מערכת הלייזר מתקרבת להפוך למבצעית - האם אנחנו מוגנים, כל השאלות והתשובות

יום חג לאלביט מערכות, לרפאל ולמשרד הביטחון וצה"ל, וכן גם לנו האזרחים. משרד הביטחון רכש מערכות "מגן אור" בהיקף של 2 מיליארד שקל מרפאל ואלביט מערכות שמספקת את יכולות הלייזר. המערכות האלו ישתלבו בכיפת ברזל ויספקו מענה רחב יותר לאיומים מהאוויר. האם הלייזר יצליח מול הכטב"מים? האם אנחנו נהיה מוגנים יותר כשהמערכת תיכנס לשימוש? הנה כל מה שצריך לדעת    

מהי מערכת "מגן אור" ומתי תהפוך למבצעית?

"מגן אור" (או Iron Beam) היא מערכת לייזר קרקעית שפותחה בשיתוף מפא"ת (המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה) וחברת רפאל, ואמורה להשתלב במערך ההגנה הרב-שכבתי של ישראל. המערכת נועדה להתמודד עם איומים אוויריים בטווחים קצרים של עד 10 ק"מ באמצעות קרן לייזר חזקה במיוחד בהספק של 100 קילו-וואט, אשר מתעלה על מערכות מקבילות בעולם. על פי הערכות, המערכת היתה אמורה להיכנס לשירות מבצעי באמצע 2025. אבל ההזמנה של משרד הביטחון מרפאל ואלביט עשויה לבטא התקדמות מהירה יותר וכניסה למערך מבצעי מוקדם מהצפוי. על פי הערכות מומחים המערכת תהיה מבצעית תוך חודשים עד 6 חודשים.  

יתרונות וחסרונות: עד כמה "מגן אור" יעילה?

בניגוד ליירוטים על ידי כיפת ברזל, שעלויותיהם מוערכות בכ-60-100 אלף דולר ליירוט בודד, מערכת "מגן אור" עשויה לצמצם באופן משמעותי את עלויות היירוט. לדוגמה, מערכת לייזר דרום קוריאנית לטווחים קצרים מיירטת בעלות של כ-1.5 דולר ליירוט בלבד, בעוד המערכת הבריטית המקבילה, "דראגון פייר", עולה כ-13-15 דולר ליירוט. המערכת הישראלית עוצמתית יותר ומתמודדת עם איומים רחוקים ומגוונים יותר והעלות כנראה דולרים בודדים ליירוט. 

כתבות קשורות: מגן אור תהפוך בחודשים הקרובים למבצעית; רפאל ואלביט קיבלו הזמנה ממשרד הביטחון

• מגן אור תהפוך בחודשים הקרובים למבצעית; רפאל ואלביט קיבלו הזמנה ממשרד הביטחון
• רפאל בפתרון חדש להגנה על החיילים בשטח - "מערכת שפועלת מול איומים של כטב"מים"

לצד היתרונות הללו, אחד האתגרים המרכזיים בשימוש בלייזר הוא תלותו במזג האוויר - ערפל, עננים ואובך עשויים להפריע לפעילות.

​בנוסף, הלייזר מצריך מספר שניות כדי לחמם את המטרה עד לרמה שבה היא מנוטרלת, כך שהוא מתאים פחות למטחי ירי מסיביים בהם נדרשים יירוטים סימולטניים. האם המערכת מהווה תחליף לכיפת ברזל? למרות העוצמה של "מגן אור", היא אינה מהווה תחליף מלא לכיפת ברזל, אלא מערכת משלימה. המערכת פועלת בטווחים קצרים יותר מכיפת ברזל, אך יכולה לסייע במצבי עומס, ובכך לחסוך בעלויות האופרטיביות של ההגנה האווירית. כמו כן, יהיה הרבה יותר "כוח אש" ולכן מטבע הדברים הסיכוי לפגיעה עולה. מכאן שברגע שהמערכת תיכנס לשימוש, אנחנו נהיה בטוחים יותר, אבל אין ביטחון הרמטי. 

האם יהיו פיתוחי לייזר נוספים? זה עוד רחוק, אבל אלביט שאחראית על יכולות הלייזר במערכת מגן אור, מפתחת מערכות לייזר למטוסים. זה עשוי להיות גורם מכריע בקרבות העתיד, אין יכולות כאלו לאף גורם וזה יאפשר ירי לייזר בהיקף גדול ולמרחקים משמעותיים ממטוסים. זה ישמש בקרבות אוויר ולתקיפה וזה גם יחסוך באופן משמעותי בעליות השוטפות. המו"פ הזה מתקדם, אבל יש עוד שנים לא מעטות עד שיגיע לשטח. 

מי מוביל בתחום הלייזרים בעולם? כנראה שישראל היא המובילה העולמית. לצד ישראל, מדינות כמו קוריאה הדרומית ובריטניה מפתחות מערכות לייזר דומות. קוריאה כבר החלה בייצור המוני של מערכת בלוק, אם כי עוצמתה נמוכה מזו של מגן אור. בריטניה פיתחה את מערכת Dragonfire ונמצאת בשלבים ראשוניים של ניסויים, אך היא בפער מאחורי ישראל.

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• איך ישראל תושפע מהמכסים של טראמפ? לא בטוח שזה יהיה רע
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

כיצד העסקה משפיעה על החברות הישראליות? אלביט ורפאל, שתי החברות המעורבות בפיתוח המערכת, צפויות ליהנות מחיזוק נתח השוק שלהן בתעשיות הביטחוניות המקומיות. אלביט תספק את הלייזר, בעוד רפאל תהיה אחראית על הפלטפורמה עצמה, והן כמובן ימכרו את "מגן אור" כחלק מהפורטפוליו שלהן במכירת מערכות דומות למדינות אחרות. מדובר במערכת שעשויה להיות משמעותית מאוד לצבר של החברות. אלביט שהיא בעצם עומדת מאחורי "המוח" של המערכת יכולה, על פי הערכות של אנליסטים צבאיים להגיע תוך כמה שנים לצבר של כמה מיליארדים ממערכות הלייזר.