול גם מחוץ לגבולותיה.

  מסעוד פזשכיאן, נשיא איראן     (רשתות חברתיות)

גורם נוסף המשפיע על ההחלטות בטהרן הוא המאמץ הדיפלומטי של הנשיא האיראני החדש, מסעוד פזשכיאן. מדיניותו כוללת ניסיונות להתקרב למערב ולהקל את הסנקציות על איראן. עימות צבאי עם ישראל עלול לסכל מאמצים אלה ולהחריף את הבידוד הבינלאומי של איראן. צריך גם לזכור כי הוא מונה לנשיא כדי לרכך את התסיסה של העם. הוא נחשב שתומך ורוצה בשיפור מצבו הכלכלי של העם האיראני. 

חשוב לציין גם את ההשלכות הפנימיות של המצב. הפגיעה בחיזבאללה והיעדר תגובה משמעותית מצד איראן עלולים לערער את תדמית המשטר בעיני העם האיראני. המנהיגות בטהרן חוששת שחולשה מדומה עלולה לעודד התנגדות פנימית ולאתגר את יציבות המשטר.

לבסוף, המצב הכלכלי הקשה באיראן מקשה על המשטר לבצע רפורמות נחוצות, כגון צמצום סובסידיות על דלק. חשש מתגובה ציבורית שלילית מרתיע את המנהיגות מלנקוט צעדים שעלולים להחריף את המתיחות הפנימית.

לאור כל אלה, נראה כי איראן נמצאת במצב מורכב. מצד אחד, היא מעוניינת לשמר את תדמיתה כמעצמה אזורית ולהגן על בעלות בריתה. מצד שני, שיקולים כלכליים, דיפלומטיים ופנימיים מובילים אותה לנקוט משנה זהירות בתגובתה לאירועים האחרונים. האתגר עבור המנהיגות האיראנית הוא למצוא דרך לשמר את מעמדה מבלי לסכן את יציבותה הפנימית או להסתכן בעימות ישיר עם ישראל והמערב.
 

המצב הכלכלי בלבנון

המצב הכלכלי בלבנון עצמה מהווה גורם נוסף במשוואה. המשבר הכלכלי החריף במדינה הגביר את התלות של חלקים נרחבים באוכלוסייה בשירותים החברתיים שמספק חיזבאללה. זה מחזק את מעמדו של הארגון בקרב הציבור השיעי.

עם זאת, המלחמה האחרונה רק החריפה את המשבר. המדינה מתמודדת עם אתגרים עצומים, כאשר תשתיות בסיסיות קורסות ומיליוני אזרחים נאבקים לשרוד. אחד הביטויים המובהקים למשבר הוא מצב אספקת החשמל במדינה. כיום, רוב אזרחי לבנון נאלצים להתמודד עם מציאות שבה במחצית משעות היממה אין חשמל כלל. מצב זה משבש את החיים היומיומיים ופוגע קשות בכלכלה.

ולא רק האזרחים. לבנון מתמודדת עם נטל כבד של כ-1.7 מיליון פליטים, בעיקר מסוריה. נוכחותם מעמיסה עוד יותר על התשתיות הקורסות ועל שוק העבודה המצומק.

למצב הכלכלי יש גם יתרונות: הפערים בין שכר החיילים בצבא הלבנוני הרשמי לבין אלו המשרתים בחיזבאללה בולטים במיוחד. בעוד חייל בצבא לבנון מרוויח בין 100 ל-200 דולר בחודש, "חייל" בחיזבאללה יכול להרוויח עד 1,300 דולר. פער זה ממחיש את כוחו הכלכלי של הארגון ואת יכולתו למשוך אליו אנשים במצב של מצוקה כלכלית.

מהצד השני, המצב הכלכלי הקשה גורם לרבים בלבנון להפנות אצבע מאשימה כלפי חיזבאללה. התפיסה הרווחת היא שמעורבותו של הארגון בסכסוכים אזוריים, ובמיוחד העימות המתמשך עם ישראל, תורמת להחרפת המשבר הכלכלי ומונעת מלבנון להתאושש. ככל שהמצב הכלכלי מחמיר, גוברים הקולות בציבור הלבנוני הקוראים לשינוי. רבים מבינים כי "הכלכלה מנצחת" בסופו של דבר, וכי המשך התמיכה בחיזבאללה עלול לדרדר את המצב עוד יותר.

אם מגמה זו תימשך, ייתכן שנראה ירידה בתמיכה הציבורית בחיזבאללה. במקביל, אם התמיכה הכלכלית בארגון מאיראן תצטמצם, הוא עלול למצוא את עצמו במצב קשה. למרות שכרגע רבים "עומדים בתור" להצטרף לשורותיו בשל השכר הגבוה יחסית, שינוי במצב הכלכלי או בתמיכה הציבורית עשוי לשנות מגמה זו.