מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל; מה המשמעות הכספית?

מערכת ה-THAAD החלה לפעול בישראל - במהלך הימים האחרונים, החלה לפעול בישראל מערכת ההגנה האווירית המתקדמת THAAD (Terminal High Altitude Area Defense). מדובר במהלך חשוב שבו ארצות הברית פרסה את המערכת בשטח ישראל כדי לחזק את ההגנה של המדינה מפני איומים בליסטיים, בעיקר בשל החשש מפני מתקפות טילים מאיראן וגורמים נוספים באזור כתוגבה על תגובתה הצפויה של ישראל נגד איראן בהמשך לירי של 180 טילים בךיסטים עלייה. מערכת זו מצטרפת למערכות הגנה קיימות כמו "כיפת ברזל" ו"חץ", אך מוסיפה שכבת הגנה נוספת עם יכולות יירוט מתקדמות ומדויקות. מדובר בעצם על תגבור ההגנה מפני טילים בליסטיים כשככל הידוע קרוב ל-100 חיילים אמריקאיים הוצבו בישראל.

   מערכת TAHHD (רשתות חברתיות)

העלויות של תחזוק המערכת ובמיוחד בעת שימוש בה (ירי טילים) הן גבוהות במיוחד. מדובר בעלויות שאינן חלק מתקציב הביטחון והן למעשה סוג של העברה תקציבית מארה"ב אלינו שלא בהזרמת כספית אלא הזרמת יכולות. זה חיסכון תקציבי שיכול להגיע למיליארדי דולרים בשנה (כתלות בשימוש).

מערכת THAAD היא אחת ממערכות ההגנה היקרות בעולם. לפי דיווחים שונים, עלות של מערכת אחת של THAAD מוערכת בכ-800 מיליון עד מיליארד דולר. עלות כל טיל יירוט של מערכת THAAD מוערכת בכ-2-3 מיליון דולר. מדובר בעלות מערכת גבוהה מאוד ביחס למערכות יירוט אחרות. אבל מבחינת עלות הטיל הרי שזה לא הרבה מעל טיל חץ שעלותו 2-2.5 מיליון דולר.

 

היכולות של מערכת ה-THAAD

מערכת THAAD מיועדת ליירט טילים בליסטיים בטווחים קצרים ובינוניים בשלב האחרון של מסלולם. בניגוד למערכות אחרות, THAAD פועלת הן בתוך והן מחוץ לאטמוספירה, תוך שימוש בטכנולוגיית יירוט באנרגיה קינטית. המשמעות היא שהמערכת אינה נשענת על פיצוצים בקרבת הטיל, אלא פוגעת בו ישירות ומנטרלת אותו באמצעות התנגשות במהירות גבוהה, מה שמקנה לה יכולת דיוק גבוהה מאוד.

המערכת כוללת משגרים ניידים, מכ"ם רב עוצמה שמסוגל לזהות שיגורים בטווחים של מאות קילומטרים, ומרכזי בקרה שמאפשרים לנהל יירוטים בזמן אמת. טווח הירי של המערכת נע בין 150 ל-200 ק"מ, והיא מסוגלת לפעול בגבהים שמגיעים לכ-150 ק"מ.

 

פריסה והשוואה למערכות אחרות

בישראל כבר פועלות מערכות הגנה רבות, כגון "כיפת ברזל", המיועדת לטילים קצרי טווח, ו"חץ", המיועדת ליירוט טילים בליסטיים בטווחים ארוכים. ה-THAAD דומה יותר ל"חץ" בכך שהיא מטפלת בטילים בליסטיים, אך מתמקדת בטילים שנמצאים בשלבים סופיים של המסלול שלהם, כולל מחוץ לאטמוספירה. בעוד שה"חץ" פועל להגנה בגבהים שונים ובשלבים מוקדמים יותר, ה-THAAD משלים את המערך עם יכולת יירוט בגובה רב מאוד, מה שמבטיח מענה מקיף יותר לאיומים בליסטיים מורכבים, כמו אלו שמגיעים מאיראן או סוריה.

 

יתרונות וחסרונות

היתרון המרכזי של מערכת THAAD הוא היכולת שלה ליירט טילים בגבהים ובמרחקים שמערכות אחרות לא מצליחות להגיע אליהם. בזכות טכנולוגיית היירוט הקינטי, המערכת מציעה דיוק מרבי ושיעור הצלחה גבוה בהשמדת טילים בליסטיים, מה שהופך אותה לשכבת הגנה חשובה באסטרטגיית ההגנה האווירית של ישראל. יתרון נוסף הוא שהמערכת מופעלת על ידי צוותים מיומנים של חיילים אמריקאים, מה שמביא לחיזוק השותפות הביטחונית בין המדינות.

מנגד, למערכת יש גם חסרונות. היא יקרה לתפעול ואינה יעילה מול איומים קצרי טווח או מול רחפנים ורקטות קטנות כמו אלו שחמאס וגורמים נוספים משתמשים בהם. בנוסף, הצורך בניהול יירוטים בגובה רב ובשלבים מאוחרים של מסלול הטיל מחייב התראה מוקדמת ומדויקת, מה שעלול להוות אתגר במצבים בהם הזמן להגיב קצר במיוחד.
 

הצבת מערכת ה-THAAD בישראל היא הצהרה ברורה על העמקת השותפות הביטחונית בין ארצות הברית לישראל. המערכת מהווה שכבת הגנה נוספת ומתקדמת נגד איומים בליסטיים, במיוחד לאור החשש מהמשך ההתגרויות האיראניות באזור. המערכת אינה תחליף למערכות ההגנה הקיימות כמו "כיפת ברזל" או "חץ", אלא נועדה להשלים אותן ולספק הגנה מקיפה יותר מפני איומים מורכבים ומתקדמים.

בזירה האסטרטגית, פריסת המערכת גם משדרת מסר חזק לגורמים עוינים, כשהיא מחזקת את עמידותה של ישראל מפני מתקפות טילים ומציבה רף גבוה יותר לאיומים פוטנציאליים. בנוסף, הפריסה מחזקת את יכולות ההגנה של ישראל לא רק מול איומים ישירים, אלא גם מול איומים ארוכי טווח שמקורם מחוץ לאזור, כמו איומים בליסטיים מצפון קוריאה ואיראן.

בסופו של דבר, ההצבה של THAAD בישראל מהווה מהלך שמטרתו להבטיח את מוכנותה של ישראל לתקיפה בקנה מידה גדול מצד איראן והפרוקסי שלה.