שעתם הרעה של הבנקים - שעתן הטובה של מניות הבנקים
ההשקעה הכי טובה של הבנקים היא בתרומות וקמפיינים פרסומיים למילואימניקים ולמפונים. הם משפרים את התדמית, בשעה שהם עושקים את הציבור. אבל הם לא הבעיה - המפקח על הבנקים הוא האשם
עונת הדוחות של הבנקים החלה: הבנקים מייצרים תשואה של 15%-13% על ההון העצמי. השווי שלהם באזור ההון העצמי (כמכלול, לא באופן ספציפי) כך שהתשואה של הבנקים בבורסה צפויה להיות באזורים האלו - 13%-15% - ההון גדל בשיעור הזה וגם השווי צפו לעלות בשיעור הזה.
זה לא מדע מדויק, זה תלוי בהערכות קדימה. השנה הבנקים עלו בממוצע קרוב ל-40%. הרבה מעבר לתשואה על ההון, זו היתה ההשקעה הטובה ביותר ביחס לסיכונים. בפועל, כבר עשור הבנקים הם ההשקעה הטובה ביותר: לא הייתם צריכים לבחור מניות בפינצטה, או לבחור מדדים בארץ ובחו"ל, כל מה שהייתם צריכים לעשות זה להשקיע במניות הכבדות של הבנקים. הבנקים מייצרים תשואה מרשימה על ההון (בין 10% בשנה ל-16%), אבל נסחרו רוב הזמן פחות מההון העצמי. ודבר זה מתבטא בתשואה דו ספרתית על השווי. מה רע?
ותודה לבנק ישראל
הסיכונים הם לכאורה רבים - תחרות, הפרשה להפסדים, בנקאות דיגיטלית, סיכון סייבר וסיכון טכנולוגי, אבל בפועל יש סיכון אחד משמעותי - רגולציה. אם הרגולטור ירצה הרווחים ייחתכו, אם הרגולטור ירצה, הרווחים ישמרו. הרגולטור שהוא גם המנכ"ל האמיתי של הבנקים, הוא המפקח על הבנקים ובנק ישראל. הדבר שהכי מפחיד את הבכירים במקומות האלו הוא שתהיה בעיית יציבות של בנק במשמרת שלהם. כדי שזה לא יקרה הם דוחים תחרות, מאפשרים עמלות גבוהות, מאפשרים מרווח ריבית גבוה, מאפשרים לבנקים לא לתת ריבית על עו"ש. אבל הסיכון הרגולטורי לא התממש עשרים שנה, למה שהוא יתממש עכשיו?יש לרגולטור ולבנקים אינטרס משותף, יש לשניהם גם שותפות גורל וערבוב - רבים מאנשי בנק ישראל עוברים לתפקידים במערכת הבנקאית. ואז כשהציבור מעז להתלונן וכשהפוליטיקאים מבקרים את הבנקים - בנק ישראל נעמד ובמלוא כוחו הודף את הביקורת. זה עניין טריקי - מצד אחד, צריך לבקר את הבנקים על המרווחים הגבוהים ועל העמלות הגבוהות; מצד שני - למבקרים אין באמת כוח. המפתח לכך שבנקים יהיו הוגנים והגונים איתנו, נמצא בבנק ישראל. הבנק יכול לחייב בריבית על עו"ש ולהוריד עמלות מסוימות, ולקבוע עמלת תעריף נמוכה בניירות ערך ובכלל. בנק ישראל אמור לאזן בין צרכי הבנקים לציבור, אלא שהוא בפועל דואג בעיקר לבנקים ומספר בעיתונים שחשוב לו מהציבור.
בבנק ישראל יגידו לנו שזה לא נכון ויחזרו לשיח האקדמי על חשיבות מערכת פיננסית יציבה, אבל אני ואתם יודעים שזה לא נכון. יש לנו עובדות - הדוחות של הבנקים לרבעון השלישי שהחלו והדוחות של הבנקים לרבעונים קודמים ולשנים קודמות, מוכיחים ומלמדים שלבנקים יש רווחיות עודפת משמעותית. הדוחות האחרונים מקוממים כי בשעה שאלפי עסקים נסגרים, בשעה שכל בית כמעט חווה ויחווה את הגזרות הכלכליות, הבנקים ידווחו השנה על רווחי שיא.
בנק ישראל יכול וחייב לייצר התאמה בין מצב המשק ובעיקר מצב הפרטיים במשק למצב הבנקים. הוא חייב להבין שאם הבנקים מרוויחים הרבה יותר מריבית עושק, והציבור לא גומר את החודש, זה התפקיד שלו לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש.
הוא צריך לאזן בין רווחי הבנקים לבין רווחת הציבור - הוא לא עשה זאת. מתי הוא כן יעשה? כשתהיה ביקורת ציבורית ושר האוצר ופוליטיקאים אחרים ידברו על תקנות נגד הבנקים, הוא יאסוף את ראשי המערכת הבנקאית בחדר סגור ויגיד להם - בואו נוריד את הפוליטיקאים מהגב שלנו, אחרת הם יחוקקו חוקים. תנו קצת ריבית על העו"ש ונסגור עניין. והעניין ייסגר למשך שנה-שנתיים.
הבנקים מתחנפים לציבור כדי להחביא את העושק
אבל הבנקים יודעים את האמת. הם יודעים שהם עושקים את הציבור והם לא אוהבים את התדמית שזה יוצר להם בציבור. ולכן, הם משתמשים בתחבולות ובכסף כדי לקנות אותנו.הבנקים מאוד נחמדים אלינו. הם מאריכים את מועד פירעון ההלוואות שלנו, הם מממנים את החתונות של הלוחמים והלוחמות, הם נותנים חבילת הטבות למפונים, הם תורמים הרבה כסף לשיקום, תקומה, לעוטף, לחיילים. הם תורמים את זה בפרהסיה, עם קמפיינים גדולים בטלוויזיה. הם תורמים, מפרסמים וכל הכבוד להם, אבל המטרה היא בעיקר - תדמית.
הם רוצים למרק את התדמית שלהם בפניכם, כי המצפון שלהם לא נקי. בבנקים יושבים אנשים חכמים, משכילים, שיש להם מטרה - להגדיל את פעילות הבנק ואת רווחיו. זו המטרה הבסיסית של כל חברה, ובנק הוא חברה בדיוק כמו שופרסל, נייס, דמרי או מאנדיי. שורת הרווח היא המטרה העיקרית. נכון שיש מטרות משנה חשובות, אבל בסופו של דבר הם צריכים לייצר תשואה כמה שיותר גבוהה על ההון שלהם ולהרוויח כמה שיותר כסף לבעלי המניות שלהם. הבעיה ברווחיות העודפת והמוגזמת של הבנקים היא לא באנשים שיושבים בבנקים אלא באנשים שאחראים עליהם - בבנק ישראל ובפיקוח על הבנקים.
גוף עסקי שתורם עושה זאת כי זה חשוב למנהלים ולעובדים שלו. לתרום בזמן מלחמה זה משהו שכל מי שיכול עושה. מי שלא יכול בכסף, עושה זאת בהתנדבות בפעילויות מגוונות. הבנקים מיד תרמו כי הם חלק מהמדינה, וזה בלי ציניות.
תרומות שמנקות את המצפון
אלא שהתרומות האלו הן לעג לרש. בסופו של יום הן לא מדגדגות ולא משפיעות על הדוחות של הבנקים. מאות מיליונים של תרומות מצד הבנקים הגדולים, בטלים לעומת רווח בקצב של 8 מיליארד שקל בשנה. בפועל, התרומות האלו הן השקעה, אולי ההשקעה הכי טובה של הבנקים.בנקים לא אהודים על הציבור. אפשר להתווכח אם זה נכון וצודק. לא בטוח, כי אחרי הכל, לבנקים יש מטרה עסקית. ועדיין - הם נתפסים כעושקים, כמנצלים, כמי שלוקחים ריבית גבוהה על הלוואות ונותנים ריבית נמוכה על פיקדונות. הם מודעים לתפיסה הזו והם נלחמים בה דרך מערכת פרסום ענקית שמנסה שנים רבות לרכך את הכעסים והעוינות של הציבור. השנה, על רקע המלחמה, זה אפילו עובד. הפרסומות של הבנקים אהודות, מלטפות את הציבור והוא מחזיר בחזרה. מי לא אוהב שעוזרים לחיילים ולחיילות?
שעתם הרעה של הבנקים
התדמית של הבנקים משתפרת בהשקעה מאוד נמוכה (תרומות), כשהאמת היא שזה צריך להיות בדיוק ההיפך. זו שעתם הרעה של הבנקים, זה המקום שהציבור צריך אותם, זועק לעזרה והם מפנים לו עורף.
הבנקים מגדילים את הפער בין הריבית שהם משלמים על פיקדונות לבין הריבית שהם מקבלים על הלוואות. המרווח שלהם (פערי הריביות) גבוה בצורה קיצונית. כשדניאל מקבל על פיקדון 4% והבנק נותן לרועי הלוואה בריבית של 10%, המרווח הוא 6%. זה המון, זה לא שיעור שמבטא תחרות הוגנת. זאת ועוד - כשדניאל מקבל על העו"ש אפס אחוז והבנק נותן הלוואה בריבית של 10% לרועי - המרווח הוא כבר 10%.
המשק בדעיכה, עסקים נסגרים, הגירעון עולה - אבל הרווחים של הבנקים בשיא. בנקים אמורים לבטא את מצב המשק, הם תמונת ראי של המשק, וזה לא נתפס שהם בשיא כשהמשק במצב שהולך ומתדרדר. משהו פה מעוות או שגוי - או שהם לקראת נפילה ברווחים, או שהמשק דווקא במצב טוב ממה שנראה בנתונים, או שהם פשוט מצליחים לנתק את הקשר הגורדי ביניהם לבין מצב המשק בגלל שאנחנו "לא בראש" לבדוק את הריבית על העו"ש ושאר העמלות. אנחנו סומכים עליהם, הרי הם תורמים לחיילים.
הבנקים מספרים לנו כמה הם נדיבים - הם לא
התרומה שלהם היא לא באמת תרומה. היא כאמור השקעה שלהם, אבל היא על חשבון כל האזרחים. אנחנו משלמים ריבית גבוהה שאלפית האחוז ממנה הולכת לחיילים. אבל מראש היינו צריכים לשלם על הלוואות ריבית נמוכה בחצי אחוז-אחוז, מראש היינו צריכים לקבל על העו"ש עוד 2%.הם לא נותנים לנו כי הם יכולים, ושוב - הנהלות הבנקים עושות את המוטל עליהן. כל אחד מכם תחת כובע של מנכ"ל או סמנכ"ל בבנק היה פועל כך. הבעיה היא למעלה - במנכ"ל של מנכ"לי הבנקים - בבנק ישראל.
מתי הרגולטור יתעורר?
בנק ישראל פשוט לא מסוגל לשנות את הדיסקט. הפיקוח על הבנקים שבבנק ישראל כנראה לא יכול לעשות את העבודה. אם הוא לא עשה זאת עד היום, למה שיעשה זאת בהמשך.ואז הפתרון נמצא בידי המחוקק. זה לא פתרון טוב. כל התערבות של מחוקק בעסקים וברווחים היא לא נכונה לשוק החופשי, אבל בנקים זה לא באמת שוק חופשי. בנקים לא נמצאים בעולם תחרותי, ולכן, צריך מנגנון שיקבע את הריבית המינימלית שהציבור יקבל בעו"ש ובפיקדונות. אפשר ללכת צעד רחוק יותר ולקבוע את המרווחים, אבל זה באמת רחוק.
זה לא פתרון אידיאלי - מחייבים גוף להתנהג באופן מסוים, אבל כשעל הכף נמצאים מאות אלפי אנשים שלא מקבלים כסף על סכום בעו"ש ומקבלים תשואה נמוכה בפיקדונות, אין ברירה.
אז אומרים לנו - תחרות. מתחילה להיות תחרות, יש בנקים דיגיטליים. אבל, זו תחרות בשוליים של השוליים. אי אפשר להזיז את השוק הבנקאי במהירות, והתחרות הדיגיטלית לא מזיזה את המחוג.
אז אומרים לנו - כן, אבל אתה יודע שהמפקחים על הבנקים הם אנשים ראויים. זה נכון, אבל בסוף זה אנשים - אנשים שפוחדים פחד מוות מכך שבמשמרת שלהם ייפול בנק ואנשים שבסוף רוצים להיות חלק מהמערכת הבנקאית.
יאיר אבידן המפקח על הבנקים לשעבר מתמודד על תפקיד דירקטור בבנק הפועלים. חדוה בר, המפקחת לפניו היא משנה למנכ"ל eToro חברת ברוקראז' שמתעסקת גם בקריפטו והיתה מועמדת להיות דירקטורית במספר בנקים. מפקחים ונגידים עוברים למערכת הבנקאית - למעשה, התפקיד הציבורי הוא כרטיס הכניסה לתפקיד המעשיר והמפנק בבנקים. מי המשוגע שבמשמרת שלו יפגעו במערכת הבנקאית? הרי יזכרו לו את זה בהמשך.
המערכת הבנקאית לא רוצה חכמולוגים, היא לא רוצה "עושי צרות", היא רוצה את אלו שהולכים בתלם. והמערכת מכתיבה את התנאים. בסוף הכסף מדבר.
בנק ישראל והבנקים הם כמעט מערכת אחת עם אינטרסים דומים. כשאתם קוראים על כך שהמפקח על הבנקים אמר לבנקים - "נו, נו, נו, תעלו את הריבית על העו"ש", זה כנראה נכון, אבל זה בישיבה ובהבנה וכדי שהפוליטיקאים לא ייכנסו בבנקים. לא יטילו עוד מסי יתר, לא יחייבו בריבית מינימלית על פיקדונות שהיא בהתאם לריבית בנק ישראל. המפקח על הבנקים והנגיד מונעים משרי האוצר לדורותיהם להתקרב לבנקים, וכעת זה אפילו מחריף יותר. כל התקרבות נתקלת באיומים במקום שתזכה לשיתוף פעולה.
אז בפעם הבאה שאתם רואים פרסומת של בנק וזה עושה לכם "טוב בלב", תזכרו שזה על חשבונכם. התרומות האלו הן פשוט כלום לעומת מה שהבנקים היו צריכים לתת לציבור.
תודה.
לתגובה חדשה
חזור לתגובה
-
1.שאפו! כל הכבודלרון 18/11/2024 12:50הגב לתגובה זו1 0מאז ניכנסת אבישי לביז.תרתי משמע אתה בונה אתר של אמת להבדיל.....!!! ,ואכן יש לנו מדינה קטנה אכולת רעל! יש רק משהו קטן/גדול שחייב לעבוד מבחינה שלטונית,והוא משבר הבנקאיות 1983 שחו"ח לא יחזור!סגור