עמותת "קרד אל-חסן" – בנק הצללים של חיזבאללה

אם תהיתם איך חיזבאללה ממשיך לפעול תחת הסנקציות הכבדות שהוטלו עליו בעשורים האחרונים, התשובה טמונה במוסדות כמו עמותת "קרד אל-חסן". מה שנראה במבט ראשון כעמותה תמימה, משמש בפועל כזרוע כלכלית חיונית לארגון הטרור השיעי בלבנון. אז מי זאת העמותה הזאת, איך היא עובדת, ומה בדיוק תפקידה עבור חיזבאללה?

הקשר עם חיזבאללה – הרבה יותר מעוד בנק

"קרד אל-חסן" היא הרבה יותר מעמותה שמספקת שירותים בנקאיים. מדובר בגוף פיננסי שהוקם על ידי חיזבאללה כבר בשנות ה-80, כדי לשרת את תושבי האוכלוסייה השיעית בלבנון ולתמוך בפעולות הארגון. דרך העמותה, חיזבאללה מנהל פעילות כלכלית ענפה, שמאפשרת לו לעקוף סנקציות כלכליות בינלאומיות ולהזרים מיליונים לפעילות טרור, פוליטיקה ושיקום קהילות שיעיות.

העמותה מציעה שלושה סוגי חשבונות: חשבון בסיסי, חשבון לתרומות, וקרן לשיתוף פעולה חברתי. נשמע לגיטימי? לכאורה כן, אבל בפועל, כל המערכת הזאת מתפקדת כמו בנק צללים – ללא רגולציה מערבית ועם המון תמרון פיננסי.

 

שירותים בנקאיים עבור השיעים

הבנק הזה לא פועל רק במרכזי הערים הגדולות בלבנון, אלא מפעיל כ-30 סניפים ברחבי המדינה, מחציתם בבירה ביירות, וגם בערים כמו צור, נבטיה ובקעת הלבנון, היכן שאוכלוסיית השיעים הגדולה מתרכזת. הוא נותן הלוואות ללא ריבית, אבל זה בא בתמורה לביטחונות כמו זהב או ערבויות צד שלישי, מה שמספק לחיזבאללה גישה ישירה למזומנים ולזהב – משאבים שנשמרים להמשך הפעילות שלהם.
 

הלבנת הון – הכסף הגדול מהסמים

מעבר לשירותים הבנקאיים המקומיים, "קרד אל-חסן" הוא אחד הכלים המרכזיים שדרכם חיזבאללה מלבין את כספיו, המגיעים בין השאר ממכירת סמים. על פי דיווחים שונים, הפעילות הלא חוקית הזאת מביאה לחיזבאללה כ-30% מהתקציב השנתי שלו. אבל סביר להניח שבשנה האחרונה הוא הפך להרבה יותר קריטי על רקע ההצלחה של ישראל לעצור חלק מהתמיכה הכלכלית החיצונית שהועברה לארגון הטרור.

חיזבאללה לא מסתפק רק בכסף שמגיע מאיראן (שמוערך בכ-800 מיליון דולר בשנה), אלא גם פועל להלבין הון שמקורו בסחר בסמים, ובמיוחד במכירות קוקאין, בעיקר דרך רשתות בינלאומיות, כמו אלה שפועלות באפריקה – חוף השנהב וגינאה.
 

סנקציות אמריקאיות – האם הן משפיעות?

למרות שנראה שחיזבאללה נמצא תחת עיצומים כבדים של ארה"ב מאז 2007, מסתבר שהסנקציות לא הצליחו ממש לחסל את פעילותו הכלכלית. עובדי העמותה השתמשו בחשבונות פרטיים בבנקים מוכרים בלבנון, כדי להעביר כספים ולהימנע מהעיצומים הבינלאומיים. בעקבות זאת, הוטלו סנקציות אישיות על שישה מעובדי הבנק שהעבירו יותר מחצי מיליון דולר בתקופה של כעשור.

תקיפות ישראל נגד "קרד אל-חסן" לא נועדו רק לפגוע בפעילות הכלכלית של חיזבאללה, אלא גם להחמיר את המשבר המנהיגותי בארגון. המרכזים הפיננסיים שנפגעים משמשים את חיזבאללה לשימור הכוח והעצמאות הפיננסית, ומספקים לו יכולת לפעול ללא מגבלות משמעותיות. ישראל רואה בתקיפות האלה חלק ממאבק כולל שמטרתו לצמצם את היכולות הצבאיות והכלכליות של הארגון. בסופו של יום, חיזבאללה משלם שכר גבוה ללוחמים שלו. ברגע שהשכר לא יגיע וזה יהיה ממושך, היכולת תפקוד של החיילים והנאמנות שלהם תיפגע.