איך הטעויות של הלמ"ס משפיעות על הכסף שלכם?

הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) היא אחד הגופים המרכזיים ביותר בכלכלה הישראלית. המידע שהיא מספקת משפיע על מגוון רחב של תחומים בחיי היומיום של האזרחים: מדדים כלכליים, הצמדות שכר, הלוואות צמודות מדד, קביעת ריביות ומדיניות מוניטרית, מחירי דיור, ועוד. במילים אחרות, הנתונים הללו חודרים כמעט לכל פינה במשק ומשפיעים ישירות על כל אחד מאיתנו. לכן, כל עיוות או חוסר דיוק במדדים אלה יכול להוביל לשיבושים רחבים בתפקוד הכלכלה.

העיוותים בנתוני הלמ"ס משפיעים על קביעת מדיניות ברמה הלאומית. ממשלות ומקבלי החלטות מסתמכים על נתונים אלה בעת תכנון תוכניות כלכליות וחברתיות ארוכות טווח. למשל, תוכניות לדיור בר השגה או מדיניות מיסוי על נדל"ן עשויות להיות מעוצבות על בסיס נתונים מוטים.

באופן דומה, מדיניות התעופה והתיירות עלולה להיות מושפעת מהערכות שגויות של מגמות במחירי הטיסות. יתרה מזאת, בנק ישראל, האמון על קביעת הריבית במשק, מסתמך באופן משמעותי על נתוני האינפלציה והמחירים בקבלת החלטותיו. אם נתונים אלה אינם משקפים במדויק את המצב בשטח, הדבר עלול להוביל להחלטות מוניטריות שאינן אופטימליות, ובכך להשפיע על כלל המשק. לפיכך, הצורך בשיפור שיטות המדידה והדיווח של הלמ"ס הוא קריטי לא רק ברמת הפרט, אלא גם לבריאותה הכלכלית והחברתית של המדינה כולה.

  פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

• נרגעים מהכל: זינוק של 60% בהוצאות על חופשות
• יציבות במספר המשרות הפנויות: עליה בביקוש לעובדי בנייה

עיוותים במדידת מחירי הדירות

למרות הביקורת שנשמעה לאורך זמן על שיטת המדידה הזו, רק במהלך 2025 הלמ"ס מתכננת לעדכן את השיטה ולהכניס את מבצעי הקבלנים לחישוב. השאלה הגדולה היא האם השינוי הזה יוביל לירידה משמעותית במדדי המחירים שיתפרסמו, או שההשלכות של הגל כבר התייצבו והן ייבלעו בתוך העליות שכבר התרחשו בשוק הנדל"ן.

המהלך הזה מגיע בזמן שבו נגישות הדיור בישראל נמצאת בירידה, לזוגות צעירים יותר קשה כלכלית לקנות דירה, וזה כמובן לא מפתיע. נתונים אחרונים מראים כי רק כרבע ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה המתאימה לצורכיהם, ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות.   

בעיית מחירי הטיסות

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

השינויים במדד משפיעים ישירות על תחומים רבים במשק, כמו חוזים צמודי מדד, שכר והצמדה של תשלומים נוספים. השאלה הגדולה היא איך שיטת מדידה שכזו מצליחה לשקף את המציאות בשטח, כשידוע שהמחירים האמיתיים של הטיסות רק עלו. חברות כמו אל על מדווחות בדוחותיהן הרבעוניים על עליות מחירים משמעותיות, מה שמחדד את הפער בין מה שקורה בשטח לבין הנתונים שמציגה הלמ"ס.

בעידן של אי-וודאות כלכלית, כאשר יוקר המחיה והעלאת הריבית נמצאים במרכז השיח הציבורי, דיוק הנתונים של הלמ"ס קריטי יותר מתמיד. העיוותים במדידת מחירי הדירות והטיסות גורמים לכך שהחלטות כלכליות כמו העלאת ריבית, הצמדת שכר, והערכת עלויות של משכנתאות והלוואות מתקבלות על סמך נתונים לא מדויקים. השינויים המתוכננים בלמ"ס, על אף שהם צפויים לתקן חלק מהטעויות, מגיעים מאוחר מדי — הנזק כבר נעשה