הארנונה תתייקר - בכמה יעלה החשבון שלכם בשנה הבאה?

כחלק מהמהלכים לצמצום הגירעון על רקע המלחמה בשנה האחרונה, משרד האוצר מחזיר לשולחן את סוגיית הארנונה לעסקים ולתושבים. הארנונה נקבעת היום בהתאם למספר גישות של חישוב שטל הדירה או המשרד, ובאוצר מעוניינים לאפשר לעיריות להשתמש בגישה "המחמירה" ובכך להגדיל את שטח הנכס ואת הגבייה בגינו. המהלך הזה עשוי להביא להתייקרות משמעותית מאוד בארנונה, אפילו עד כדי 30% וכל זה כשבמקביל התעריף ארנונה למ"ר עומד להתייקר בשיעור של כ-5% בשנה הבאה.  מדובר במקרים רבים על תוספת תשלום חודשית של 200 שקל בחודש. 
 

הארנונה תזנק בשנה הבאה?

למהלך זה יש משמעות כלכלית רחבה, על התושבים, על העסקים ועל התקציב. הארנונה מהווה מקור חשוב להכנסות העצמאיות של הרשויות המקומיות והאוצר מקווה להגדיל את ההכנסות  של הרשויות המקומיות, על מנת להפחית את הצורך במימון נוסף מצד המדינה. כך בעצם האוצר יקטין את התמיכה ברשויות המקומיות והעיריות. מדובר בהצעה שכל עעלתה בעבר, היא לא תעבור בקלות, אבל צריך לזכור שבמלחמה ובגירעון שנוצר בגללה, יהיה לאוצר קל יותר ליישם גזרות ובעיקר ליישר קו עם עיוותים. בפועל, באוצר רואים במהלך הזה יישור קו לשיטת חישוב זהה בכל המקומות. 
 

השיטות לחישוב הארנונה

בישראל ישנן שלוש שיטות עיקריות לחישוב שטח הנכסים לצורכי ארנונה. ההבדל העיקרי בין השיטות הוא ההתייחסות לשטחים משותפים ולשטחים שהם לא "ברוטו" כמו קירות חיצוניים ובעיקר מרפסות.

שיטת נטו-נטו - שיטה זו נחשבת לטובה ביותר עבור משלמי הארנונה, מכיוון שלפיה משלמים רק לפי השטח נטו. השטח כאן הוא רק שטח הפנים של הדירה. למרות שהשיטה הזו הכי נוחה לתושבים ולעסקים היא השיטה המיושמת בערים הגדולות, לרבות בתל אביב, ירושלים וחיפה.

שיטת ברוטו - בשיטה הזו מוסיפים שטחים כמו מרפסות ושטחים פנימיים נוספים לרבות קירות פנימיים. דירה של 70-75 מ"ר בנטו נטו תהיה על פי ההערכות כ-85 מ"ר בשיטה הזו.

שיטת ברוטו-ברוטו - כאן כבר לוקחים את כל השטחים ברוטו לרבות השטחים החיצויים כמו חדרי מדרגות שטחים משותפים בבניין וקירות חיצוניים. הדירה שהצגנו תהיה בשיטה הזו כ-95 מ"ר.  כלומר, הדיירים בשיטה הזו ישלמו ארנונה על 20 מ"ר נוספים, שנוצרים מחישוב קירות חיצוניים ושטחים משותפים נוספים שלא נכללים בשיטות המצומצמות יותר.

המשמעות הכלכלית של תוספת של 20 מ"ר לארנונה היא לא קטנה. אם תעריף הארנונה בעיר מסוימת הוא 120 שקל למ"ר, דירה שתחושב בנטו-נטו תשלם כ-9,000 שקל בשנה, בעוד אותה דירה תחויב בכ-11,400 שקל בשיטת ברוטו-ברוטו – תוספת של 2,400 שקל לשנה.

השפעת שינוי השיטה על ההכנסות מהרשויות המקומיות

ההכנסות מארנונה מהוות חלק משמעותי בהכנסות העצמאיות של הרשויות המקומיות. בערים הגדולות בישראל, הארנונה מהווה לעיתים קרובות כ-40% ואף יותר מההכנסות הכוללות. שינוי שיטת המדידה מנטו-נטו לברוטו-ברוטו יוביל לכך שהרשויות יוכלו לחייב תשלומים על שטחים שבעבר לא נכללו בחישוב, מה שיגדיל משמעותית את השטח החייב בתשלום.

הנה השוואה של תעריפי הארנונה בערים הגדולות לדירת מגורים בשטח של 100 מ"ר:

• תל אביב: כ-150-200 שקל למ"ר, כלומר 15,000-20,000 שקל בשנה.
• ירושלים: כ-110-160 שקל למ"ר, כלומר 11,000-16,000 שקל בשנה.
• חיפה: כ-90-130 שקל למ"ר, כלומר 9,000-13,000 שקל בשנה.
• באר שבע: כ-70-110 שקל למ"ר, כלומר 7,000-11,000 שקל בשנה.