בקרוב: תשלמו דמי ביטוח לאומי גבוהים יותר; על עיקרי התקציב שהממשלה אישרה

הממשלה אישרה את הצעת שר האוצר לתקציב המדינה והתכנית הכלכלית לשנת 2025. אבל עם שינויים משמעותיים - תקציב הביטחון יגדל, לא יהיו כמתוכנן הקפאה של קצבאות, ותשלום ביטוח לאומי יעלה (כפי שהערכנו כאן בעבר).אלו בשורות קשות לציבור. נכון שצריך לבחור בין אלטרנטיבות ונכון שהקפאת הקצבאות הוא מהלך בריוני שמנצל את החלשים שאין מי שמגן על זכויותיהם. אבל הנה, מסתדר שאריה דרעי נמד מול הכוונה של סמוטריץ' ונלחם כמו אריה והצליח למוטט  את התוכנית של סמוטריץ'. 

הבעיה שבמקום זה יעלו דמי ביטוח לאומי. הזכרנו כאן שהקופה של ביטוח לאומי מתרוקנת ולא יהיה מנוס מלהגדיל את הקופה הזו דרך הגדלת דמי הביטוח וקיצוץ עתידי בחלק מהקצבאות המשולמות, אבל לפני שעושים את זה צריך ללכת על הכסף הגדול והצודק - צריך לבטל פטורים ממס. צריך לבטל את הפטור ממס על קרנות השתלמות. זה פטור מושחת ומשחית, שגורם לכך שאין מסים בכלל במסלול הזה כשבמסלול הזה על פי בדיקת האוצר נהנים בעיקר העשירונים העליונים.

כמו כן צריך לבטל את הפטור ממס על שכר דירה. אין שום סיבה שיהיה פטור ממס על שכר דירה בשעה שעל הכנסות מעבודה יש מס מלא ועל הכנסות בורסה יש מס. יש כאן עיוות שמתוחזק על ידי שרי אוצר ולוביסטים והרבה מאוד אינטרסנטים, אבל גם הפטור הזה מעוות ויוצר אי צדק שהולך וגדל. בעלי הדירות נהנים מפטור ממסים ומתעשרים יותר, בשעה שהשוכרים מתרחקים מדירה.  

  
 

האצת המשק - הסכמי גג וייעול הליכי רישוי

לאור גידול האוכלוסייה במדינת ישראל נדרש להגדיל את היצע הדיור באופן משמעותי על מנת לסייע בבלימת עליית מחירי הדירות. לצורך כך, מוצע לקדם מגה הסכמי גג עם רשויות מקומיות בעלות פוטנציאל פיתוח מהיר ומשמעותי שיוסיפו עשרות אלפי יחידות דיור בשנה לשוק הדיור הישראלי. הרשויות שיחתמו על מגה הסכם גג יקבלו תיעדוף ומעטפת ממשלתית רוחבית לצרכים הנובעים מהפיתוח המואץ וכן משאבים ייעודיים שיתמכו בכך. בנוסף לכך, ועל מנת לקצר את משך ייצור הדירה בישראל שהינו ארוך משמעותית ביחס למדינות ה-OECD, מוצע לייעל את הליכי רישוי הבנייה ברשויות מקומיות באופן שיתמוך במאמצי הממשלה להגדיל את ההיצע בהיקפים משמעותיים.

האצת פינויים כלכליים

היצע הקרקעות הפנויות לבנייה בלב אזורי הביקוש הולך ומצטמצם. על מנת להגדיל באופן משמעותי את היצע הדיור באזורים אלו באופן שיתן מענה לצרכי המשק, נדרש לייעל את השימוש בקרקע. לצורך כך ועל מנת להוסיף עשרות אלפי יחידות דיור לשוק מוצע לקדם העתקות של מתחמים הממוקמים ופרוסים בצורה שאינה יעילה, ביניהם מחנות צה"ל כגון הקרייה בתל אביב, מחנות המש"א בתל השומר, בחיפה ובצריפין, ומכללות צה"ל בגלילות, וכן הקרייה החקלאית בבית דגן וכפר הנוער מקווה ישראל. מהלכים אלו יוסיפו היקף נרחב של יחידות דיור כאמור, וכן יסייעו בחיזוק אזורי הפריפריה ויקדמו תעסוקה איכותית באזורי הנגב והגליל.

תוכנית לשיקום ופיתוח מקיפה לאזור הצפון -  תוכנית רב-שנתית לשיקום ופיתוח מקיפה לכלל אזור הצפון בהיקף של כ-15 מיליארד ש"ח. תוך 60 יום יוצג פירוט על ידי הפרוייקטור לצפון.

מס רכישה מופחת בפריפריה - כחלק ממדיניות הממשלה להרחיב את היצע הדיור בפריפריה, מוצע להגדיל את ההטבה במס רכישה לה זכאים יזמים אשר פועלים בתחום ההתחדשות העירונית בפרויקטים הנבנים בפריפריה, כך שהמס האפקטיבי המוטל על היזם יופחת בכ-2% - יותר ממחצית מס הרכישה ששילם היזם.

קיזוז מע"מ בשכירות - במטרה לעודד את הבנייה לשכירות ארוכת טווח בישראל, מוצע להקל על יזמים במימון הפרויקטים על ידי מתן אפשרות קיזוז מע"מ תשומות בשלב בניית הפרויקטים. אפשרות דחיית חבות המע"מ למועד מכירת הדירות תשפר את הכדאיות הכלכלית ליזמים ותתמרץ את שוק השכירות המוסדית.

אסדרת שוק הפסולת - משק הפסולת בישראל מצוי במשבר מתמשך. מחסור חמור בתשתיות לטיפול בפסולת מביאים לכך שרובה המוחלט של הפסולת מוטמנת בקרקע או מושלכת באופן לא חוקי. בישראל קרוב ל-80% מהפסולת מוטמנת, לעומת כ-40% בממוצע במדינות ה-OECD. להטמנה השלכות שליליות רבות וביניהן תפיסת קרקע מיותרת ופליטה של חומרים מסוכנים לאוויר.

בנוסף, היעדר רגולציה במשק הפסולת מוביל גם לעלויות עודפות למשקי הבית בטיפול בפסולת, ולפשיעה חמורה המעורבת משמעותית בשוק זה. על מנת להסדיר את משק הפסולת, ולהביאו לשורה אחת עם יתר משקי התשתיות במדינת ישראל, מוצע להפוך את המשק למשק סגור חלף המנגנון הקיים המבוסס על היטל וקרן, המנוהל בידי רגולטור עצמאי בהתאם לכל ההמלצות המקצועיות בנושא. לצורך זה מוקם צוות מייעץ בראשות המשרד להגנת הסביבה ומשרד האוצר בהשתתפות השלטון המקומי, ושר האוצר והשרה להגנת הסביבה יוסמכו  לחוקק חוק משק פסולת.

בנוסף, לאור המחסור המיידי ומשך הזמן הרב שנדרש לאישור תכניות למתקני תשתית ולהקמתם , מוצע לקבע מדיניות ממשלתית לתקופת הביניים ובתוכה לקבוע יעדי תכנון למתקנים, לפתוח את האפשרות ליזמים פרטיים להגיש תוכניות לוועדה לתשתיות לאומיות, לפעול לקידום בתכנון ממשלתי ולקבוע תמריצים.

ביטחון אנרגטי - במטרה לקדם ייצור בהספק הנדרש ובמקביל לעמוד ביעדי האנרגיות המתחדשות, החלטת הממשלה נוגעת בשתי סוגיות מהותיות אלו. בתחום המתחדשות, ההחלטה מקדמת תכניות בשנים הקרובות, בין היתר ביו"ש, ופועלת לקדם פרויקט אסטרטגי לייצור אנרגיה פוטו-וולטאית באורון צין. בתחום הייצור הקונבנציונלי, ההחלטה קובעת כללים להסמכה של תחנות כוח במטרה לענות על הביקושים עד 2040, וכן מנחה על קידום תחנות כוח קונבנציונליות ביו"ש בהתאם לביקושים הצפויים באזור. החלטה זו הכרחית לתכנון קדימה של משק החשמל, ליצירת יתירות תכנונית, לקידום תחרות ולצורך לגרוט תחנות ישנות ומזהמות  ולגידול בביקושים.
 

ודאות מיסויית להייטק

בחצי השנה האחרונה, צוות בין-משרדי הכולל נציגים מרשות המסים, אגף התקציבים והכלכלן הראשי, בשיתוף רשות החדשנות, נפגש עם בכירי תעשיית ההייטק, במסגרת שולחנות עגולים שנערכו עימם, במטרה לגבש חבילה של צעדי מיסוי שנועדו להסיר חסמים ולשפר את הסביבה העסקית עבור חברות ומשקיעי הייטק, וכך להגדיל את ההשקעות בתעשייה ואת צמיחת האקוסיסטם. תוצרי הצוות כוללים שלושה צעדים מרכזיים שמקודמים במסגרת חוק ההסדרים:

הקלות בביצוע שינויי מבנה – כיום, ישנן הטבות מיסוי הניתנות בביצוע שינויי מבנה, כגון דחיית מס בעת שינוי המבנה, תחת עמידה בתנאים מסוימים. הטבות אלו ניתנות מתוך מטרה לעודד שינויי מבנה אלו, שהכרחיים עבור תעשיית ההייטק. במסגרת תקציב 2025 וחוק ההסדרים, יבוצעו מספר שינויי חקיקה שירחיבו את שינויי המבנה הזכאים לדחיית מס, ביניהם הגדלת היחס המותר לדחיית מס במיזוג חברות. בנוסף, יבוצעו מספר שינויי חקיקה נוספים אשר יפשטו את התנאים לביצוע שינויי מבנה הזכאים לדחיית מס, כגון ביטול תקופת החובה לאחזקת מניות בחברה לאחר שינוי מבנה וביטול חובת השלמת בנייה בנכס בעת ביצוע שינוי מבנה בדחיית מס.

מתן וודאות לגבי קבלת פטור ממס רווח הון למשקיעים זרים – הפטור ממס על רווחי הון בישראל על משקיע זר אינו חל אם למשקיע קיים מפעל קבע בישראל, ואם פעילות ההשקעות שלו עולה לכדי פעילות עסקית. קיימת חוסר וודאות באשר למהו מפעל קבע, ולאופן ושיטת סיווג ההכנסה ככזו שעולה לכדי פעילות עסקית, מה שמתמרץ באופן שלילי נוכחות של משקיעים זרים מסוגים שונים והשקעות בישראל. במסגרת חוק ההסדרים, יוסדרו בחקיקה ובתקנות מס הכנסה האופן בו ממוסים משקיעים זרים, לרבות פטור מהדרישה למפעל קבע, וקיבוע שיטת הבחינה של פעילות העולה לכדי עסק של משקיע זר. כמו כן,  יוסדר שיעור המס על דמי הצלחה של מנהלים כללים ויקבע בשיעור של 32%, תוך קיבוע הפטור ממע"מ על דמי הצלחה בחוק.

הגדלת הוודאות במיסוי מרכזי מו"פ של קבוצות רב לאומיות – בישראל, רשות המיסים קובעת את שיטת התמחור לקביעת בסיס המס של קבוצות רב-לאומיות לפי שיטה חד צידית (cost +), המאפיינת מרכזי מו"פ המעניקים שירות לחברת אם, או בשיטה דו-צידית שמשמעותה ייחוס חלק מרווחי החברה הרב לאומית למרכז המו"פ הנמצא בישראל. חוסר העקביות בשיטת התמחור עבור חברות רב-לאומיות מייצר חיכוכים בדיוני שומה בין החברות לרשות המיסים בנוגע לשיטת המיסוי המתאימה לפעילותן בישראל. בנוסף, לנוכח המורכבות של התהליכים והטיפול הספציפי בכל מקרה, החלטות המיסוי של רשות המיסים אורכות זמן ניכר שלעיתים עולה על שנה, מה שמייצר חוסר וודאות וביורוקרטיה ומהווה תמריץ שלילי להתרחבות והמשך הפעילות של חברות רב-לאומיות בישראל.

לכן מוצע לפרסם מסלול ירוק שיפרט את התנאים להכללות בתמחור בשיטה חד צידית (cost +). מטרת המסלול הירוק תהיה לייצר ודאות לקבוצות רב לאומיות שפעילותם המרכזית הינה מחוץ לישראל, ונוכחותם בישראל נובעת בעיקר כתוצאה מרכישות והפעלת מרכזי מו"פ, ולהגן עליהם מפני טענות של חלוקת רווח או זכאות ל"בעלות כלכלית". במסלול הירוק יפורטו מבחנים כמותיים פשוטים ומדידים שיכוונו לקבוצות רב-לאומיות אלו, ויאפשרו להן לדווח כי הן עומדות במבחנים שייקבעו, על בסיס הצהרה עצמית כלומר ללא צורך באישור מנהל.

העברת ידע מהאקדמיה לתעשיה - בשנים האחרונות, מגמת השקעות ההון העולמי עוברת שינוי, ביניהן מיקוד הקשב וההשקעות בתחומי טכנולוגיה חדשים, שמבוססים על טכנולוגיות עמוקות שצומחות באקדמיה ומתוך מחקר רב שנים. בהתאם, הרצון לשמר את היתרון היחסי של תעשיית ההייטק בישראל ולחזק אותה, בהיותה מנוע צמיחה משמעותי למדינת ישראל, מחייב לשכלל ולפתח את מנגנון העברת הידע ממוסדות המחקר, שמהווים את מקור הידע הבסיסי והיישומי הגדול ביותר, אל התעשייה. כיום, העברת הידע ממוסדות המחקר לתעשייה מבוצע באמצעות חברות המסחור המוסדיות, שלהן יתרונות, אך גם מספר חסרונות, ביניהם – היעדר התמחות תחומית, חשיפה לידע היישומי רק במוסד המחקר תחתיו הם פועלים וציפיית רווח קצרת-טווח, שאינה בהכרח מתאימה לפעילות מסחור ידע.

במסגרת תקציב 2025 וההסדרים, ולאחר עבודה מקיפה עם מוסדות המחקר, ות"ת, רשות החדשנות ונציגי תעשייה, יפורסם מסלול לתמיכה בחברת מסחור פרטית, אשר תשפר את התחרותיות בשוק מסחור הידע, מתוך מטרה להגדיל את היקף ואת איכות הידע היישומי הממוסחר ממוסדות המחקר לתעשיית ההייטק בישראל.
 

טיפול בהון השחור

מאז החלה לפעול רפורמת חשבונית ישראל בחצי השנה האחרונה נחשפו חשבוניות בשווי 24 מיליארד ש"ח שחשודות כפיקטיביות. פוטנציאל הפסד המס במע"מ בלבד הנובע מחשבוניות אלו מוערך בכ-4 מיליארד ש"ח . כיום ישנה לקונה בחוק המאפשרת לנכות הוצאה בעבור חשבונית שזוהתה כפיקטיבית. כלומר, חשבונית שכבר סומנה כחשבונית פיקטיבית עדיין תנוכה לצורך מס הכנסה. על מנת להילחם בתופעת החשבוניות הפיקטיביות מוצע לא לאפשר ניכוי של חשבוניות פיקטיביות גם לעניין מס הכנסה.

פיקוח על פלטפורמות דיגיטליות: על מנת לשפר את יכולת רשות המיסים לבקר הכנסות של עוסקים בתחום הנדל"ן בפלטפורמות דיגיטליות (כמו עוסק המשכיר דירה לטווח קצר לדוגמה), החליטה הממשלה לאמץ את מודל הOECD הקובע שפלטפורמות דיגיטליות ידווחו אודות עסקאות מסוג זה שלהן בפלטפורמה מצד העוסק המקבל הכנסה בלבד, כך שזהות הקונים תשאר ללא חשיפה. המודל אומץ על ידי כל מדינות האיחוד האירופי ומדינות רבות בOECD זאת כחלק מהמאמץ הבינלאומי למאבק בהון השחור ואימוץ המודל יאפשר גבייה של מס אמת ויאפשר תחרות הוגנת בשוק.
 

שיפור השירותים הציבוריים תוך כדי התייעלות

הפעלת התחבורה הציבורית באמצעות רשות מטרופולינית הינה המודל הנפוץ ביותר בקרב מטרופולינים במדינות ה-OECD. המודל המוצע, מאפשר את שימור סמכותה של שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לקביעת מדיניות תחבורה ציבורית והובלת פרויקטי תשתית משמעותיים על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, תוך ביצוע המדיניות וריכוז הטיפול התחבורתי המטרופוליני בידי גוף מקצועי מקומי ובעל סמכויות מתאימות. הקמת רשות תחבורה מטרופולינית בגוש דן וכן בירושלים צפויה לשפר את שירות התחבורה הציבורית, המידע לנוסעים, ניהול התנועה והרמזורים ולהביא להפחתת הגודש בדרכים במטרופולינים תוך שיפור השירות לציבור.

בשנים האחרונות חל שינוי מגמה הבא לידי ביטוי בהגדלת המשאבים המופנים לטובת התחבורה הציבורית, זאת מתוך רצון להביא לצמצום בגודש ולחיסכון בשעות העבודה והפנאי של הפרט. למרות זאת, קיים קושי ניכר בקידום והקמה של תשתיות תחבורה ציבורית, ובפרט תשתיות עירוניות, זאת בשל הצורך בהסתמכות על רשויות מקומיות בתהליך ההקמה והיציאה לביצוע, וכן קושי בניהול והפעלה של מערכי התחבורה הקיימים הנמצאים בניהול מלא של הרשות הארצית לתחבורה ציבורית ועם מעורבות מינימלית של הרשויות המקומיות. ביזור הסמכות לרשויות המקומיות תאפשר ניהול יעיל של תחבורה ציבורית והאצה של תשתיות תחבורה עירוניות שיהיו לרווחת הציבור.

הסרת חסמים לפיתוח כלכלי ברשויות מקומיות - קידום שורת צעדים להסרת חסמים לפיתוח כלכלי ברשויות המקומיות ובשלטון המקומי, הגברת יעילותו ועצמאותו הכלכלית של השלטון המקומי וכן ייעול השקיפות והמנהל התקין ברשויות המקומיות.

במסגרת הצעדים מקודמים מהלכים להרחבת האפשרות להגדלת הכנסות עצמיות הן באמצעות גביית ארנונה והן באמצעות כלים נוספים כגון היטלי פיתוח, להרחבת מגוון יכולות גיוס האשראי של הרשויות וכן הקלות רגולטוריות בתחום לקיחת האשראי.

כמו כן, מוצע לקדם את פוטנציאל הפיתוח הכלכלי של הרשויות המקומיות באמצעות הקלות לעשייה במקרקעין וכן קידום קרן תחזוקה למימון עלויות התחזוקה השוטפת לפרויקטים חדשים.

ייעול עבודת הממשלה בתחום התעסוקה ושיפור השירות למחפשי עבודה ומעסיקים - כיום, על מנת לקבל דמי אבטלה, כלל האזרחים נדרשים להתייצב באופן פיזי בשירות התעסוקה ולהגיש בקשה גם לביטוח לאומי, ללא הבחנה במאפייניהם התעסוקתיים. מצב זה מייצר נטל בירוקרטי על אזרחים רבים, ועומס שלא מאפשר לשירות התעסוקה לספק שירות הכוון איכותי והשמה לדורשי העבודה שזקוקים לשירותיו, כמו גם חיבורים למעסיקים. החלטת הממשלה שאושרה הבוקר מסדירה את "מסע הלקוח" של דורשי אבטלה, ומאסדרת שער כניסה דיגיטלי אחד שבו יבחנו מאפייניהם של דורשי האבטלה, ויקבע באופן מהיר ומיטבי האם הם נדרשים לקבלת שירותי הכוון פרונטליים. שינוי זה צפוי גם להביא לשיפור פעילותו של שירות התעסוקה, ולאפשר לו לספק לאזרחים שירותי הכוון איכותיים ומותאמים אישית.

ייעול כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות והתמודדות עם המחסור הצפוי - לאור המחסור הצפוי בכוח אדם רפואי במערכת, מוצע להגדיל את מספר לומדי הרופאה בישראל עד להגעה ליעד של 1,700 לומדי רפואה ו-300 עמיתי רופא בשנה, בין היתר על ידי התמודדות עם התמריצים הכלכליים של בתי החולים והפקולטות. בנוסף, על מנת לייעל ולהגדיל את מקומות ההכשרה למתמחים מוצע להרחיב את ההתמחויות בקהילה במקצועות ליבה, וכן לייצר מנגנונים כלכליים לניהול התמחויות בבתי החולים וקופות החולים על מנת להבטיח כי היצע המומחים העתידיים יתאם את צרכי מערכת הבריאות.

תיקון חוק החברות הממשלתיות לעניין חלוקת הדיבידנד - החברות הממשלתיות הינן חברות עסקיות ובחלקן גם רווחיות. בדומה לחברות בשוק הפרטי, גם הדירקטוריונים בחברות הממשלתיות מכריזים על חלוקת דיבידנדים לבעלי המניות, שבמקרה שלהן זוהי מדינת ישראל. בשנים האחרונות, על אף הכרזות של הדירקטוריונים, הכסף לא מועבר בפועל למדינה אלא ״נתקע״ בתהליך בירוקרטי ואזרחי ישראל לא נהנים מהפירות של החברות הממשלתיות.

כחלק מתהליך ייעול השירות הציבורי ומיצוי המשאבים התקציביים הפוטנציאלים במיוחד בעת הנוכחית, מקודם תיקון חקיקה שיבטיח חלוקת דיבידנדים לקופת המדינה לאחר הכרזת הדירקטוריונים ובדיקת רשות החברות.

ייעול הליכי רישוי במסגרת מיקוד מאמץ בשוק הנדל"ן - על מנת לקצר את משך ייצור הדירה בישראל שהינו ארוך משמעותית ביחס למדינות ה-OECD, מוצע לייעל את הליכי רישוי הבנייה ברשויות מקומיות באופן שיתמוך במאמצי הממשלה להגדיל את ההיצע בהיקפים משמעותיים.

מיקוד מבנה הממשלה - ההצעה מטילה על מנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא בתוך 30 ימים הצעה לאישור הממשלה לסגירת 5 משרדי ממשלה. לצד החסכון התקציבי, צמצום משרדי הממשלה צפוי להוביל להפחתת הבירוקרטיה והגברת האפקטיביות של הממשלה וכן להקל על משרדי הממשלה בתכנון ויישום מדיניות ממשלתית ארוכת טווח. 

מינוי חשב צה''ל לביצוע ובקרה של תשלומי השכר והגמלאות בצה''ל - הממשלה החליטה למנות חשב קבוע מטעם החשב הכללי לטיפול בנושא תשלומי הפרט בצה"ל. החשב, בדרגת אלוף משנה, יהיה אחראי על ניהול, ביצוע ובקרה של תשלומי השכר והגמלאות לאנשי צה"ל.

ההחלטה התקבלה במטרה להגביר את השקיפות והבקרה על תשלומי הפרט בצה"ל, כחלק מניהול אחראי וממוקד יותר של תקציב הביטחון. זאת, על רקע העובדה שתשלומי הפרט, כגון השכר והגמלאות, מהווים חלק משמעותי מתוך תקציב הביטחון הכולל ולאור הצורך להדק את הפיקוח והבקרה על כספים אלו, בדומה לנעשה בשאר משרדי הממשלה.
החשב החדש יהיה מונחה מקצועית על-ידי החשב הכללי במשרד האוצר. הוא ימונה על-ידי הרמטכ"ל, לפי המלצת החשב הכללי, ויכהן בתפקידו לתקופה של עד 5 שנים. בעתיד יבחן הצורך במינוי קצין בדרגת תת אלוף לתפקיד זה.