מעל 3 מיליארד ש' - העלות של ההגנה האווירית אתמול; שווה כל שקל, אבל מאיפה יגיע הכסף?

בפעם השנייה, איראן שיגרה מתקפה מסיבית לעבר ישראל. הפעם מדינת הטרור שלחה 181 טילים בליסטיים. מתקפה שנכשלה הודות למערכות ההגנה המתקדמות שלנו. חץ 3 וחץ 2 יירטו את רוב הטילים של איראן.   חץ 3 - עלות של 3.5 מיליון דולר לשיגור

 

כמה עולה לשגר טיל חץ?

מבחינה כלכלית טיל חץ עולה כ-3.5 מיליון דולר, כשיש עלויות נוספות לרבות של כיפת ברזל (שטיפלה גם ברסיסים). בהערכה גסה מדובר על לפחות 3 מיליארד שקלים. התקיפה האיראנית הקודמת שהתרחשה בלילה שבין ה-13 ל-14 באפריל כללה כ-300 כלי תקיפה שונים ועלותה על פי ההערכות אז היתה בין 3 ל-5 מיליארד שקל.

העלויות האלו הן מחוץ לתקציב. כששר האוצר בצלאל סמוטריץ' מציג את הנתונים - את התקציב, את הגירעון, הוא אומר במפורש שזה ללא הוצאות ביטחון נוספות ואם יהיו דרישות מהמערכת הצבאית, כמובן שהן יסופקו. 

 

הגירעון יגדל

המשמעות הכלכלית היא שצריך עוד כסף כדי לסגור את הגירעון. למעשה, מדובר בסכומים גדולים הרבה יותר מהעלות של ההגנה האווירית אתמול בלילה. בשבועות האחרונים  גדלו ההוצאות שמעבר לתקציב בלפחות 10 מיליארד שקל, וזאת בשל התקיפות הישראליות האינטנסיביות מאוד בלבנון וחיסול הבכירים, לרבות חסן נסראללה. מעבר לכך, גיוס מילואים נוספים והכניסה ללבנון תגדיל את ההוצאות הביטחוניות. 

• מקדים תרופה למכה? סמוטריץ' רוצה להבטל את המכסים על ייבוא מארה"ב
• ועדת כספים אישרה את הארכת מתווה הפיצויים לעסקים בצפון לחודשים ינואר עד יוני 2025

   שר האוצר - לא יהיה מנוס מהטלת מסים 

האוצר חיפש בשבועות האחרונים מקורות תקציביים לכ-35-40 מיליארד שקל, כדי לעמוד ביעד גירעון של 4% בשנה הבאה, אבל הוא עלול למצוא את עצמו בתרחיש שונה - ראשית, יעד הגירעון של 6.6% השנה שסמוטריץ' התעקש שנגיע אליו (אלא אם צרכי הביטחון יגדלו), הופך למאוד מאוד מאתגר, למרות העלייה בגביית המסים. שנית, יהיה צורך להגדיל את הקיצוצים בשנה הבאה במקביל להעלאת מסים.  

התגובה הישראלית

לפי הערכות, קיים חוסר סימטריה משמעותי בין העלויות של התוקף והמגן. לדברי המומחים הצבאיים, ההוצאה האיראנית על המתקפה מהווה פחות מעשירית מעלות ההגנה הישראלית. בטווח הארוך, איראן עשויה להיות מסוגלת לבצע עשרות מתקפות דומות ואפילו רחבות יותר, מה שידרוש מישראל להיות ערוכה באופן קבוע לתרחישים מרובים ולכן תקיפה של ישראל כעת נתפסת כהכרחית על מנת להחזיר את ההרתעה.   ראש הממשלה - "התגובה שלנו תהיה קשה"           (לשכת ראש הממשלה)

מנגד, תקיפה באיראן בעלת השלכות גדולות. איראן היא לא עוד ארגון טרור, היא מעצמה אזורית עם 90 מיליון תושבים, צבא גדול וקשר ישיר לרוסיה וסין. תקיפה באיראן עלולה להוביל להתערבות של מעצמות העולם ולהתלקחות עולמית. מעבר לכך, האם ישראל באמת יכולה לנהל בו זמנית כל כך הרבה זירות? האם צריך לאבד כוח, משאבים ואנרגיה בזירה האיראנית כעת, כשאנחנו עדיין נלחמים בעזה ומחפשים את החטופים ובמקביל נלחמים בחיזבאללה בלבנון?

• "אין מדינה קרובה יותר לארה"ב מישראל; יהיו דיונים על גובה המכסים, אבל טראמפ הטיל מכסים על כולם"
• "ישראל יכולה ליהנות ממלחמת הסחר; לקחנו צעד אחורה מארה"ב"
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הדעות חלוקות, ראש הממשלה, הרמטכ"ל ובכירים נוספים אמרו במפורש שישראל תגיב בזמן ובמקום שתמצא לנכון.  

מאיפה יגיע הכסף?

סמוטריץ' אמר שהוא לא רוצה להעלות מסים. הוא צריך להחליט אם הוא רוצה גירעון נמוך שנה הבאה - סדר גודל של 4% או לא. זה כמעט לא יהיה אפשרי להגיע לגירעון של 4% בלי להעלות מסים. פקידי האוצר מבינים זאת וערוכים לכך. הם הציגו לו תוכנית קיצוצים שמעבר להקפאת תקרות המס על מדרגות שכר וקצבאות, תכלול גם ביטול חלקי של הפטור ממס על שכר הדירה, העלאת מס הרכישה על דירות יד שנייה למשקיעים (כשבמקביל יש כוונה  להוריד מס רכישה למשקיעים שישכירו דירות לטווח ארוך). כמו כן, פקידי האוצר ניסו להביא לעליית מס חברות לתקופה קצרה וביטול הפטור ממע"מ על רכישות באינטרנט. ביטול הפטור ממע"מ הוא מתבקש. אין באמת סיבה אמיתית לפגוע בחנויות המקומיות והיבואנים שמשלמים מע"מ, ולאפשר קניות ללא מע"מ. זה פטור פופוליסטי שמביא לייקים.      

העלאת מס חברות לתקופה מסוימת היא פתרון חכם. כשמעלים מס חברות באופן קבוע הפגיעה בחברות היא תמידית. זה פוגע מידית בערך של החברה כי הרווח שלה יורד באופן קבוע והשווי נגזר מהרווחים. אבל אם מראש מגדירים תקופה מסוימת שבה מעלים מס, אין לזה השפעה משמעותית על שווי החברה. חברות פרטיות לא יאבדו ערך משמעותי, חברות נסחרות גם לא אמורות להיפגע מדי, והסכום שניתן לקבל עשוי להיות מאוד משמעותי. 

בינתיים הכוונה להקפיא את הקצבאות, לבטל את הפטור ממס על רווחים בקרנות השתלמות מהשנה השביעית ואילך. כמו כן, יבוטלו הטבות מסוימות לחוסכים בפנסיה, בעיקר כאלו שמרוויחים מעל רף מסוים. גזרה נוספת תהיה העלאה של מס הייסף ב-2%. מדובר במס על הכנסות גבוהות. מי שמרוויח יותר מ-721 אלף שקל שנה משלם כיום מס יסף בשיעור של 3% על ההכנסה מעל לסכום זה. מוצע להגדיל את המס ל-5%, ובתנאי שההכנסה הזו (של 721 אלף שקל) איננה מיגיעה אישית אלא ממקורות הוניים. כמו כן, מוצע להכניס גם רווח ממכירה של דירות מגורים להשקעה לחישוב של הרווחים לצורך תשלום מס יסף.