מענק של 10.8 אלף שקל לחיילים משוחררים עלול להתבטל

האוצר שוקל צעד שנוי במחלוקת: קיצוץ במענק עבודה מועדפת לחיילים משוחררים. משרד האוצר, בניסיונו להגדיל את הכנסות המדינה בתקופה כלכלית מאתגרת, בוחן אפשרות לקצץ במענק העבודה המועדפת לחיילים משוחררים. צעד זה מעורר ביקורת רבה, במיוחד לאור המצב הביטחוני הנוכחי והערכה הציבורית הגבוהה כלפי המשרתים בצה"ל.  חיילים בעזה     (דובר צהל)

מבקרי המהלך טוענים כי לפני פגיעה בחיילים המשוחררים, יש לבחון קיצוצים במגזרים אחרים שנהנים מהטבות משמעותיות. הם מצביעים, למשל, על הפנסיות התקציביות הגבוהות בצבא הקבע כמקור אפשרי לחיסכון תקציבי.

יתרה מזאת, בתקופת מלחמה, נראה כי הסיכויים שהממשלה תאשר קיצוץ בהטבות לחיילים משוחררים הם נמוכים מאוד. הדבר עלול להיתפס כפגיעה במורל הלאומי ובנכונות הציבור להתגייס ולתרום למאמץ המלחמתי. עם זאת, חשוב להדגיש כי מענק עבודה מועדפת לא באמת משיג את המטרה - החיילים המשוחררים עובדים בעבודות כאלו רק כדי לקבל את המענק כשהמעסיקים מנצלים זאת ונותנים להם שכר מינימום. העובדים לא באמת מתפתחים, תורמים למשק, אלו עבודות זמניות. ההטבה מתגלגלת למעסיקים (ראו בהמשך); היה נכון לתת לחיילים מענק ישיר נוסף בלי תנאים ובכל מקרה - לא לפגוע במענק הזה כעת. 

 

מה זה מענק עבודה מועדפת?

מענק עבודה מועדפת הינו תמריץ כלכלי המוענק לחיילים משוחררים ובוגרי שירות לאומי או אזרחי, המעודד אותם להשתלב בעבודות בתחומים המוגדרים כ"עבודה מועדפת" או "עבודה נדרשת" למשק הישראלי. המענק מיועד לתגמל את מי שעובד במשך תקופה מינימלית של שישה חודשים בתחומים בעלי חשיבות לאומית, בהם קיימת מחסור בכוח אדם, כגון בנייה, חקלאות, תעשייה, תחנות דלק ומלונאות. הסכום הנוכחי של המענק בשנת 2024 עומד על 10,826 ש"ח, ואלפי חיילים משוחררים נהנים ממנו מדי שנה.

• מדריך ביטוח לאומי לחיילים משוחררים - ואיך לנצל את ההטבות המגיעות לכם?
• חיילים משוחררים? קחו את הכסף ותברחו

מענק העבודה המועדפת החל את דרכו כחלק מהמאמץ של מדינת ישראל לשלב חיילים משוחררים בשוק העבודה. לאורך השנים, נתפס המענק ככלי חיוני בעידוד חיילים משוחררים להשתלב בעבודות פיזיות או מקצועות הדורשים הכשרה נמוכה, עבודות שאינן זוכות לביקוש רב בקרב צעירים. ההחלטה לשלב תחומים כגון בנייה, חקלאות ותעשייה נבעה מהצורך של המדינה לתמוך בתחומים אלה לאור המחסור הכרוני בכוח אדם.  

האם המענק דווקא מגדיל את הפערים?

מענק העבודה המועדפת היה לאורך השנים אחד האמצעים המרכזיים של המדינה להכוונת חיילים משוחררים לעבודות בעלות ערך חברתי וכלכלי. עם זאת, לאחרונה מתפרסמות טענות על כך שהמענק אינו תורם באופן משמעותי לקידום השתלבותן של אוכלוסיות שנמצאות בתת-תעסוקה, כגון האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, מאחר והתנאי לקבלת המענק הוא שירות צבאי או לאומי, מה שמדיר אוכלוסיות אלו. אלא שזה בדיוק כמו לתת שכר לחיילים - הם נותנים את השנים הטובות שלהם ופוגעים במעמדם הכלכלי, והמענק הוא בסופו של דבר סוג של החזר על התרומה והשירות שהם עשו.  

השיקולים של האוצר

משרד האוצר מקדם יוזמה לבטל לחלוטין את מענק העבודה המועדפת, במסגרת רצונו להפחית את ההוצאות הממשלתיות, והעלות השנתית של המענקים נאמדת בכ-130 מיליון ש"ח. לפי דברי משרד האוצר, מענק העבודה המועדפת גורם לתלות של מעסיקים בכוח עבודה זול ומעכב השקעה בטכנולוגיה ובחדשנות. לטענתם, כספי המדינה מופנים בעיקר לתעסוקה של יהודים שאינם חרדים, אוכלוסייה עם שיעור תעסוקה גבוה ממילא, בעוד אוכלוסיות בתת-תעסוקה אינן מקבלות הזדמנויות שוות.

הטיעון הזה נשמע חלש, אבל יש גם לכל המנגנון של מענק עבודה מועדפת חסרונות גדולים. נראה שהכי נכון היה לתת מענק עבודה לחיילים בלי קשר לעבודה כזו או אחרת. בפועל, מנגנון המענק מייצר עיוותים ובעיות - השכר בעבודות מועדפות רבות הוא מאוד נמוך. בתחומים כמו חקלאות או בניין מציעים שכר מינימום, כך שהמענק אמנם מוסיף תמריץ לעבוד, אבל הוא לא באמת תורם לאורך זמן - הוא כנראה לא יוסיף עובדים ישראלים לענף החקלאות. 

מעבר לכך, במקרים רבים, המעסיקים נהנים מהמענק יותר מאשר העובדים עצמם. המעבידים מקבלים עובדים צעירים וזולים למשך פרק זמן מוגבל, לעיתים תוך ניצול מצב שבו העובדים נשארים בתפקיד בעיקר כדי לזכות במענק, ולא בשל תנאי העסקה אטרקטיביים.

• 38% מהמזון שמיוצר בישראל הולך לאיבוד
• הנחה בארנונה: כל מה שצריך לדעת
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

המעבידים מרוויחים יותר מהמענק בעוד שהעובדים מתקשים למצוא קידום או תנאים טובים לטווח ארוך.

ההצעה לביטול המענק מעוררת ביקורת חריפה ממערכת הביטחון ומקרן לחיילים משוחררים. ביטול מענק העבודה המועדפת, אם יאושר, צפוי לשנות את פני שוק העבודה לחיילים משוחררים ולתחומים המוגדרים כנדרשים במשק. מצד אחד, מדובר בצעד שיוביל לחיסכון בהוצאות המדינה, אך מנגד קיימת דאגה לפגיעה בחיילים משוחררים ובתמריצים להשתלבות בעבודות בעלות ערך חברתי וכלכלי.