איך הטעויות של הלמ"ס משפיעות על הכסף שלכם?

הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) היא אחד הגופים המרכזיים ביותר בכלכלה הישראלית. המידע שהיא מספקת משפיע על מגוון רחב של תחומים בחיי היומיום של האזרחים: מדדים כלכליים, הצמדות שכר, הלוואות צמודות מדד, קביעת ריביות ומדיניות מוניטרית, מחירי דיור, ועוד. במילים אחרות, הנתונים הללו חודרים כמעט לכל פינה במשק ומשפיעים ישירות על כל אחד מאיתנו. לכן, כל עיוות או חוסר דיוק במדדים אלה יכול להוביל לשיבושים רחבים בתפקוד הכלכלה.

העיוותים בנתוני הלמ"ס משפיעים על קביעת מדיניות ברמה הלאומית. ממשלות ומקבלי החלטות מסתמכים על נתונים אלה בעת תכנון תוכניות כלכליות וחברתיות ארוכות טווח. למשל, תוכניות לדיור בר השגה או מדיניות מיסוי על נדל"ן עשויות להיות מעוצבות על בסיס נתונים מוטים.

באופן דומה, מדיניות התעופה והתיירות עלולה להיות מושפעת מהערכות שגויות של מגמות במחירי הטיסות. יתרה מזאת, בנק ישראל, האמון על קביעת הריבית במשק, מסתמך באופן משמעותי על נתוני האינפלציה והמחירים בקבלת החלטותיו. אם נתונים אלה אינם משקפים במדויק את המצב בשטח, הדבר עלול להוביל להחלטות מוניטריות שאינן אופטימליות, ובכך להשפיע על כלל המשק. לפיכך, הצורך בשיפור שיטות המדידה והדיווח של הלמ"ס הוא קריטי לא רק ברמת הפרט, אלא גם לבריאותה הכלכלית והחברתית של המדינה כולה.

  פרופ' ירון פלוס, ראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

 

עיוותים במדידת מחירי הדירות

נתחיל מעולם הנדל"ן. אחת הבעיות הגדולות ביותר שהתגלו בשנים האחרונות קשורה למדידת מחירי הדירות על ידי הלמ"ס. מתברר שהלמ"ס לא כללה במחיריה את ההנחות שהקבלנים מציעים, כמו מבצעי מימון משמעותיים שמקנים הנחות בפועל של 5%-10%. עיוות זה גרם לכך שהנתונים שפורסמו לא שיקפו את המציאות האמיתית בשטח, והציגו עליות מחירים גבוהות יותר ממה שהיה בפועל. התוצאה: ציבור רוכשי הדירות ראה את הדיווחים על עליות מחירים והתחיל לרוץ לקנות דירות, מה שהוביל לביקוש מוגבר, שבסופו של דבר העלה את המחירים עוד יותר, ובכך יצר גל של עליות שבתחילתו נבע מטעות במדידה.

למרות הביקורת שנשמעה לאורך זמן על שיטת המדידה הזו, רק במהלך 2025 הלמ"ס מתכננת לעדכן את השיטה ולהכניס את מבצעי הקבלנים לחישוב. השאלה הגדולה היא האם השינוי הזה יוביל לירידה משמעותית במדדי המחירים שיתפרסמו, או שההשלכות של הגל כבר התייצבו והן ייבלעו בתוך העליות שכבר התרחשו בשוק הנדל"ן.

המהלך הזה מגיע בזמן שבו נגישות הדיור בישראל נמצאת בירידה, לזוגות צעירים יותר קשה כלכלית לקנות דירה, וזה כמובן לא מפתיע. נתונים אחרונים מראים כי רק כרבע ממשקי הבית בישראל יכולים לרכוש דירה המתאימה לצורכיהם, ירידה משמעותית לעומת שנים קודמות. 
 

בעיית מחירי הטיסות

בעוד מדידת מחירי הדירות גרמה לעיוות משמעותי בשוק הדיור, נושא מחירי הטיסות גורם לחוסר יציבות במדד המחירים לצרכן, ומקשה על החזאים לנבא את המגמות בשוק. בשנה האחרונה, הלמ"ס שינתה את שיטת המדידה של מחירי הטיסות והחלה לבדוק את המחירים לפי מועד הטיסה ולא לפי מועד ההזמנה. כך נוצר מצב שבו מחירי הטיסות שפורסמו במדד המחירים לצרכן נראים מנותקים מהמציאות: בחודש אוגוסט דווח על עלייה של 22% במחירי הטיסות, אך חודש לאחר מכן, בספטמבר, דווח על ירידה חדה של 17%. העיוות הזה שיבש את התחזיות של הכלכלנים, שכן אם נתוני מחירי הטיסות לא היו משתנים כל כך קיצונית, מדד המחירים היה עולה ב-0.2% בספטמבר ולא יורד ב-0.2%. הטיסות הורידו את המדד ב-0.4%, אחרי שהעלו אותו ב-0.45% בחודש קודם. 

השינויים במדד משפיעים ישירות על תחומים רבים במשק, כמו חוזים צמודי מדד, שכר והצמדה של תשלומים נוספים. השאלה הגדולה היא איך שיטת מדידה שכזו מצליחה לשקף את המציאות בשטח, כשידוע שהמחירים האמיתיים של הטיסות רק עלו. חברות כמו אל על מדווחות בדוחותיהן הרבעוניים על עליות מחירים משמעותיות, מה שמחדד את הפער בין מה שקורה בשטח לבין הנתונים שמציגה הלמ"ס.

בעידן של אי-וודאות כלכלית, כאשר יוקר המחיה והעלאת הריבית נמצאים במרכז השיח הציבורי, דיוק הנתונים של הלמ"ס קריטי יותר מתמיד. העיוותים במדידת מחירי הדירות והטיסות גורמים לכך שהחלטות כלכליות כמו העלאת ריבית, הצמדת שכר, והערכת עלויות של משכנתאות והלוואות מתקבלות על סמך נתונים לא מדויקים. השינויים המתוכננים בלמ"ס, על אף שהם צפויים לתקן חלק מהטעויות, מגיעים מאוחר מדי — הנזק כבר נעשה