ראש הממשלה אישר את המלצות הביניים של ועדת נגל

ראש הממשלה בנימין נתניהו אישר את המלצות הביניים של ועדת נגל, שמטרתה לבחון את תקציב הביטחון העתידי של המדינה. האישור היה במסגרת דיון שהתקיים בהשתתפות שר הביטחון יואב גלנט ושר האוצר בצלאל סמוטריץ'.

הוועדה אומנם שמה דגש על הפחתת העומס התקציבי לשנים 2025-2026, אבל היא בעיקר מתייחסת לשינויים במציאות הביטחונית בשנה האחרונה והיא עשויה להביא לגידול בתקציב הביטחון באופן פרמננטי ב-20 מיליארד עד 40 מיליארד שקל. זה הפיל שבחדר, זה ייקח את המדינה עשרות שנים אחורה. זה בעיקר ניצול של המצב. הוצאות של 250 מיליארד שקל בגין המלחמה, אלו הוצאות חד פעמיות, ובהינתן שאנחנו מחסלים כפי שקורה עכשיו את האיום מצפון ומדרום, מה בעצם השתנה לעומת ה-6 באוקטובר? נכון, יש צרכים, ונכון שבזמן מלחמה אף אחד לא אומר לא לצבא, ושהחזית מול איראן התחממה, אבל עשרות המיליארדים האלו נמצאים בתקציב הביטחון הקיים. משרד הביטחון והצבא יכולים וצריכים להתייעל בתוך הבית ורק אחר כך לבקש מהציבור 20-30-40 מיליארד שקל. 

בכל מקרה, ההמלצות כוללות הרחבה של מערך החימוש וההגנה האווירית, חיזוק המוכנות היבשתית לתמרונים, ושיפור היכולות הימיות. כמו כן, ניתנה התייחסות לסוגיות כוח אדם ולפיתוח אמצעים ושיטות לייצור ושדרוג מערכי ההגנה בגבולות המדינה.

המלצות הביניים אינן כוללות בשלב זה הרחבה של מסגרות התקציב הקיימות, והן מתמקדות בעיקר בהיערכות ארוכת טווח. הוועדה, שהחלה לפעול באוגוסט האחרון לאחר עיכוב של כחצי שנה, צפויה בהמשך להגיש המלצות מקיפות יותר שיתייחסו לתרחישים ביטחוניים עתידיים ולתקציבים הדרושים להוציא לפועל את התוכניות.

• המכירות הקמעונאיות אכזבו בפברואר - המשקיעים לא מודאגים
• רינת אשכנזי על המגמות בכלכלה העולמית; ומה צפוי בארה"ב?

עוד נמסר כי הוועדה תמליץ גם על שיפור השקיפות והבקרה בנוגע למימוש תקציב הביטחון. ההמלצות הללו הופכות רלוונטיות במיוחד על רקע ההתקרבות לאישור תקציב המדינה לשנת 2025 והמצב הביטחוני המתוח בלבנון ובעזה. ההשפעות הכלכליות של יישום ההמלצות עדיין אינן ברורות, והן צפויות להתברר עם הגשת הדו"ח הסופי של הוועדה.